נוהל סודי של ביטוח לאומי מסתיר מידע מהותי מהמבוטחים

ביטוח לאומי הפסיק בחודשים האחרונים להעביר לחלק ממגישי התביעות נגדו מידע על חקירות שהוא ביצע עם גורמים שלישיים, הקשורים למבוטח עצמו. בניגוד לעקרון היסוד הדמוקרטי של פומביות החוק, ביטוח לאומי מסרב למסור גם את הנוהל שמכוחו הוא עושה את זה. כך עולה מעתירת חופש המידע שהגישו עו"ד אלישר פיינגרש ועו"ד דוד שוורצבאום, ממשרד מרקמן טומשין, לבית המשפט המנהלי בירושלים.

כאשר אזרחים תובעים את ביטוח לאומי הוא עורך לעתים חקירות, למשל במקרה של תאונת עבודה. בנוסף, ביטוח לאומי נוהג לדחות את התביעות ללא נימוק. מבוטח המבקש לשקול ערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה נדרש לבקש לעיין בתיק ועד לאחרונה היה נענה בחיוב, כולל פירוט חקירות של צדדים שלישיים - למשל, המעסיק של התובע או עמיתים לעבודה.

לאחרונה החל ביטוח לאומי לסרב להעביר את התיק בחלק מהמקרים בטענה ש"לא ניתן למסור העתק חקירות שנערכו בתיק, למעט חקירת המבוטח עצמו". בחודשים האחרונים נדחו בקשות של כמה לקוחות של פיינגרש ושוורצבאום לקבל את חומרי החקירות שבוצעו בעניינם עם צדדים שלישיים. הדבר כמובן פוגע מאוד ביכולת שלהם לערער על ההחלטה.

בין התשובות שנמסרו מביטוח לאומי לתובעים: "לאחר התייעצות עם המשרד הראשי והלשכה המשפטית, לא ניתן למסור העתק חקירות שבוצעו בתיק". במקרה אחר נאמר ש"חוקרי המוסד עשו ניסיונות רבים לקבל מידע בנוגע לתביעתה של מרשתך. נעשו פניות לגורמים שונים במקומות העבודה של התובעת שכללו בעיקר בירורים טלפוניים ותועדו בדו"חות פנימיים שאינני יכולה לשלוח".

פיינגרש ושוורצבאום פנו על פי חוק חופש המידע וביקשו לקבל את העתק "נוהל החקירות" שמכוחו נדחות הבקשות. ביטוח לאומי דחה את הבקשה תוך שהוא מנמק זאת בשורת סעיפי פטור בחוק חופש המידע. על פי סעיפים אלה אפשר לא למסור "מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקיד התקין של הרשות או את יכולתה לבצע את תפקידיה.... מידע על שיטות עבודה ונהלים של רשות שיש לה סמכות חקירה שגילויו עלול לפגוע בהליכי חקירה" ו"מידע שנאסף או נוצר לצורכי חקירה".

הם טוענים ש"לא בכדי מתאמץ המשיב להסתיר את הנוהל (ובמקרים מסוים אף הכחיש את עצם קיומו) וזאת במטרה להימנע מביקורת על תוכן הנוהל. חשיפת הנוהל חשובה ביתר שאת מקום שבו עולה חשש לאי־חוקיותו, שכן, בהתאם לפסיקה, נקודת המוצא היא שמבוטח רשאי לקבל לעיונו את כל החומר שעמד בפני פקיד התביעות בעת קבלת החלטתו".

עוד הם טוענים כי "משמדובר בביטחון סוציאלי, על המשיב מוטלת חובת נאמנות רחבה יותר. על כן, סירובו להעביר את חוזר החקירות פוגע בזכות העמידה של הציבור לבקר את הרשות הציבורית ביחס למעשים ופעולות המנוגדים לדין ופוגע בזכות הציבור שלא להיפגע מהגוף האמון על זכויותיו".

בעתירה נטען גם שביטוח לאומי אינו מסביר בתשובתו איך חשיפת נוהל המפרט קריטריונים למסירת מידע תפגע בעבודת המוסד. בית המשפט המינהלי בירושלים קבע ב־2007 כי "מוטל על הרשות נטל כבד ביותר להראות מהי אותה פגיעה בתפקודה ואם אכן יש כזו, מהו הנזק העלול להיגרם לאוכלוסיית הנזקקים לשירות הרלבנטי ולזכויות הנובעות מכך. פרשנות רחבה לחריג זה עשויה לסכל את תכלית חוק חופש המידע".

לטענת העותרים, "עמדת המשיב שלפיה מסירת הנוהל לעניין החקירות תפגע ביכולת החקירה של המשיב אינה מחזיקה מים. ביטוח לאומי סירב באופן מוחלט להעברת המידע המבוקש מבלי לבחון אופציה שפגיעתה בחופש המידע פחותה, תוך השמטת החלקים שלטעמו עלולים לפגוע בתפקודו. המוסד בהתנגדותו מנסה לחבל בזכות הציבור לבקר מעשים ופעולות, המנוגדים לדין".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי "חברת עורכי הדין הספציפית הגישה עתירה לגילוי נוהל חקירות שלם שמונע פגיעה בהגנת הפרטיות של אזרחים מן השורה ומגובה בחוק". לטענת ביטוח לאומי, הסירוב למסור מידע נעשה במצבים של חשש למרמה. "ביטוח לאומי מוסר מידעים והם יוצגו אם יהיה פירוט (של הגרסה - ש"א) בתביעה וזאת מחשש של שינוי גרסאות לכאורה בבית הדין - כפי שקרה רבות בעבר. ביטוח לאומי שקוף לציבור בנהליו ובמדיניותו, אך לעולם לא במחיר של פגיעה באזרחים או שיבוש של מינהל תקין״.