על הממשלה לזנוח החקיקה המשפטית ולטפל בביטחון

מדינת ישראל מצויה בתקופה מורכבת מאין כמותה במגוון תחומים, נושאים וזירות.

רצף האירועים הביטחוניים בשבועות האחרונים - הסלמה בצפון ובדרום, פיגועי ירי ודריסה, פשיעה אלימה בכלל ובדגש על החברה הערבית בפרט - מייצר תחושה של כאוס וחוסר שליטה. בנוסף קיימים החשש הכבד בקרב חלקים נרחבים בציבור משינוי משטרי, והתחושה בקרב חלק נרחב שסבור כי קולו אינו נחשב או נשמע.

היקפי המחאה, יציאת המפגינים לרחובות, מכתבי האזהרה ופניות מצד גורמים שונים, בהם ראשי מדינות, דיפלומטים, יצרנים, תעשיינים, כלכלנים, משקיעים, רופאים, עורכי דין, בנקאים, אנשי מילואים ועוד, אשר יוצאים נגד מדיניות הממשלה מייצרים שעת מבחן לממשלה, לגופי הביטחון, לרשויות המקומיות ובמידה רבה אף לחוסן הקהילתי והלכידות הלאומית של החברה הישראלית.

תהליכי החקיקה וחוסר היציבות והוודאות משפיעים בצורה דרמטית על גורמים עסקיים וכלכליים בארץ ובחו"ל באופן המביא אותם לבחון את כדאיות ההשקעה בחברות ישראליות; על הערכת הסיכון ודירוג האשראי של ישראל; על יציבות השקל מול המטבעות האחרים; ועל שוק העבודה, ההייטק, הדיור, המסחר ועוד.

האירועים הללו זוכים לסיקור תקשורתי נרחב מאין כמוהו הן בערוצי התקשורת, הן ברשתות החברתיות והן בהכוונת גורמים עוינים, דוגמת איראן, BDS ונוספים אשר מדגישים את אזלת היד הישראלית מחד גיסא ואת גודל הפגיעה בפלסטינים מאידך גיסא. מול כל אלה ניצבת הסברה ישראלית חלשה, לא מקצועית עד כדי בלתי קיימת.

כאמור, מדינת ישראל מצויה כבר במלחמה או מערכה רב-זירתית ויש לה תרומה רבה לכך.

אך לא די להסתכל על הדברים ממעוף הציפור בלבד וחשוב להתמקד פנימה (Zoom IN) ולהבין כי חוסר הבהירות והוודאות פוגש כל אחת ואחד מאזרחי.ות המדינה, ללא הבדל דת, גזע ומין. השאלה המרכזית שנשאלת שוב ושוב היא "מה יהיה"? אנשים מטבעם מחפשים ודאות, יציבות ותחושת ביטחון אישי. אלו הם תנאי הקיום והצרכים הבסיסיים של כל אדם באשר הוא ובהיעדרם לא ניתן לקיים אורח חיים תקין, סדיר ובריא בגוף ונפש. יתירה מזו, כאשר הפרט אינו חש בטוח, הדבר משפיע גם על היכולת להתכנס לכדי קבוצה/קהילה התומכת בכלל חבריה והדבר משפיע בהכרח על רמת החוסן הקהילתי והלאומי כאחד. 

אז מה נדרש בעת הזו מהגורמים השונים והממשלה בראשם על מנת להשפיע לחיוב על הביטחון האישי של הפרט ועל החוסן הקהילתי של החברה?

ראשית, על גורמי הממשלה להגדיר ולקיים בפועל מדיניות אחידה, עקבית וברורה לאורך זמן בכל הקשור לסוגיות הביטחון השונות. על ראש הממשלה להפעיל כנדרש את מערך ההסברה ומשרד החוץ הישראלי תוך גיבוש והעברת מסרים ברורים והדגשת מעורבותם של גורמים קיצוניים הפועלים לפגוע באזרחי ישראל. בנוסף, יש להבטיח כי אין מפקידים בידי גורמים קיצוניים, חסרי ניסיון ואחריות מדינית את תחומי הביטחון בכלל וביטחון הפנים בפרט, גם במחיר עזיבתם את הממשלה.

על ראש הממשלה להודיע פומבית כי הוא סומך על מערכת הביטחון והעומד בראשה, שר הביטחון, יואב גלנט, ופועל עמו בשיתוף פעולה מלא.

על ראש הממשלה להבהיר כי בעת הזו הנושאים הביטחוניים, המדיניים, הבינלאומיים והכלכליים הם המצויים בראש סדר העדיפויות ולהוריד מעל סדר היום את כל העיסוק ברפורמה המשפטית. לא מן הנמנע כי הדבר יעורר עליו ביקורת רבה מן הצד הימני קיצוני בקואליציה, אך זו תהיה גם ההזדמנות בעבור גורמי האופוזיציה לחזקו ולהבהיר כי יתמכו בכל מהלך אחראי שייעודו לקדם את הביטחון האישי והחוסן הלאומי.

מעבר לכך על הממשלה וגורמי הביטחון הרלוונטיים לפעול לשימור וחיזוק שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, להקצות את המשאבים שסוכמו בעבור המשטרה על מנת לאפשר התעצמות בכוח אדם, אמצעים, טכנולוגיה, נוכחות ובולטות ברחובות והקמת המשמר הלאומי בפיקוד משטרת ישראל ומג"ב.

על הממשלה להקצות משאבים ולהקנות יכולות וסמכויות לרשויות המקומיות לטובת היערכות ומוכנות לחירום, מתוך הבנה כי עם הסמכות באה גם האחריות וכי הרשויות יודעות טוב יותר מכל גורם אחר כיצד לטפל ולשרת את תושביהן בשיתוף עם שאר הגורמים המוסמכים.

מהלכים ראשוניים אלו ונוספים יבהירו כלפי פנים וחוץ כי מדינת ישראל והממשלה חוזרות לפסים של שפיות ומתלכדות תוך הגדרת סדרי העדיפות הלאומיים הנכונים והנחוצים אל מול מכלול האיומים והאתגרים הניצבים בפניהן.

בועז גלעד הוא ניצב בדימוס ששימש במגוון תפקידים בכירים בשב"כ ובמשטרה. ממקימי המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי, חוקר במכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן, יזם עסקי וחברתי