11 הערות על האליפות ה-11 ברציפות של באיירן מינכן

1. דרמה ענקית ביום האחרון

בתום יום אחרון דרמטי במיוחד בבונדסליגה, באיירן מינכן זכתה באליפות ה-11 ברציפות שלה. בדקה ה-89 ג'אמל מוסיאלה כבש את שער הניצחון של באיירן מינכן נגד קלן והבטיח שבאיירן תזכה באליפות ה-33 שלה על חשבון בורוסיה דורטמונד, שנכנסה למחזור האחרון כקבוצה במקום הראשון והפייבוריטית לניצחון.

דורטמונד היתה צריכה ניצחון נגד מיינץ אבל נקלעה לפיגור 2-0 במחצית הראשונה ׁ(רק בפעם הרביעית בשש העונות האחרונות בביתה) ולמרות שהשוותה בדקה ה-95, הפסידה את האליפות בגלל הפרש השערים העדיף של באיירן.

באיירן מינכן היא הקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות רצופות בחמש הליגות הבכירות. 2 יותר מאשר יובנטוס (9) ו-4 יותר מאשר ליון (7).

2. אהבה אמיתית

בתום המשחק, שחקני דורטמונד ואנשי הצוות המקצועי של דורטמונד עמדו מול "הקיר הצהוב" - היציע הענק של אוהדי דורטמונד באצטדיון הביתי שלה - וזכו למחיאות כפיים ועידוד מסט האוהדים המאוכזב מאוד. האוהדים נשארו נאמנים למוטו של דורטמונד - Echte Liebe (אהבה אמיתית) והראו אהבה לקבוצה שלהם. אידן טרזיץ', המאמן של דורטמונד, זכה לתשואות רמות במיוחד. למרות ההפסד, האוהדים היו גאים מאוד במה שהקבוצה שלו עשתה העונה.

3. המאמן הנכון במקום הנכון

אדין טרזיץ', מאמן דורטמונד, הוא בשר מבשרה של בורוסיה דורטמונד. הוא יליד מנדן, 40 ק"מ מזרח לדורטמונד, בן של מהגרים מיגוסלביה, אב בוסני ואמא קרואטית. הוא שיחק כדורגל בליגות הנמוכות ולמד מדעי הספורט באוניברסיטת בוכום ובילה לא מעט ביציעים של אצטדיון הווסטפאלנשטדיון. בדורטמונד התחיל טרזיץ' לעבוד כסקאוט שחדר לאימוני ריאל מדריד בתחפושת כדי לדווח על הפנדלים של שחקניה. הוא גם אימן בקבוצות הצעירות של דורטמונד.

בזכות הקשרים שלו עם קרואטיה עבד עם סלאבן ביליץ' כמאמן נבחרת קרואטיה ואז נצמד אליו כעוזר בבשיקטאש ובווסטהאם. ואולם, מבחינתו, לא היה בית ספר טוב יותר לאימון מאשר דורטמונד בתחילת העשור הקודם - בשנים בהן יורגן קלופ הוביל אותה לפסגת הכדורגל הגרמני והאירופי והמועדון היה מודל לחיקוי לכמעט כל קבוצה באירופה. הסגל היה בנוי משחקנים גרמנים צעירים וזרים מעולים משווקי כדורגל לא מוכרים והקבוצה שיחקה כדורגל חדשני ואגרסיבי. "זה היה זמן מאוד אינטנסיבי עבור כל מי שהיה קשור למועדון", אמר טרזיץ' בראיון ל"את'לטיק". "כל אוהד בגרמניה היה מוקסם מהקבוצה הזו. כשזכינו בשתי אליפויות והגענו לגמר הצ'מפיונס ליג, זה הרגיש כאילו כל העולם גילה עניין בנו. ולי היה את המזל לצפות באימונים ביורגן ובשחקנים שלו מקרוב. ויותר חשוב, צפיתי בזלייקו בובאץ' ופיט קרוויץ - שני עוזרי המאמן הטובים ביותר - בעבודה. למדתי כל כך הרבה מהם".

4. העולם כמנהגו נוהג

מאז אותה תקופה נפלאה, עולם הכדורגל התפתח, כהרגלו, על חשבון החדשנים. ב-2013 באיירן מינכן זכתה באליפות אירופה נגד דורטמונד לאחר שהשתמשה בשיטה שיורגן קלופ עזר לפתח במיינץ ובדורטמונד, שיטה שפותחה בעיקר במועדונים הקטנים של גרמניה - ה"גגנפרסינג" (הלחץ אחרי איבוד כדור) המפורסם. היא עשתה את זה הרבה יותר טוב מכל קבוצה גרמנית אחרת מאחר שהיו לה שחקנים איכותיים יותר מכל קבוצה אחרת. מאז, כל קבוצה גדולה באירופה מודדת את עצמה לפי איכות הלחץ שלה, שהשתכלל לרמות שקשה לשחזר כקבוצה לא בטופ של הטופ.

"באיירן מינכן עושה מה שהסינים עושים לכלכלה", התלונן קלופ בזמנו. "הם מסתכלים מה אחרים עושים, מעתיקים מהם ואז עושים את זה עם יותר אנשים ויותר כסף. ואז עוקפים אותך". עם הסגנון של בורוסיה דורטמונד, אבל עם שחקנים הרבה יותר טובים - באיירן מינכן השתלטה לחלוטין על הליגה הגרמנית.

5. רק צריך לזכור

טרזיץ' - שב-2018 חזר להיות עוזר מאמן בדורטמונד, הוביל את דורטמונד לזכייה בגביע הגרמני כמאמן זמני ב-2021, הפך להיות מנהל טכני וחזר לאמן ב-2022 - לא רוצה להחזיר את דורטמונד לאותה תקופה מופלאה בה היתה המועדון הכי מגניב בעולם. הוא רוצה לשאוב השראה מהתקופה הזו. "אנחנו לא צריכים להמציא הרבה דברים", אמר. "אנחנו רק צריכים לזכור אותם".

וטרזיץ' זוכר. הוא זוכר, למשל, שכשיורגן קלופ הגיע לדורטמונד המטרה שלו לא היתה אליפות, אלא פריחה. הוא זוכר שדורטמונד לא הפכה בין לילה לאלופה אלא התפתחה להיות כזו. הוא זוכר שלפני הכל מה שצריך בדורטמונד זה גרעין שחקנים צעירים שמוכנים לשחק כדורגל אגרסיבי, התקפי ומלהיב. "אנחנו חייבים להפוך כל משחק לחוויה" אמר לעיתונאי הגרמני רפאל הוניגשטיין. "עם זה אנשים יכולים להזדהות, ככה זה היה ב-2010 עד 2013 עם קלופ. כשהאצטדיון מתפוצץ מציפייה בכל שבוע ואנשים כבר לא יכולים לחכות יותר למשחק הבא - זה מה שאנחנו רוצים. וזה לא יכול לקרות בלחיצת כפתור. זה לא קרה מיד כשקלופ הגיע ב-2008, זה משהו שנבנה. אבל כן אפשר היה להרגיש שהאש נדלקה. שהאצטדיון הופך למבצר, שכל יריב קיבל מדורטמונד את המשחק הכי קשה שהיה לו בעונה. וכשהקהל מרגיש שאנחנו משקיעים את הכל בשביל לנצח את המשחק, אז הוא לא יהיה עצבני אם זה לא עובד מדי פעם. כן, תהיה קבוצה או שתיים טובות מאיתנו - אבל אף אחת לא תשקיע יותר מאיתנו".

6. הבנה חשובה יותר מניסיון

טרזיץ' הוא לא המאמן המנוסה ביותר שבא לדורטמונד אחרי קלופ. הוא גם לא המאמן המוכשר ביותר שאימן את הקבוצה אחרי קלופ. אבל הוא בהחלט המאמן שמבין הכי טוב את מה שגרם לדורטמונד של קלופ לעבוד. וזה סוד ההצלחה שלו. הקבוצה שלו משחקת כדורגל מלהיב ואפילו תמים. היא מלאה בשחקנים צעירים - 3 מ-5 הכובשים המצטיינים שלה העונה מתחת לגיל 25 ו-3 מ-6 הממבשלים המצטיינים הם גם מתחת ל-25 . השחקנים הוותיקים הם רק כאלו שהיו מוכנים להתחבר לקונספט של דורטמונד - כמו מרקו רויס, מי שגדל כאוהד דורטמונד ולמרות הפציעות הרבות היה הכוכב הגדול שנשאר נאמן לקבוצה, בניגוד לשחקנים כגון רוברט לבנדובסקי, מריו גצה, אילקאי גונדואן וארלינג הולאנד. ואולם, עזיבת הכוכבים הסיטונאית - ב-4 העונות האחרונות עזבו 9 שחקני הרכב - היא חלק מהמודל העסקי של דורטמונד. מודל עסקי שנועד לסייע לה להתחרות עם המפלצת הכלכלית האדומה מבאווריה - באיירן מינכן.

7. פערים כלכליים עצומים

הפערים הכלכליים מחייבים את דורטמונד להרוויח כסף ממכירת הנכסים הכי טובים שלה - מדי שנה. המועדון, מדי שנה, היה חייב לבנות מחדש את את ההרכב של הקבוצה הבוגרת שלו.

לפי הדו"חות האחרונים, באיירן מינכן רשמה רווח של 17 מיליון יורו בעונה שעברה בעוד דורטמונד רשמה הפסד של 33 מיליון יורו. באיירן רווחית כבר 30 שנה ברציפות - כולל רווח של כ-360 מיליון יורו בעשור האחרון. באיירן נותרה רווחית גם במהלך הקורונה. דורטמונד, שכמעט פשטה רגל ב-2005, הייתה רווחית במשך עשור עד 2019 ומאז היא הפסדית - 153 מיליון יורו בשלוש השנים האחרונות. אחרי החישוב של ההפסדים, הרווח שלה בעשור האחרון הוא פחות מ-30 מיליון יורו. דורטמונד, שלה יש את אחד מהאצטדיונים הגדולים באירופה וההכנסות שלה מימי משחק הן חשובות למודל העסקי, סבלה מאוד מהקורונה. אם מוציאים רווחים משוק העברות השחקנים, אז באיירן מינכן הרוויחה 100 מיליון יורו יותר מאשר דורטמונד בעונה האחרונה.

8. בהכנסות זה לא תחרות

הרווחים נובעים מהכנסות גבוהות בהרבה של באיירן. באיירן מינכן הכניסה 653 מיליון יורו בעונה שעברה - כמעט 300 מיליון יורו יותר מאשר דורטמונד (357 מיליון יורו). וזה אומר שדורטמונד חייבת למכור שחקנים כדי לתחזק את המועדון ברמה הגבוהה ביותר - אבל זה, כאמור, פוגע בקבוצה מקצועית. קשה להתמודד עם בריחת מוחות - אפילו אם היא הכרחית. הקבוצה מכרה שחקנים בכמעט חצי מיליארד יורו בעשור האחרון - הרבה בזכות מכירות שחקנים כגון ג'יידון סאנצ'ו למנצ'סטר יונייטד, עוסמאן דמבלה לברצלונה, פייר אמריק אובאמיאנג לארסנל וארלינג הולאנד למנצ'סטר סיטי. הצפי הוא שתמכור גם את ג'וד בלינגהאם לריאל מדריד בקרוב. באיירן מינכן מכרה שחקנים ב-200 מיליון יורו פחות מדורטמונד והמשמעות של ההכנסות הגבוהות שלה מפעילות מסחרית וזכויות שידור היא שהיא לא באמת צריכה למכור שחקנים.

דורטמונד אמנם מכניסה יותר מכל מועדון אחר בגרמניה (הכי קרובה אליה היא איינטרכט פרנקפורט שמכניסה כ-150 מיליון יורו פחות מדורטמונד) וזה מעניק לה יתרון בשוק הגרמני - אבל לא מול כל קבוצה אנגלית, שלעיתים מתחרות איתה על אותם כישרונות.

9. בסופו של דבר, הפער גדול מדי

השורה התחתונה היא שבאיירן מכניסה בערך 80% יותר מאשר דורטמונד. לפי הבלוגר הפיננסי SwissRamble זה הפער הגדול ביותר בין הקבוצות המובילות של מדינה (לא כולל צרפת). פער כזה מבטיח שלבאיירן מינכן, אפילו בעונה גרועה, יהיו מספיק כישרונות בהרכב כדי להשיג מספיק נקודות כדי להתחרות על האליפות.

10. אליפות למרות כל הטעויות בעולם

באיירן מינכן עשתה את כל הטעויות האפשריות העונה. בקיץ לא הובא מחליף לרוברט לבנדובסקי, הכובש המצטיין של באיירן מינכן בשנים האחרונות. הקבוצה התקשתה להראות את הדומיננטיות שלה לאורך העונה. באמצע העונה, טוני טאפלוביץ', מאמן השוערים הוותיק פוטר למרות קרבתו של מנואל נוייר. הוא פוטר כי לא הסתדר עם יוליאן נאגלסמן, שגם הוא פוטר באמצע העונה. תומאס טוכל הגיע במקום נאגלסמן ולא בדיוק הצליח להשתלט על חדר ההלבשה המבעבע של באיירן. סאדיו מאנה, הרכש הגדול של הקיץ, היה מעורב בתקרית אלימה עם לירוי סאנה. באיירן פישלה שבוע אחר שבוע ומי שככל הנראה ישלם על כך יהיו המנהלים החדשים יחסית - אוליבר קאהן (המנכ"ל) וחסן סאליחמיג'יץ' (המנהל הספורטיבי). מבחינת אוהדי באיירן מינכן רבים זה כמו לזכות בדאבל. גם אליפות וגם להיפטר משני מנהלים דומיננטים מאוד ומאוד בעייתיים.

11. הזדמנות שספק שתחזור

למרות שלבאיירן היו צרות בצרורו, היא לא היתה אמורה לזכות באליפות. דורטמונד היתה בעמדה המושלמת לזכות אבל לא התמודדה עם הלחץ ולבאיירן היו את כל הכלים כדי לנצל את הנפילות שלה. ספק אם הזדמנות כל כך טובה לאליפות תחזור בקרוב לדורטמונד. אבל אין לה, בעצם, מה לעשות אחרת.