חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד: ביה"ד לעבודה ביטל את מינויו של רשם הפטנטים

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ביטל את מינוי עו"ד מוטי שורק לרשם הפטנטים והמדגמים ולרשם סימני המסחר. שורק מכהן מזה כחודשיים בתפקיד מאז שמונה בידי שר המשפטים יריב לוין. בכך קיבל בית המשפט את עתירתה של סגנית רשם הפטנטים, עו"ד ז'קלין ברכה, אשר התמודדה מול שורק על התפקיד והפסידה. בית הדין קבע כי נפלו פגמים בהליכי ועדת האיתור לתפקיד, בהשגה שהגישה לאחר מכן ברכה על זכייתו של שורק, ובמינויו לתפקיד הבכיר.

בין השאר קבע בית הדין שוועדת האיתור דנה והחליטה על מינוי שורק לפני שהוגשו אליה כלל המסמכים המבססים את עמידתו בתנאי הסף לתפקיד, בעקבות תקלה בהליך, כאשר הוועדה סברה שהדבר נבדק קודם בידי נציבות שירות המדינה. בית הדין כינה זאת "מחדל" ו"פגם מהותי" וקבע כי "מדובר בטעות יסודית שפוגמת בהליך האיתור" - ועל כן החליט לבטל את המינוי ולהחזיר את הנושא לבחינה חוזרת בוועדת האיתור. בנוסף, ביקר בית הדין את העובדה שמשקל גבוה מדי, של 25% בהחלטת ועדת האיתור, ניתן לקריטריון של "התרשמות כללית" מהמועמדים, והנחה את הוועדה לקבוע מחדש את תבחני הדירוג.

לוין מינה בחודש ינואר השנה לתפקיד את שורק, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד סנפורד ט.קולב ושות', לכהונה בת שש שנים. זאת לאחר שהוא נבחר על ידי ועדת איתור בהליך שנוהל על ידי נציבות שירות המדינה, בעקבות סיום כהונתו של הרשם הקודם, עו"ד אופיר אלון, ולאחר שהנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ דחה את ההשגה שהגישה עו"ד ברכה על החלטת ועדת האיתור.

ברכה עתרה לבית המשפט באמצעות עו"ד גלעד ברנע ודרשה את ביטול החלטת ועדת האיתור והחלטת הנציב - כלומר ביטול המינוי - וזאת בטענה לפגמים שנפלו בהליכי האיתור לתפקיד ולכך ששורק לא עומד בתנאי הסף של הוותק הניהולי הדרוש לתפקיד. ברכה דרשה להשיב את העניין לוועדת האיתור על מנת שתבחן את עמידתו של שורק בתנאי הסף שנקבעו בחוק ואת סוגיית הייצוג ההולם, כלומר של נשים, בשירות המדינה.

לטענת ברכה, ועדת האיתור והנציב לא בחנו את עמידתו של שורק בתנאי הסף הדרושים, לפיו נדרשת לתפקיד כשירות כשל שופט מחוזי (הקריטריון הרלוונטי פה הוא לפחות 7 שנות עיסוק בעריכת דין) והן תנאי הסף של ניסיון ניהולי (ניהול של 8 עובדים לפחות במשך 5 שנים לפחות).

עוד טענה שוועדת האיתור והנציב "נהגו באופן מפלה ובחוסר סבירות קיצוני". בין השאר היא טענה שבעבודת ועדת האיתור "נפלו פגמים מהותיים והליכיים", כאשר בין השאר הוועדה דנה במועמדות שורק מבלי שהיו לפניה כלל המסמכים הנדרשים לביסוס עמידתו של שורק בתנאי הסף של ניסיון מקצועי. היא גם העלתה טענות שונות על דרך הטיפול של נציבות שרות המדינה בטעויות ופגמים שהתגלו בהליך, ואף טענה כי הדברים הוסתרו ממנה ומוועדת האיתור.

שדולת הנשים שהצטרפה בהמשך להליך כידידת בית המשפט טענה כי בהליכי המינוי לא עמדה המדינה בחובת הייצוג ההולם לנשים ביחס ל"סגל הבכיר המוביל", וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.

המדינה מנגד טענה שוועדת האיתור פעלה באופן תקין על פי הכללים החלים עליה וכי לא נפל כל פגם בהליכים שהתקיימו ולבטח לא ברמה המצדיקה את ביטול המינוי. לטענתה, ההחלטה סבירה ומנומקת ומבהירה את עמדת רוב חברי ועדת האיתור, כי שורק הוא המועמד העדיף וכישוריו עולים על כישוריה של ברכה. לגבי סוגיית הייצוג ההולם, המדינה טענה כי ביחידות הרלוונטיות במשרד המשפטים היא כבר עומדת באחוזי העסקת נשים, כולל בסגל הבכיר ובדירוג המשפטנים.

שורק טען מצידו כי ברכה פשוט לא השכילה להשלים עם שאיפתה להתמנות לתפקיד והפסדה בהתמודדות עליו, זו הפעם השנייה ברציפות (היא הפסידה גם בקדנציה הקודמת), וכי תביעתה אינה מבוססת על עילות משפטיות אלא על תחושה סובייקטיבית לפיה היא קופחה. לדבריו, הוא עזב משרה מתגמלת בשוק הפרטי כדי לשרת את הציבור ולא עלה כל פגם בהליך שמצדיק את ביטול מינויו, אלא לכל היותר פגמים טכניים (כמו מסמכים שלא הוגשו במועד אך הוא השלים את הצגתם בהמשך).

הרכב בית הדין שכלל את השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור אברהם שבבו ודוד זהבי, קיבל את תביעתה של ברכה ודחו את הטענה שהתביעה מבוססת על "תחושתה הסובייקטיבית שקופחה". בפסק הדין שניתן אתמול הם קבעו כי "בית הדין סבור שנפלו פגמים בהליכי האיתור, ההשגה והמינוי, שמחייבים ביטול החלטת ועדת האיתור, ביטול החלטת נציב שירות המדינה בהשגה וביטול המינוי".

בין השאר קבע בית הדין כי אגף המכרזים בנציבות שירות המדינה אישר את השתתפותו של שורק בהליך האיתור מבלי שהיו לפניו אישורים המבססים את היותו של שורק כשיר להיות שופט של בימ"ש מחוזי, וכך גם החלטת ועדת האיתור נעשתה לפני שהוגשו אליה אישורים אלה.

בית הדין כתב בהחלטתו כי ראשיתה של התקלה באי צירוף המסמכים הרלוונטיים להוכחת ניסיונו כערוך דין בעת הגשת המועמדות, אך תוהה איך יתכן שבפועל, לאחר הליכי בדיקת המועמדויות, "ועדת האיתור דנה במועמדותו (שורק) מבלי שהיו לפני אסמכתאות המבססות כשירותו של הנתבע להתמנות לשופט מחוזי?"

בית הדין קבע שלא מדובר רק ב"פגם טכני שאיננו מהותי", אלא תקלה של ועדת האיתור אשר הסתמכה על כך שהדבר נבדק על ידי הנציבות קודם לכן, דבר שהוא "פגם מהותי בהליך האיתור והמינוי, שכן הוא נוגע לתנאי הסף למשרה".

בית הדין קבע שאין פסול בכך שעובד הנציבות מבצע עבודת בדיקה וסינון של בקשות להשתתף בהליכי מכרז או בהליכי ועדת איתור, "עם זאת, ועדת האיתור אינה רשאית להתפרק מסמכותה ואחריות ולהעבירה כולה לאגף מבחנים ומכרזים בנציבות שרות המדינה".

בית הדין קבע כי אי התערבות בהחלטה והותרת המינוי על כנו, על סמך מסמכים שנוצרו לאחר המועד הקובע במכרז, אפילו שהם מתייחסים לכישורי שורק לפני התקופה שקדמה לכך, "פוגעים בעיקרון השיוויון שמונח ביסוד דיני המכרזים". כאמור, הוא גם פסק ש"התוצאה של מחדל זה היתה שוועדת האיתור דנה במועמדותו של הנתבע מתוך הנחה שהוא המציא אישורים המעידים על מילוי כל תנאי הכשירות מדובר בטעות יסודית שפוגמת בהליך האיתור".

בנוגע להשגת ברכה לנציב, בין השאר בנוגע לטענה על אי עמידת שורק בתנאי הסף של ניסיון ניהולי, קבע בית הדין כי נפלו פגמים בהחלטת הנציב, שלא התמודד עם הטענות והראיות שהוגשו אליו בהשגה - שאותה הוא דחה. בית הדין קבע ש"החלטת נציב שירות המדינה לא מילאה אחר מטרת הליך ההשגה הקבוע בנוהל והדבר עולה כדי פגם בהליכי האיתור".

עוד ביקר בית הדין את היקף המשקל - 25% מהניקוד - שנתנה ועדת האיתור לתבחין "התרשמות כללית" מהמועמד. זאת בהתחשב בשיעורי המשקל שנקבעו לתבחינים אחרים המבוססים על עובדות פורמליות ואובייקטיביות, כמו ניסיון, ידע בתחום המקצועי, ניסיון ניהולי וכדומה.

בסיכומו של דבר ביטל בית הדין את המינוי והחזיר את הדיון לוועדת האיתור כדי שתבחן את עמידתו של שורק "במועד הקובע בדרישת הכשירות להתמנות כשופט מחוזי ובדרישת הניסיון הניהולי לתפקיד". לאחר מכן, קבע בית הדין על הוועדה לקיים דיון מחודש, "לאחר שתקבע מחדש תבחינים לדירוג המועמדים, ותקבל החלטה חדשה". עוד הנחה בית הדין את ועדת האיתור, כלל שיידרש, "לבחון את שאלת קיומו של ייצוג הולם לנשים גם בקרב הסגל הבכיר המוביל בשירות המדינה". בית הדין גם הטיל על המדינה ועל שורק 10,000 שקל - כל אחד - תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.