בדיקת קורונה בדיקה בדיקת אנטיגן | צילום: גטי
הבדיקה באמזון שחסכה למדינה חצי מיליארד שקל
ההתלהבות של רה"מ מבדיקות אנטיגן שלחה את היועץ רן אחיטוב לחפש חלופות זולות בעולם. החיפוש הסתיים בהסכמה של משרד הבריאות לקבל את התיקוף שנעשה לבדיקות באירופה והתוצאה: ערכות שמחירן נמוך בעשרות אחוזים
ראש הממשלה נפתלי בנט מאוד מתלהב מעולם בדיקות האנטיגן. בדיקות אלו, שילדי ישראל למדו להכיר מקרוב בחודשים האחרונים, היו רכיב מרכזי באסטרטגיית "חיים לצד הקורונה" ובמתווה החזרה הלימודים (מגן חינוך). בנט הנלהב ביקש להרחיב את השימוש בבדיקות אנטיגן גם לכיתות שבהן אחד התלמידים זוהה כמאומת במודל המכונה "הכיתה הירוקה" — הצפוי להתחיל לפעול בהמשך החודש — שלפיו כל אחד מהתלמידים שנחשפו למאומת יעשה בדיקת אנטיגן מדי יום. יישום המודל יביא לכך כי התלמידים בכיתתו של המאומת יוכלו להמשיך ללכת לבית הספר, והוריהם יוכלו להמשיך בעבודתם. בנט גם ביקש להמשיך עם המתווה, והציע כי כל ילדי ישראל יבצעו מדי שבוע בדיקת אנטיגן.
קראו עוד בכלכליסט:
בשלב זה החלו פקידי האוצר לנוע באי־נוחות, שכן חישוב מהיר העלה שמדובר בכ־30 מיליון בדיקות מדי חודש, כשעלות הבדיקה למדינה היא 23 שקל. בשילוב של תוספות נוספות, העסק מגיע ל־800 מיליון שקל מדי חודש, הוצאה עצומה למדינה שכבר חשבה כי משבר הקורונה מאחוריה. בשלב זה התערב רן אחיטוב, איש הון סיכון המייעץ לממשלה הנוכחית בהתנדבות בנושאי הקורונה. אחיטוב, אחד משלושה שותפים בקרן אנטרי קפיטל המנהלת למעלה מחצי מיליארד דולר, אמר כי הוא עשה בדיקה באמזון וגילה כי למעשה מחיר הבדיקות במדינות אחרות בעולם עומד על 10-6 שקלים, אבל בישראל מאושרות רק בדיקות ספציפיות, והן יקרות יותר. נציגי משרד הבריאות אמרו בתגובה כי הבדיקות בעולם עברו אישורי חירום ורבות מהן נמצאו לא יעילות, לכן הם החליטו לעשות תיקוף מלא. אחיטוב קיבל את המסר והלך להכין שיעורי בית.
השוואה בינלאומית מעמיקה
כמה ימים לאחר מכן הפיץ אחיטוב מסמך בן חמישה עמודים עמוס בקישורים לאתרי אינטרנט רשמיים, שכלל השוואה בינלאומית בין שמונה מדינות מפותחות. בסוף המסמך המליץ אחיטוב לאשר לשימוש את הבדיקות שעומדות בכמה תנאים מצטברים.
ההיגיון מאחורי התנאים של אחיטוב מתבסס על העובדה כי הבדיקות נמצאות בשימוש רחב ומאושר במדינות מפותחות אחרות. אחיטוב הציב את הדרישות הבאות: בדיקה שנמצאת ברשימה המוסכמת האירופית זוכה לסבסוד בגרמניה, מתוקפת באנגליה ונמצאת בשימוש ביותר מחמש מדינות. התברר כי ישנן כ־20 בדיקות אנטיגן שעומדות בכל התבחינים הללו.
בעקבות המסמך פרסם משרד הבריאות עדכון, שלפיו אין צורך לתקף בארץ ערכות לבדיקת אנטיגן, אם היא עומדת בתנאים שהציע אחיטוב. למעשה, עיון בעדכון התבחינים של משרד הבריאות מלמד שמסמכו של אחיטוב התקבל כמעט במלואו על ידי נציגי המשרד.
באוצר ובמשל"ט הקורונה עיכבו בכמה ימים את המכרז החדש לרכישת 30 מיליון בדיקות אנטיגן, כך שיהיה ניתן להשתמש גם בערכות שלא עברו תיקוף בישראל. המכרז עלה לאוויר בסוף ספטמבר ואכן הניב את התוצאות המצופות — המחיר הממוצע לבדיקה עמד על כ־7.9 שקלים, כולל ההפצה לבתי הספר. בכיר באוצר אמר ל"כלכליסט": "אירוע שהיה מוערך ב־800-700 מיליון שקל, נסגר ב־219 מיליון שקל, זה מקרה נדיר שבו אפשר לייחס לאדם אחד חיסכון של חצי מיליארד שקל לקופת המדינה".
אגב, החיסכון הזה צפוי להתגלגל גם לצרכן הפרטי - בדיקות האנטיגן עולות כ־40 שקל בחנויות הפארם, ומחירן צפוי לרדת ל־10 שקלים בערך.
החיסכון בהכרה הדדית
אחיטוב אמר בתגובה: "בחודשים האחרונים בוצעו עבודות תיקוף נרחבות במדינות משמעותיות. ד"ר רותי ישי, ראש אגף מעבדות, ד"ר דינה נוף, מהמחלקה למעבדות וד"ר נדב שפר, מנהל אגף רפואי - הובילו את השיחות עם השותפים ומנהלי המעבדות בגרמניה ובבריטניה כדי ללמוד על תהליכי האישור ולאחר בחינה מדוקדקת החליטו שניתן לאשר יבוא של ערכות שאושרו בשתי המדינות ובאיחוד האירופי".
גורמים המעורבים בנושא אמרו כי המקרה הזה מדגים את הכוח שיש לפעמים לייעוץ חיצוני מהחברה האזרחית. דבר נוסף שאפשר ללמוד מהמקרה נוגע לרגולציה בכלל ולרגולציית יבוא בפרט, שנמצאת היום תחת דיונים נמרצים בוועדת הכלכלה. משרד הבריאות הוא המשרד שהכי מתקשה להשלים עם עקרון ההכרה ההדדית, ונטייתו הטבעית היא לאשר כל פריט של ציוד רפואי שמגיע לארץ. סיפור בדיקות האנטיגן מלמד שגם משרד הבריאות הפנים שניתן להסתמך יותר ויותר על רגולציה מקובלת בעולם ולהגיע כך לחיסכון גדול לצרכן ולממשלה.