אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרן בירד של ממשלות ארצות הברית וישראל אישרה מענקים בגובה 8 מיליון דולר לחברות הייטק מועצת המנהלים של קרן בירד: עומדים מימין לשמאל: עומר כרמל, טרה שירזי, דר' הא-יונג לי, שירי פרוינד קורן, ינון אלרועי, דר' איתן יודלביץ', דר' מוג'דה בהר, דר' עמי אפלבום, דר' שמואל אברמזון, אנדרו קון, דר' הארי הרץ, דר' עינת מגל | קרן BIRD

קרן בירד של ממשלות ארצות הברית וישראל אישרה מענקים בגובה 8 מיליון דולר לחברות הייטק

הקרן תשקיע בתשעה פרויקטים משותפים בשנת 2022, שיזכו בנוסף לכך למימון מהמגזר הפרטי בגובה 12 מיליון דולר. בין הפרויקטים שנבחרו: מערכת לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות ורובוט נייד מבוסס בינה מלאכותית שימנע טעויות במתן תרופות

12.07.2022, 19:14 | רפאל קאהאן

קרן בירד (Bird), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים של ממשלות ישראל וארצות הברית, אישרה בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בחודש יוני בוושינגטון השקעות בהיקף 7.9 מיליון דולר בתשעה פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. הפרויקטים זוכים גם למימון מהמגזר הפרטי בהיקף של כ-12 מיליון דולר, כלומר כ-20 מיליון דולר בסך הכל.

הקרן שהוקמה לעידוד שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות ואמריקאיות מיועדת לפיתוח מוצרים משותפים. מעבר למענקים מותנים של עד מיליון דולר (ובמקרים נדירים עד 1.5 מיליון דולר עבור פרויקטים מצטיינים), היא גם מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים. כל הפרויקטים המוגשים לקרן עוברים בדיקה קפדנית של בוחנים ישראלים מטעם רשות החדשנות ואמריקאים מטעם המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארצות הברית (NIST).

בישיבת הדירקטוריון האחרונה אושרו תשעה פרויקטים חדשניים המתווספים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 45 שנות פעילותה. היקף ההשקעה הכולל בהם מגיע ליותר מ-370 מיליון דולר, והם הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר. עם הפרויקטים המוצלחים של הקרן ניתן למנות את Locustview, שהוקמה ומוזגה בעקבות שיתוף פעולה עם בירד; פרויקט של חברת panoramic power, שהביא לרכישתה על ידי centrica והקמת מרכז פיתוח בתחום האנרגיה בישראל; Eco Concrete, שזכתה לאחרונה בפרס של האיחוד האירופי ופיתחה בטון ידידותי לסביבה.

הפרויקטים החדשים שנבחרו לשנת 2022

1. מערכת תומכת בהחלטות קליניות שתשמש לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, שיתוף פעולה של איכילוב - המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי וחברת FIND Surgical Sciences האמריקאית, שישתפו פעולה בפיתוח ומסחור שלה.

2. מערכת נרספייס (NurseSpace): רובוט נייד מבוסס בינה מלאכותית שמיועד למנוע טעויות במתן תרופות וזיהוי, חלוקה ומתן תרופה אוטומטיים. זהו למעשה רובוט שמיועד לסייע לאחיות בתפקיד הזה, ובכך להפחית מהעומס על הצוותים הרפואיים. זהו פרויקט של חברת Compentex הישראלית ו-ChemImage האמריקאית.

3. החברות Extreme Simulations הישראלית ו-SynDaver Labs האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח בובת אימון מודולרית לאימון רפואי שעונה על צורכי מערכת הבריאות במצבים מסכני חיים.

4. FlyWorks הישראלית ו-DelMar Aerospace האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח של רחפן חדשני לאיתור דליפות גזי חממה בתשתיות אנרגיה בהיקפים גדולים. מדובר בבעיה קשה כיום שכן תשתיות הולכת אנרגיה דורשות תשומת לב מתמדת והן רגישות מאוד לשינויים סביבתיים.

5. High Lander הישראלית וחברת Stephenson Technologies Corporation האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח ומסחור כיפת מגן דיגיטלית משולבת סנסורים ומזל”טים שתספק התרעות ביטחוניות עבור תשתיות קריטיות כגון כורים, תחנות כוח, תשתיות מים ותחבורה.

6. חברת Innosphere הישראלית ו-Baylor College of Medicine יקיימו ניסוי קליני במכשיר רפואי שפותח לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) כדי לקבל אישור ממנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA.

7. Overwolf הישראלית וחברת Kidas האמריקאית יפתחו מערכת להגנה על צ'אט קולי וטקסטואלי במשחקי מחשב. מדובר בבעיה קשה כיום שכן ריבוי פלטפורמות הגיימינג מקשה מאוד לפקח על התכנים והתכתובות בין השחקנים. במקרים רבים שדווחו בשנים האחרונות נמצא שילדים ובני נוער סבלו מהתעמרות, התעללות ואף סחיטה במשחקים אונליין.

8. חברת Wavelength Pharmaceuticals הישראלית מקבוצת SEQENS וחברת On Demand Pharmaceuticals האמריקאית יקדמו את הפיתוח ופיילוט של מערכת ייצור תרופות על פי דרישה. מערכת מעין זו תוכל לייצר לחולים תרופות בהתאם לצורך, ולא להסתמך על מלאי קיים שמתיישן ושצריך להיפטר ממנו בגלל תאריך תפוגה.

9. ZutaCore הישראלית ו-World Wide Technology האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך להפיכת שירותי ענן לידידותיים יותר לסביבה, תוך עמידה במדדי ESG ללא פליטות פחמן ומים, באמצעות אופטימיזציה של טכנולוגיות האנרגיה לקירור ושימוש חוזר בחום הנפלט. מערכות ענן מוקמות במרכזי נתונים שצריכת האנרגיה שלהם כיום מהווה את אחת ההוצאות הגדולות ביותר.

מוג'דה בהר, מנהלת בכירה לחדשנות ושירותי תעשייה ב-NIST, המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארצות הברית, ויו"ר משותף במועצת הנגידים של קרן בירד, אמרה: "מגוון הפרויקטים הממומנים באמצעות קרן BIRD מדגים כיצד שיתוף פעולה בינלאומי יכול לדרבן חדשנות יצירתית שתניב פתרונות ושירותים חשובים לשוק".

ד"ר עמירם אפלבום, המדען הראשי של משרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות ויו"ר משותף במועצת המנהלים של קרן בירד, הוסיף: "שיתוף הפעולה ארוך השנים עם קרן BIRD הניב הצלחות טכנולוגיות מזהירות. בעולם הפוסט-קורונה פרויקטים אלו עשויים לתרום הן לחברות והן לאזרחי שתי המדינות בכך שיביאו לשיפור בבריאות, באיכות החיים ובהתמודדות עם משבר האקלים".

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד, סיכם: "המיזמים שנבחרו מייצגים שילוב של שותפויות בתחומי טכנולוגיה רחבים וחברות בגדלים שונים שנמצאות בכל רחבי ארצות הברית. שותפויות מו"פ אלו נוצרו מאינטראקציה הדוקה עם חברות המעוניינות בשותפויות מו"פ בין ארצות הברית לישראל".

מועד הגשת תקצירי מנהלים לסבב האישורים הבא של קרן בירד יתאפשר עד 7 בספטמבר 2022. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש דצמבר 2022. מודל הפעילות של קרן BIRD מבוסס על תמיכתה בפרויקטים בלי לקבל זכויות כלשהן בחברות השותפות, שלא כמו קרן הון סיכון מסורתית. בנוסף לכך הקרן משתתפת בסיכונים, אך כספי התמיכה מוחזרים כתמלוגים רק אם יש מכירות מתוצרי הפרויקט. למעשה BIRD אינה דורשת תשלום במקרה שהפרויקט אינו מגיע לשלב המכירה. כל זאת כאשר המימון מהקרן מוגבל לעד 50% מתקציב הפרויקט, החל משלב המחקר והפיתוח ועד לשלבים הראשונים של המכירות והשיווק.

תגיות