דו"ח חמור של הסנגוריה הציבורית: "תשתיות הכליאה בישראל קרסו"

מדינת ישראל לא השכילה להתמודד עם משבר הכליאה בבתי הסוהר, ואסירים ועצורים ממשיכים להיות מוחזקים בתנאים שבג"ץ קבע כבר לפני שש שנים שאינם הולמים ופוגעים באופן קשה ביותר בזכויותיהם הבסיסיות. כך קובע הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית, שבו הוקדש פרק מקיף למשבר הכליאה, שהציב נורה אדומה מהבהבת בפני המדינה.

על פי הדו"ח, "העלייה בשיעור המעצרים, מחד, ואי־נקיטת צעדים מספיקים לצורך העמדת שטח מחיה מינימלי לכל אסיר ועצור, מאידך, הובילו למציאות שבה שירות בתי הסוהר (שב”ס) סגר את שעריו למשך כמה חודשים, וסירב לקלוט עצורים חדשים. במשך תקופה זו עצורים רבים לא הועברו למתקני המעצר של שב"ס עם סיום חקירתם, אלא נותרו ללון בתחנות המשטרה — בתנאי שהייה גרועים בהרבה מאלה שהובילו לפסיקת בג"ץ, אשר פגעו פגיעה קשה בזכויותיהם הבסיסיות לכבוד ולהליך הוגן".

ביוני 2017 בג"ץ קבע למדינה יעדים להרחבת שטח המחיה הנדרשים בבתי הסוהר — מינימום של 3 מ"ר לאסיר בתוך תשעה חודשים (פעימה ראשונה) ומינימום של 4.5 מ"ר בתוך 18 חודשים (פעימה שנייה). למדינה לקח שנתיים לעמוד בפעימה הראשונה, אולם היא לא הצליחה להגיע ליעדי הפעימה השנייה וביקשה ארכות. לאחר שהמדינה הודיעה ב־2022 שלא הצליחה לעמוד ביעד בזמן, אישר לה בית המשפט העליון ארכה עד שנת 2027.

על פי דו"ח הסנגוריה, כיום עומד ממוצע השטח לכל אסיר על כ־3.5 מ"ר בלבד, פער קטן בלבד ממה שהיה לפני עשור, "רחוק מהסטנדרט שהציב בג"ץ", כאשר הצפיפות ממשיכה להיות קשה ביותר.

הסנגוריה כותבת בדו"ח ש"המדינה רחוקה מפתרון בעיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר, וזאת לנוכח השלכת יהבה על בניית בתי סוהר כמענה מרכזי. הסנגוריה סבורה כי גישה זו של המדינה מעוררת שורה של קשיים — הן במישור היעילות והכדאיות הכלכלית, והן במישור הנורמטיבי. בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי, ועל כן המפתח לפתרון הבעיה טמון בהפחתת שיעורי הכליאה".

בסנגוריה כותבים כי יש לצמצם את הכליאה העודפת באמצעות הפחתת שיעורי המעצרים, בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים תוך הגברת השימוש בחלופות כליאה, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם ועוד. "למרבה הצער, בישראל ב־2022 היתה כליאה מיותרת רבה, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות המעורבות בעבירות קלות", אומרת הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד־כנען.

בקיץ שעבר בעיית הצפיפות במתקני הכליאה כה החריפה עד שבשירות בתי הסוהר החליטו שלא לקלוט עוד עצורים כאשר מתקן מסוים הגיע לרף הצפיפות המקסימלי — וחשודים שנעצרו לא הועברו למתקני השב"ס בתום חקירתם אלא הושארו ללון בתחנות המשטרה. ביקורי נציגי הסנגוריה בתחנות במהלך 2022 העלו שהפרקטיקה הזו גרמה לפגיעה קשה בזכויות הפרט, בניגוד מוחלט להוראות החוק והפסיקה, משום שהתחנות לא היו ערוכות לכך: הלנה על רצפה חשופה ולא על מיטות בשל היעדר תשתית, היעדר גישה לשירותים, אי־אספקת מזון וגישה מוגבלת למי שתייה "עד כדי חוויית צמא", החזקה בתנאים של מחנק וצחנה ובתנאי תברואה ותחזוקה ירודים, נגישות מוגבלת לטיפול רפואי, טלטול עצורים בין מתקני מעצר, פגיעה בזכות להיוועץ בסודיות עם סנגור ועוד. "עלתה תמונה קשה ומדאיגה ביותר", נכתב בדו"ח. לדברי מיסד־כנען, "זה היה ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל".

בעקבות זאת כבר במהלך השנה קבעה הסנגוריה בדו"ח מיוחד ש"הלנת עצורים בתחנות המשטרה מלווה בפגיעה קשה ובוטה בזכותם החוקתית של העצורים לכבוד האדם, ובזכותם לתנאי כליאה הולמים. החזקת עצורים בתנאים אלו אף כרוכה בפגיעה בזכותם להליך הוגן, ומעלה חשש מוגבר להודאות שווא בחקירה". לנוכח חומרת הממצאים קראה הסנגוריה הציבורית להפסיק לאלתר את הפרקטיקה הזו והאגודה לזכויות האזרח אף עתרה לבג"ץ. לאחר שהמדינה הודיעה לבג"ץ שהיא צמצמה משמעותית את מספר העצורים המולנים בתחנות המשטרה ושצפויה הגדלה משמעותית של מקומות הכליאה שתסייע למיגור התופעה — נמחקה העתירה בהסכמה.

"לפי שעה לא ידוע לנו על עצורים המוחזקים בתחנות המשטרה", כותבת הסנגוריה בדו"ח. "עם זאת, יוער כי הפתרון של הרחבת מתקני כליאה ספציפיים אינו מיטבי לטווח הארוך, בפרט כאשר מדובר במתקנים מרוחקים".

אישומים מיותרים

הסנגוריה הציבורית ייצגה במהלך 2022 ב־98.5 אלף הליכים חדשים שנפתחו (לעומת 104.5 אלף ב־2021). מדובר בעיקר בתיקי חקירה, תיקי מעצרים, תיקים פליליים שמתנהלים כמו גם בערעורים, שימועים, ועדות פסיכיאטריות, בקשות שחרור ממאסר ועוד (ראו אינפו). פעילות זו בוצעה באמצעות 890 עורכי דין — פנימיים וחיצוניים. בסך הכל, ב־2022 ייצגה הסנגוריה הציבורית בכ־61% מהתיקים שנפתחו בבתי משפט השלום ובכ־29% מהתיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים.

בדו"ח מציינת הסנגוריה כי נעשה ניתוח במטרה להעריך מהו שיעור התיקים אשר מסתיימים בחזרה מאישום — ולצורך כך נדגמו כלל התיקים הפליליים שהסתיימו בבית משפט השלום בתל אביב בנובמבר 2021 (325 תיקים). הבדיקה העלתה שמבין כלל התיקים בייצוג הסנגוריה אשר הסתיימו בחודש זה — כ־19% הסתיימו בחזרה מאישום על ידי התביעה, כאשר במרבית המקרים התיק נסגר באופן מלא, ובחלק הועבר למסלול של הסדר מותנה או קנס מינהלי. בעקבות זאת מבקרת הסנגוריה את הגשת "תיקים קטנים" — כתבי אישום שלא היו צריכים להיות מוגשים מלכתחילה, כמו למשל נגד נכה צה"ל הסובל מפוסט־טראומה, שהואשם שאיים בטלפון על עובדת אגף השיקום במשרד הביטחון לאחר שלא קיבל תשלום המגיע לו והכרחי לקיומו, או נגד אם שלא שלחה את בתה לבית הספר לאחר שלא נמצא פתרון לבעיה רפואית ממנה סבלה.

הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד־כנען. תנאי המעצר המחפירים מעלים חשש להודאות שווא בחקירה

לדברי הסנגוריה, "השיעורים הגבוהים של חזרה מכתבי אישום מלמדים על קשיים בהתנהלות התביעה, אשר מגישה כתבי אישום רבים שבסופו של דבר מתגלים כמיותרים. תופעה זו ניכרת במיוחד בתיקים העוסקים במעשים פעוטי ערך, שלעמדת הסנגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום. כמו כן, אנו רואים קושי בהפעלת סמכויות פליליות כדי להתמודד עם בעיות חברתיות, במקום פנייה לאפיקים מתאימים יותר כמו הרווחה או בריאות הנפש. מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור".

זינוק במספר המעצרים

נקודה נוספת וחשובה שהדו"ח מתייחס אליה היא ריבוי המעצרים לצורכי חקירה. הנתונים העדכניים ביותר לגבי נקודה זו הם לשנת 2021, כאשר הדו"ח מצביע על כך שבשנה זו כמות המעצרים עלתה משמעותית — 51 אלף מעצרים ב־2021 לעומת 46.5 אלף ב־2020 — עלייה של 10.8%. זאת בניגוד למגמת הירידה שהיתה במספר המעצרים בשנים 2020-2018.

עוד עולה מהדו"ח שלמרות ירידה קלה ב־2022 במקרים שבהם נמנעה זכות ההיוועצות בעורך דין לפני חקירה, עדיין יותר מ־26% מהעצורים המיוצגים על־ידי הסנגוריה לא זכו לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה.

נקודה נוספת המצוינת בדו"ח היא תלונות על אלימות שוטרים כלפי הלקוחות המיוצגים על ידי הסנגוריה, שלא זוכות לטיפול. הסנגוריה מציינת כי ב־2021 כ־70% מהתלונות שהתקבלו במח"ש נגנזו ללא חקירה או לאחר בדיקה ראשונית שטיבה לא ברור, ומכל מקום מבלי שנחקרו השוטרים המעורבים בתלונות אלה. "רובן המכריע של התלונות המוגשות למחלקה אינן מגיעות לכדי מיצוי חקירה מלא", נכתב בדו"ח.

בנוסף, המעקב אחר תלונות שהגישה הסנגוריה למח"ש ב־2022 מלמד גם הוא על "שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים, דבר אשר מביא, בין היתר, לכך שרבים מלקוחותיה של הסנגוריה הציבורית בוחרים שלא לפנות בתלונות מתאימות למח"ש על רקע היעדר אמון באופן הטיפול בתלונות אלה", נכתב בדו"ח. "שיעור המיצוי הנמוך של חקירות מח"ש מהווה 'אפקט מצנן' מובהק המרפה את ידיהם של מתלוננים רבים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות ואשר מתקשים ממילא לגייס את המשאבים הנדרשים לשיתוף הפעולה הנחוץ לשם הגשת התלונה, מעקב אחריה ושימור הקשר עם מח"ש לצורך הטיפול בתלונה".

משירות בתי הסוהר נמסר: "בשנה האחרונה עלתה מצבת הכלואים המוחזקים בשב"ס בכ-2,000. עלייה זו יצרה צפיפות בבתי הסוהר, בעקבותיה החל שב"ס במבצע להוספת מקומות כליאה. נציבת בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, הנחתה להרחיב את מקומות הכליאה ולהצפיף ככל הניתן את הכלואים, תוך שמירה על זכויותיהם, זאת לצד הקפאת תוכניות בינוי לטובת אכלוס אגפים בשיפוץ, ופינוי כ-200 מקומות כליאה לעצורים. לצד זה, בטווח הזמן המיידי נבנות הרחבות משמעותיות בבתי סוהר שונים בהם: עופר, מעשיהו, אלה וצלמון, אשר ירחיבו באופן משמעותי את מקומות הכליאה. שירות בתי הסוהר פועל ומתמודד ברמה יומית ושוטפת למציאה ומתן פתרונות כליאה לעצורים על מנת לאפשר לכוחות הביטחון להמשיך בפעילות תקינה, זאת לצד שמירה על זכויותיהם של הכלואים באופן הראוי והמתאים, בהתאם לפסיקת בג״ץ ׳שטח המחייה׳".