מנכ"ל כללית מזהיר: בשל הוצאות המלחמה, נגיע לחדלות פרעון בעוד חודשיים

מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי כהן מזהיר כי הוצאות המלחמה, לצד המצב הפיננסי המורכב של תאגיד הבריאות הגדול בישראל (שמבטח יותר ממחצית מהאזרחים ושולט על שליש ממערך האשפוז) יביאו אותו לחדלות פרעון כבר בעוד חודשיים.

במכתב ששיגר לשר הבריאות אוריאל בוסו מסביר כהן כי האמדן הראשוני של עלויות המלחמה עבור הכללית עומד כעת על 500 מיליון שקל, הוצאה חד פעמית ובלתי צפויה שמצטרפת לגרעון "הרגיל" של הקופה בסך 3.2 מיליארד שקל, דבר שלפי כהן, "יוצר לחץ תזרימי על הקופה באופן שיביא את הכללית לחדלות פרעון בתחילת שנת 2024". כלומר, בקצב הזה, הכללית מרימה דגל אדום ומסבירה כי הכסף יספיק עד סוף השנה.

בין השאר כהן מצביע על זינוק העלויות של "סורוקה" שקיבלה את רוב הפצועים מהטבח ב-7.10 וגם נאלצה להשקיע בהכנת בתי חולים שלה באיזור לצורך גיבוי ותמיכה, מתן מענה רפואי לאלפי מפונים ב-234 נקודות שירות, טיפול בצרכי אנשי צוות, עיבוי מערך הסייבר, וגם עבודות שונות שהטילו עליה הרשויות כגון הכנה לאירוע רב-נפגעים באילת. לפי כהן הוצאות חריגות אלו גרמו לתוספת של הוצאה בלתי צפויה שלא שופו עד כה. נזכיר כי ל"כללית" משקל עודף בדרום: היא מבטחת כמעט שליש מתושבי הנפה הדרומית (62%) נכון לסוף 2021, כאשר גם בקרב הקיבוצים יש לה משקל עצום (כ-85%).

המלחמה תופסת את "כללית" במצב פיננסי עגום (למרות שזה המצב של כל הקופות), וגודל הגרעון כבר טיפס ל-3.2 מיליארד שקלים, רובו בגלל הצורך במימון של מגזר בתי החולים שלה. נזכיר כי כללית היא הקופה היחידה שמקבלת הקצאה תקציבית הן למערך הקהילה שלה (קופת חולים) והן לצורך מימון מערך האשפוז (בתי החולים שבבעלותה לרבות סורוקה ויוספטל בדרום).

הנתונים הרשמיים האחרונים שהתקבלו לפני כ-3 חודשים היו לגבי שנת 2022 ותיארו גרעון מצטבר (כולל תמיכות) של כלל הקופות בסך 1.5 מיליארד שקל - כאשר הכללית היתה אחראית על שני שליש ממנו (כ-1 מיליארד שקל). עוד עלה מאותם דוחות כי הגרעון של הכללית בסוף השנה שעברה, ללא תמיכות ממשלתיות מיוחדות, כבר עמד על 4.66 מיליארד שקל, נתונים שהעידו על בעיה עמוקה עוד הרבה לפני המלחמה. כלומר, הגרעון טיפס פי 3.2 (קפץ מ-1 מיליארד בסוף 2022 ל-3.2 מיליארד). כהן מזהיר כי זה גרעון שנכון למאי 2023, כך שניתן לשער שהגרעון עוד צפוי להעמיק עד לסוף השנה.

בחודשים האחרונים היו אמורים נציגי הקופות, משרד האוצר ומשרד הבריאות, להגיע להסכמות לגבי "הסכמי ייצוב" לשלוש השנים הקרובות, אך הדבר לא התרחש. הסכמי ייצוב הם "חבילות סיוע" ייחודיות שמעניק משרד האוצר להתמודדות עם הגרעון שמגיעות כ"גלגלי הצלה" ברגע האחרון. אלא שהקצאות אלו, שהן חוץ תקציביות ומאוד מקשות על תכנון וביצוע מדיניות, כבר הגיעו לכ-10% מסל הבריאות. הסכמי הייצוב נחתמים לשלוש שנים בדרך כלל כאשר ההסכם הבא אמור להיחתם עבור 2024-2026. מאז 2020, שנת פרוץ הקורונה, נחתמו הסכמי ייצוב חריגים שנועדו לסייע בהתמודדות עם הקורונה.

כהן התייחס לנקודה הזו והפציר בשר לעזוב כעת את המו"מ על היקפי ההסכמים בשנים הבאות ולהתרכז בסיוע נקודתי. "תמוהה בעיני וגם תלושה מהמציאות הדרישה של אגף התקציבים באוצר לדון בהסכם היצוב עד וכולל 2026" כותב כהן במכתבו לבוסו שהגיע ל"כלכליסט" תוך שהוא עוקץ את האוצר. כהן הזכיר כי פקידי אגף התקציבים בעצמם אמרו בדיון בוועדת הכספים השבוע כי "לא ניתן בעת הזו לגבש את התמונה הפיסקאלית המלאה לשנת 2024" על רקע חוסר הוודאות לגבי משך הלחימה והשפעותיה על המצב הכלכלי של המשק הישראלי. "בטוחני כי אם נציגי האוצר לא יודעים לגבש תמונה פיסקאלית לשנת 2024, שאר המשק אינו יודע מה יהיה ב-2024, ובוודאי שלא מה יהיה ב-2025 וב-2026", טען כהן שדורש שהמדינה תממן את כל הגרעון לשנת 2023 ללא קשר להסכם היצוב לשנים 2024-2026. כהן דורש שהמימון יתבצע באופן מיידי.