הסכנה האמיתית של שינוי הוועדה לבחירת שופטים: נתניהו יוכל לפטר את שופטיו

השיח הציבורי־תקשורתי התמקד אתמול (א') בשאלת הסרבנות. הרמטכ"ל ורה"מ לשעבר, אהוד ברק הציף את הדמיון: התנדבות לשרת תחת הממשלה הנוכחית, במילואים למשל, כמוה כציות לפקודה בלתי חוקית בעליל. בשני המקרים, אמר ברק, אין לנו את הזכות לסרב אלא את החובה לסרב. והשאלה הזו רלוונטית גם ל"התנדבות" השופטים בדימוס, בעיקר העליונים, שמתבקשים למלא משימות לאומיות כמו ראשות ועדות חקיקה ומגוון תפקידים ממלכתיים אחרים.

החוק החדש של לוין־רוטמן, שעבר בקריאה ראשונה, קובע שבהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים ייכללו שני שופטים בדימוס שייבחרו בידי שר המשפטים ובהסכמת נשיא/ת העליון. זו הוועדה שמקנה לממשלה ולקואליציה את הרוב לבחירת כל השופטים. רוב של חמישה מתוך תשעה – שלושת השרים ושני חברי הכנסת מהקואליציה – יבחרו גם את שופטי העליון מהרגע שהתיקון יעבור בקריאה שנייה ושלישית. בהמשך, מתכננים שר המשפטים לוין, שהוא ראש הוועדה וח"כ שמחה רוטמן שנמנה על חבריה, להשתלט על מינוי הנשיא, בין אם באמצעות עקיפת שיטת הסניוריטי בין השופטים המכהנים ובין אם באמצעות הצנחת נשיא מבחוץ.

השופטים בדימוס שייכללו בוועדה אינם חייבים להיות שופטי עליון. לוין ורוטמן חזו את האפשרות שהעליונים בדימוס יסרבו. האפשרות הזו קיבלה חיזוק באמצעות 18 חתימותיהם על גילוי דעת נגד ה"רפורמה". לכן, החוק פונה לכל הבדימוסים. אחד השמות שעלה הוא משה דרורי, לשעבר מהמחוזי בירושלים.

"אם אקבל פנייה רשמית, ברור שאסכים", לא מבין דרורי את עצם השאלה. העובדה ש־18 שופטים בדימוס של העליון עלולים לסרב מקפיצה אותו: "אם הם לא יסכימו - זו התגרות בשלטון החוק. יצא חוק של הכנסת שהם לא מסכימים לו, שהם ניסו לשכנע לשנותו ולא הצליחו. ועכשיו אם יסרבו לשתף עמו פעולה זה יערער עוד יותר את אמון הציבור בבית המשפט העליון שגם כך הגיע לתחתית". משמעות הסירוב, אני משיב, היא לא להיות חותמת גומי בוועדה שיש בה רוב אוטומטי לממשלה – זו אחת המשמעויות של ההפיכה המשטרית. "למה אתה משתמש ב'הפיכה משטרית'", משיב דרורי ש"מרגיע" את הממשלה – אם לא יימצאו שופטי עליון בדימוס שיסכימו לכהן בוועדה החדשה, יימצאו מחוזיים בדימוס.

לוועדה יש כוח לא רק למנות שופטים אלא גם לפטר. כדי לפטר, נחוצים שבעה חברי ועדה ואת הרוב הזה תוכל הממשלה לגייס באמצעות שני השופטים בדימוס שיצטרפו לחמשת נציגי הקואליציה. ואולי יצטרף אליהם גם נשיא העליון שייבחר על ידה.

ובעידן הדיקטטורה הפרסונלית שאנו צועדים לתוכו, משליכה השאלה הזו גם על גורלם של שופטי נתניהו בתיקי האלפים. משליכה בשלושה תסריטים אפשריים. הראשון, מינוי נשיא שיקבע את ההרכב בערעור הצפוי על פסק דינו של המחוזי, אם וכאשר נגיע לרגע הזה; השני, רעיון ששלח לי עו"ד בכיר (קשה לעלות לבד על כל התסריטים) – שהוועדה תחליט לקדם לעליון את אחד או יותר משופטי תיקי האלפים. מה קורה אז? מתחילים לשמוע מחדש את הראיות? האם המקודם יתעקש לא להתקדם ולהשלים את שמיעת התיק?; השלישי, פיטורי אחד או יותר משופטי התיק. נכון, צריך בשביל זה עילות, אבל בעידן החדש שאליו אנחנו מתרסקים, יתרסקו הרבה מהמסורות והעקרונות שהיו מקובלים עד היום. בכל מקרה, חשוב להבין: אחת המשמעויות של ההנדוס מחדש של הוועדה לבחירת שופטים – ההרכב ושיטת הבחירה – היא מתן שליטה מלאה לנתניהו על השופטים בכלל ועל שופטיו־שלו בפרט. במינויים ובפיטורים.

ומה יקרה אם בג"ץ יפסול את סעיפי בחירת השופטים בידי הממשלה. האפשרות הזו נמצאת על הפרק כחלק מחיזיון האימים שנקרא בשפה המקצועית "משבר חוקתי". משבר שיתחולל אם בג"ץ יפסול את התיקונים סותרי הדמוקרטיה ומגילת העצמאות. האם יעלה על הדעת שראש הממשלה ושר המשפטים יקבלו וגם יכבדו את פסק הדין? מה יקרה אם לוין יכנס בכל זאת את הוועדה, מה יקרה אם בית המשפט יקבע שההתכנסות אינה חוקית, מה יקרה עם השופטים שייבחרו בידי הוועדה הזו? האם בעליון יקצו להם לשכה, עוזרים משפטיים?

השאלות האלה מקרינות גם על שאר תחומי חיינו – מה יעשו הרמטכ"ל, המפכ"ל ושאר בכירי השירות הציבורי במקרה שבו ייקלעו לסתירה בין הממשלה לבג"ץ.

שליטת הממשלה בבחירת השופטים היא ספינת הדגל של ההפיכה המשטרית. לא רק בגלל האינטרס הישיר של הנאשם. כל התיקונים האחרים להחלשת בג"ץ עוברים דרך דיונים לגיטימיים לכאורה (מעמדם של חוקי היסוד, פסקת ההתגברות, עילת הסבירות), וכאן עושים את זה מהמקפצה וללא כל בושה: הממשלה נוטלת לעצמה את הסמכות למינוי שופטים, תוך השמדת מנגנון הבחירה הנוכחי שמחייב הידברות, ותוך הכפשה שקרית של השופטים שכביכול ממנים את עצמם. מעכשיו, אומר רוטמן, יבחר העם ישירות ובאמצעותו את השופטים. וזה יהיה מהסביבה המשפטית של קהלת, מרכז הליכוד וערוץ 14.

לוין ורוטמן חזו ששופטי העליון בדימוס, ש־18 מתוכם חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, יסרבו לכהן בוועדה למינוי שופטים, ולכן החוק פונה לכל השופטים בדימוס. במחוזי כבר יימצאו השופטים