כריך קציצות | צילום: טל סיון צפורין
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לטעום את הקציצות של אמא של חיים כהן, לרכוש כלים ססגוניים בעבודת יד, להתפעל מקולנוע להט"בי משובח, לחזור לנפוש בסאטירה החריפה של "הלוטוס הלבן", לטייל בתל אביב עם אורלי קסטל־בלום ולשיר עם דאנה איבגי
אוכל
לטעום את הקציצות של אמא של חיים כהן
בעברית נהוג להדביק את התואר שמאלץ למשהו קיטשי, סאכריני ומתקתק. אבל שמאלץ הוא במקור שמו של שומן האווז או העוף, אחד המרכיבים החשובים בבישול היהודי המזרח־אירופי, מטעמי כשרות וטעם.
"שמאלצי" הוא אירוע של ה־jewish food society מיסודה של נעמה שפי בניו יורק, הכולל סיפורי אוכל אישיים מפי אנשי קולינריה יהודים. בשבת מביאה שפי את האירוע ל"אסיף", מרכז תרבות האוכל שהקימה בתל אביב. ישתתפו בו חיים כהן שיספר על הקציצות של אמא שלו, לוסי איוב תדבר על מנות הכופתה והאורז חאשווי שעליהם גדלה, חגית בילייה (ליזה פאנלים) תתגעגע לקרפלעך, התסריטאית והסופרת דקלה קידר תפנטז על קנודל שזיפים והזמר יוני בלוך יסביר מה זו "פיתת הפתעות". ולא לדאוג, אחרי הסיפורים יהיו גם טעימות של המנות.
חיליק גורפינקל
קרמיקה
לרכוש כלים ססגוניים בעבודת יד
הקרמיקאי המוכשר גור ענבר היה עסוק בחודשים האחרונים בפרויקטים גדולים. זה כמה שנים שהוא יוצר כלים למסעדה של אלאן דוכס במונקו ובנוסף החל לעבוד גם עם מסעדות מקומיות, בהן "רדלר" של השף מושיקו גמליאלי ו"היבה" של יוסי שטרית.
"בעצם המון זמן לא עבדתי לסטודיו, לי", הוא אומר, ולכן החליט לקיים מחר ומחרתיים מכירה של אחרי החגים בסטודיו שלו ברחוב שביל המרץ 1 בתל אביב. "מבחינתי זו הזדמנות לעשות דברים שאני רוצה. למשל שילובי צבעים, צורות, חומרים חדשים. אני רגיל לעבוד בסדרתיות מסוימת, ועכשיו אני אינטואיטיבי ומוותר עליה. יהיו יותר וואן אוף”.
ענבר, שרגיל לעבוד בפורצלן, מבטיח שבמכירה יהיו גם פריטים מחימר שונה בטקסטורות גסות, ושהצבעוניות הססגונית החזקה שמאפיינת אותו, תהיה עזה עוד יותר. למשל יוצעו למכירה מנורות יפהפיות עם ציורים שלו גם על אהילי הבד, ושאר פריטים שיבלטו בכל חדר. הכל בעבודת יד קפדנית, החל בתהליך הייצור באובניים וכלה בציורים שמפיחים בהם חיים, ובכך טמון יופיים הייחודי.
פרטים באינסטגרם: gur.inbar
עילית מינמר
פסטיבל
להתפעל מקולנוע להט"בי משובח
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, בניהולו של יאיר הוכנר, שנפתח היום (ויימשך עד 5.11) הוא כל מיני דברים: עבור הקהילה הגאה הוא מפגן נוכחות חיוני של תרבות קווירית, שמרכז לתוכו גם קולנוע וגם מפגשים עם יוצרים, אנשי תעשייה ופרפורמרים. אבל בשנותיו הטובות הוא בראש ובראשונה אירוע סינפילי שמרכז אליו כמה מהסרטים המדוברים של השנה החולפת, שעוסקים בעדינות או בבוטות בנושאים להט"ביים.
המהדורה ה־17 המתקיימת השבוע היא אחת הטובות ביותר שנאצרו שם וכדאי להשלים בה צפייה בכמה מתוצרי היבול הבינלאומי. למשל, "מארס אחד", נציג ברזיל לאוסקרים, על משפחה שבה בת אחת מתלבטת לגבי זהותה המינית והבן האחר חולם להגיע לחלל; "רודיאו", שזכה בפרס בפסטיבל קאן, הוא סרט על חבורת אופנוענים ואופנוענית; "ג'וילנד", זוכה פרס השופטים במסגרת "מבט מסוים" בקאן, מציג משפחה שמרנית ממוצא פקיסטני, שמתמודדת עם מופע הדראג שבו משתתף הבן. ו"סרט בנות", נציג פינלנד לאוסקרים, הוא סרט התבגרות ומתוק ותמים על שלוש נערות שמגלות אהבות ראשונות.
יאיר רוה
טלוויזיה
לחזור לנפוש בסאטירה החריפה של "הלוטוס הלבן"
כל כך הרבה ציפיות מביאה איתה “הלוטוס הלבן", סדרת האנתולוגיה המצוינת של HBO, שזכתה בחמישה פרסי אמי, וחוזרת ביום שלישי לעונה שנייה ׁׁ(אצלנו ב־HOT, ב־yes ובסלקום). הלוקיישן אחר, כך גם רוב האורחים, אפילו הנושא המטופל קצת שונה, אבל הכתיבה הנהדרת של מייק ווייט לא נפגעה מכל הסופרלטיבים והשבחים שלה זכתה העונה הראשונה של הסדרה. "הלוטוס הלבן" הפעם מתרחשת בסניף סיציליה של הרשת, והנופים, השירים, החופים, המאכלים, הבגדים, הכבישים המתפתלים, הווספות, המוזיקה והפרסקאות בפתיח יפים לא פחות מאלה של הוואי שבעונה הראשונה, ואף יותר.
מלבד ג'ניפר קולידג' המגלמת את טניה (וזכתה על כך בפרס אמי), ובעלה גרג (ג'ון גריס), שמתארחים גם במלון האיטלקי, כל שאר האורחים ואנשי הצוות מגולמים על ידי שחקנים אחרים. הטיפוסים, לעומת זאת, קצת דומים. הם כוללים שחקנים מפורסמים כמו מייקל אימפריולי ("הסופרנוס") ופ. מוריי אייברהם ("פני צלקת"), שהגיעו לנופש וטיול שורשים.
ואם הקריצה למאפיה דרך "הסופרנוס" ו"פני צלקת" לא הספיקה, הרי שיש גם אזכורים וציטוטים מ"הסנדק", שחלקים ממנו צולמו במקום שבו צולמה הסדרה. בעונה הזאת עוסק ווייט לא רק במלחמת המעמדות, אלא גם במלחמת המינים, דבר שמוסיף כמובן עוד פלפל לסאטירה החריפה מרה הזאת.
רותה קופפר
פודקאסט
לטייל בתל אביב עם אורלי קסטל־בלום
"שמעו סיפור" הוא פודקאסט חדש של עיריית תל אביב ופרויקט הסיפור הקצר, שמביא בכל שבוע סיפור אחר על החיים בתל אביב, מסופר מפיהם של הסופרים עצמם. כבר עכשיו אפשר להאזין לסיפור שקוראת אורלי קסטל־בלום על אפיזודה כושלת בחיי האהבה הצעירים בעיר, קטע שנלקח מספרה "רדיקלים חופשיים". וגם סיפור של יערה שחורי, רועי חן ויובל פלוטניק. בהמשך יעלו סיפורים שיקראו אתגר קרת, יפתח אלוני, ג'וליה פרמנטו ונועה סוזנה מורג.
הסיפורים מצליחים להעביר את פעימת החיים בעיר הגדולה, עם אהבות, שברונות לב, ציפיות, מפגשים משונים, בדידות. אולי זה יכול להקל קצת את סבלם של מי שחיים או סתם עוברים בתל אביב בשנה האחרונה, ונתקלים בחפירות בלתי פוסקות ופקקים בלתי אפשריים. הסיפורים האלה מזכירים למה בכל זאת תל אביב, ומפאת קוצרם אפשר להאזין להם בבינג'.
שירי לב־ארי
מופע
לשיר עם דאנה איבגי
פסטיבל הפסנתר בהפקת עיריית תל־אביב שיתקיים בשבוע הבא (5.11-2.11) נהפך במשך השנים לאחד מאירועי התרבות הבולטים בעיר. בין עשרות המופעים שיתקיימו הפעם חגיגת יומולדת 60 לרמי קליינשטיין עם שלומי שבן, שירי מימון ולהקת מנגו; הבסיסט אבישי כהן עם לחנים חדשים לביאליק ואלתרמן; זהבה בן במופע אקוסטי; קרולינה תשיק אלבום חדש; מופע מחווה לפזמונאי מאיר גולדברג; דני בסן במופע מיוחד לשירי רוטבליט ודאנה איבגי שחוזרת לפסטיבל שבע שנים מאז הופעת הבכורה המוזיקלית שלה ותארח את דניאלה ספקטור, עם שירים חדשים מאלבום שבדרך ועיבודים מיוחדים לשירי האלבום הראשון.
“אני אף פעם לא מפסיקה לכתוב”, אומרת איבגי, “כל החיים אני כותבת שירים והם מצטברים ומצטברים. כבר יכולתי להוציא כמה אלבומים אם רק היה לי זמן. תמיד כיף לי לעשות מוזיקה יחד עם דניאלה, אנחנו חברות ואני כל כך אוהבת את השירים שלה כי זה ישר מחבר אותי לעצמי, זה מה שהשירים שלה עושים לאנשים”.
מאיה נחום שחל