דו"חות איסתא מעידים: במרץ החלה התאוששות בתיירות היוצאת

סימני חזרה לשגרה: דו"חות איסתא מראים כי הציבור בישראל מתחיל לחזור לשגרת החופשות והטיסות של לפני 7 באוקטובר. מהדו"חות הכספיים של רשת התיירות הגדולה בישראל עולה כי בעוד בתחילת המלחמה — מאוקטובר עד סוף דצמבר — צלל היקף המכירות שלה בתחום התיירות היוצאת בכ־80% לעומת התקופה המקבילה, הרי שבתחילת 2024 כבר ניכרת התאוששות בהזמנות.

בינואר־מרץ מדובר בירידה של כ־20% בלבד לעומת התקופה המקבילה, אך הנתון המעניין הוא שמכירות התיירות היוצאת במרץ היו גבוהות בכ־5% מהמכירות במרץ המקביל. עם זאת, יש להביא בחשבון שמחירי הטיסות לחו"ל התייקרו, כך שלא בהכרח מספר המזמינים הכולל חזר לימי טרום המלחמה. עדות נוספת להתאוששות היא ההחזרה של העובדים שהוצאו לחל"ת לעבודה סדירה. איסתא מציינת שבסוף 2023 היו 280 מתוך 465 עובדיה בחל"ת, ומאז מחציתם הוחזרו לעבודה.

קבוצת איסתא, שבשליטת המנכ"ל אחישי גל, פועלת הן בתחום התיירות והן בתחום הנדל"ן להשקעה, הכולל שטחי מסחר ותעסוקה, לוגיסטיקה, מלונות בארץ ובחו"ל וייזום נדל"ן למגורים. תוצאות תחום התיירות מעניינות במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל, שכן הקבוצה פועלת במגוון פעילויות — תיירות פנאי ונופש יוצאת, תיירות ספורט ומוזיקה, תיירות נכנסת, תיירות עסקית, הפקת כנסים ואירועים ועוד.

החברות הזרות נעלמו

איסתא מציינת כי בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפי הלמ"ס, ניכר היה שמשבר הקורונה הסתיים, לאור ההתאוששות המרשימה במספר הנוסעים שיצאו מנתב"ג, כולל עלייה של כ־13% לעומת 2019, טרום הקורונה, וזאת בהמשך למגמת ההתאוששות ב־2022 לאחר המגפה ב־2021–2020.

אולם מפרוץ המלחמה חלה ירידה חדה מאוד במספר הנוסעים, לאחר שחברות תעופה זרות רבות צמצמו או ביטלו את פעילותן בישראל. הסנטימנט השלילי ואווירת אי־הוודאות, מציינת איסתא, וגיוס המילואים הנרחב, הקטינו עד מאוד את הביקושים לתיירות.

באיסתא מציינים כי המלחמה והשלכותיה השפיעו "באופן מהותי" על פעילות הקבוצה בתחום התיירות הנכנסת והיוצאת ברבעון הרביעי. ההכנסות עמדו ברבעון הרביעי על 27.4 מיליון שקל בלבד לעומת 95.6 מיליון שקל ברבעון המקביל — ירידה של כ־71%. למעשה, בעוד שבשנה שעברה הרבעון הרביעי תרם כ־29% מההכנסות השנתיות של איסתא בתחום התיירות, הרי שב־2023 החודשים אוקטובר־דצמבר תרמו רק כ־8% מההכנסות של 2023 כולה.

ועדיין, את 2023 סיימה איסתא בעלייה של כ־5.5% בהכנסות מתיירות ל־343 מיליון שקל. 63 מיליון שקל נוספים הכניסה החברה מדמי שכירות מנדל"ן (עלייה של כ־37% לעומת 2022). איסתא סיימה את 2023 עם הכנסות כוללות של כ־406 מיליון שקל, עלייה של 9.5% לעומת 2022. העלייה נבעה בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות בתחום הנדל"ן והתיירות, מעלייה בהכנסות משכר דירה עבור נכסים מניבים ומהתמקדות במוצרי תיירות בעלי רווחיות עודפת (למשל, מוצרי תיירות מורכבים וכנסים).

חרף המלחמה

למרות העלייה בהכנסות, עלות המכירות והשירותים עלתה בכ־35%, דבר שגרר ירידה ברווח הגולמי בכ־11% לעומת 2022. בנוסף, בוצע שיערוך כלפי מטה של נכסים בבעלות הקבוצה מ־173 מיליון שקל ל־45 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ־75%.

בעיקר מסיבות אלה ירד הרווח התפעולי בכ־74% להיקף של 60 מיליון שקל בלבד, ולאחר עלייה בהכנסות מימון לעומת אשתקד הסתכם הרווח הנקי ב־2023 ב־141.8 מיליון שקל, ירידה של כ־42% לעומת התקופה המקבילה.

פגיעה של 25 מיליון שקל

הרווח התפעולי של מגזר התיירות הסתכם אשתקד בכ־35.5 מיליון שקל לעומת כ־85 מיליון שקל ב־2022, ירידה של כ־58%. אולם בדו"ח היא ציינה כי שנת 2022 התאפיינה בביקושי שיא וברווחיות עודפת, בעוד היא מעריכה את הפגיעה ברווח של מגזר התיירות בעקבות המלחמה ברבעון האחרון בכ־25 מיליון שקל.

איסתא הוסיפה כי הירידה ברווח מגזר התיירות לעומת אשתקד נבעה גם מאי־הוודאות הפוליטית והכלכלית בארץ כתוצאה מ"פעילות הממשלה לקידום תיקוני החקיקה" (הכוונה למהפכה המשטרית — ע"ק). "פעולות אלה הובילו, בין היתר, למחאה ציבורית רחבה, הפחתת השקעות בישראל ופיחות בשער המטבע, שהשפיעו על הביקוש לתיירות בארץ ואליה", כך בדו"ח.

עלות שכר המנכ"ל עמדה ב־2023 על 3.8 מיליון שקל, ועלות השכר של בנו, נבו גל, המכהן כמשנה למנכ"ל ויו"ר פעיל באיסתא נכסים, היתה 4 מיליון שקל. אולם את השכר הגבוה ביותר בחברה קיבל מנכ"ל איסתא נכסים שמעון סיבוני, עם שכר בעלות 7.3 מיליון שקל, הכל במזומן.