הנגיד מקדים את המכה על הבנקים שהובטחה על ידי הפוליטיקאים

האם בקרוב נתחיל לקבל ריבית על יתרות הזכות בחשבון העו"ש ולשלם פחות על האוברדראפט? נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ערך אתמול פגישה מיוחדת עם המנכ"לים של הבנקים בנושא הריביות בפיקדונות ובהלוואות.

הנגיד אמנם לא הודיע לבנקים מה עליהם לעשות, אך הגביר עליהם את הלחץ. הוא הגדיר כמה יעדים, בהם תשלום ריבית על העו"ש, והפחתת הריביות הגבוהות באוברדראפט, ושלח כל בנק לגבש לעצמו תוכנית בנושא. הבנקים יצטרכו לגבש שורה של צעדים בתוך כמה ימים ולהציגם לפיקוח על הבנקים.

במהלך הפגישה אמר ירון לבנקים כי הרווחיות הגבוהה שהם מציגים ברבעונים האחרונים אינה בת־קיימא, ונובעת מיתרות עו"ש שנותרו גבוהות, ומהוות מקור בעלות אפסית להעמדת אשראי, ומכך שעליית ריבית בנק ישראל לפקדונות במגזר משקי הבית לא גולגלה בעוצמה מספקת. "חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון המשקף את ערך ההוגנות בין מדיניות הריבית על ההלוואות לבין מדיניות הריבית על הפיקדונות וניהול העו"ש, בדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים", אמר ירון. עוד הוא התריע שחוסר מעש של הבנקים בעניין עלול בסופו של דבר לעלות להם ביוקר עם יוזמות חקיקה שונות בתחום הבנקאות שמקודמות בימים אלה, ושעשויות להבשיל לחוקים.

הנגיד הציג בדיון מספר נתונים בהם על התמסורת בריבית הפיקדונות - היחס בין עליית ריבית בנק ישראל לעליית הריבית בפיקדונות. מהנתונים עלה כי אצל הלקוחות הקטנים עם פיקדונות של עד עשרת אלפים שקלים יחס התמסורת היה נמוך מאוד, בסביבות ה־20% בלבד, לעומת 80%-60% בקרב הלקוחות הגדולים יותר.

במהלך הדיון הסתייגו חלק מהמנכ"לים מהכוונה להורות להם לשלם ריבית על העו"ש. יו"ר הבנק הדיגיטלי וואן זירו שוקי אורן אמר כי לטעמו התערבות במחירים היא טעות ומדרון חלקלק, וכי הדבר גם אינו נהוג בעולם. ואילו הפתרון האמיתי הוא דרך תחרות והסרת חסמי מעבר והגברת השקיפות. מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר צידד בדבריו של אורן. מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי אמר שלדבריו הדיון צריך להיעשות בהקשר רחב יותר של ניהול הסיכון הכולל של סיכוני הריבית. אז מה המסקנות מהשיחה שהתקיימה, והאם נחוש את השינוי בכיס?

1. כאשר פורסם שלשום על כוונת הנגיד לכנס פגישה בהולה עם המנכ"לים של הבנקים, הם נכנסו לכוננות ספיגה. ההערכה הייתה שהנגיד יפרסם הנחייה מפורשת בנושא הריבית על הפיקדונות והעו"ש. בסופו של דבר תוצאות הפגישה היו פחות דרמטיות. הנגיד העביר אמנם מסרים ברורים, אך לא כפה על הבנקים, אלא שלח אותם להכין "שיעורי בית", ולחזור עם תוכנית פעולה, כל בנק כראות עיניו. הראייה הטובה ביותר לכך שתוצאות הפגישה אינן דרמטיות היא במניות הבנקים. את יום המסחר החל מדד הבנקים בעלייה, ולקראת הצהריים כשהפגישה הסתיימה, והובן שנגיד הבנק המרכזי לא מבצע התערבות דרמטית בתמחור הריביות בבנקים, העלייה במניות הואצה, ואת יום המסחר הן סיימו בעלייה של קרוב ל־1.7%.

ועדיין לא צריך לזלזל בפגישה שהתקיימה. אמנם זו אינה הפעם הראשונה שהנגיד מתבטא על כך שהבנקים צריכים לשפר את הריביות כלפי הלקוחות, אך הפעם זה היה אחרת. טון הדברים היה חריף יותר, והמסר היה ברור יותר - הנגיד רוצה שהבנקים יתחילו לשלם ריבית על יתרות העו"ש. כיום יתרות הכספים בחשבונות העו"ש עומדים על כחצי טריליון שקל.

לפי הערכות 250-200 מיליארד שקל הם של משקי בית, והיתר של המגזר העסקי והמוסדיים. הבנקים שכיום לא משלמים ברובם ריבית על העו"ש יכולים להפקידם בבנק ישראל ולקבל על רוב הכספים את ריבית בנק ישראל (4.75%), או לחלופין להשתמש בכספים כמקור למתן אשראי בריבית שגם יכול להגיע לרמה דו־ספרתית.

הבנקים יצטרכו לגבש תוכנית לתשלום ריבית על העו"ש ולדווח עליה בתוך כשבוע לפיקוח על הבנקים. המנכ"לים מאד לא אוהבים את זה, ולא חושבים שצריך לשלם ריבית על העו"ש, אבל קשה לראות מצב בו אחרי שיחה שכזו יחזור אחד הבנקים ויגיד שאינו מוצא לנכון לשלם ריבית על היתרות בחשבונות העו"ש.

"נראה שתשלום ריבית על העו"ש הופך לעובדה מוגמרת", אומר גורם במערכת הבנקאית. ועדיין מוקדם לחגוג. בנק ישראל נתן לבנקים את הזכות לבנות תוכנית לתשלום ריבית על העו"ש, אך אם יש משהו שהבנקים טובים בו הוא בניית טבלאות ומודלים, וקביעת תנאים שישפרו ככל הניתן את מצבם, בין אם בקביעת גובה הריבית, אך חשוב לא פחות מכך תנאים שונים לזכאות של הריבית, ו/או גובה הסכום המקסימלי בגינו תשולם הריבית.

"לטעמי נכון לשלם ריבית על העו"ש רק ללקוחות קטנים. לעומת זאת, לקוח שמקבל ייעוץ השקעות ויש לו תיק ני"ע יודע לנהל טוב יותר את נכסיו, ומודע לאלטרנטיבות שלו להשקעת כספיו. למה צריך לשלם לו ריבית על העו"ש", אמר גורם במערכת הבנקאית. עוד נזכיר כי בנק לאומי הוא הבנק הראשון שהודיע עוד טרם זימון פגישת הנגיד כי ישלם ריבית על העו"ש, וקבע תנאים שבראשם שהריבית המקסימלית תעמוד על 100 שקלים בשנה (1% על עד עשרת אלפים שקלים). מעניין יהיה לראות אם יתר הבנקים יתיישרו לפי לאומי, או שההצעה שלו תהווה מחיר ראשוני שממנו יחול שיפור.

2. את עיקר הפוקוס תופס נושא הריבית על חשבונות העו"ש, אולם נושא לא פחות חשוב שהנגיד נגע בו בפגישה הוא הריבית על האוברדרפט. האשראי הבנקאי היקר ביותר הוא האוברדראפט - משיכת היתר מחשבון העו"ש. כיום הריבית עליו היא לרוב דו־ספרתית ועומדת על כ־12%, ובמקרים חמורים יכולה אפילו להגיע ל־17%.

בשנה האחרונה עלה היקף האוברדרפט בישראל ב־10.1% ל־10.5 מיליארד שקל, ובדומה ליתר סוגי ההלוואות הוא התייקר משמעותית בשל עליית הריבית. מהנתונים של בנק ישראל עולה כי 50% מחשבונות העו"ש, שיש בהם מסגרת אשראי, היו במשיכת יתר בשנה האחרונה. 27% מוגדרים כחשבונות במשיכת יתר כרונית, קרי היו במינוס במשך 12 חודשים רצופים.

משיכת היתר הממוצעת היא 15 אלף שקל. בריבית של 12%, מדובר בריבית של 1,800 שקל בשנה. בחשבונות עם אוברדרפט כרוני, היקפו הוא 20.4 אלף שקל בממוצע. בהנחה שהריבית היא 15% מדובר בריבית של יותר מ־3,000 שקל בשנה רק כדי להיות מסוגלים לעמוד בהוצאות השוטפות.

מנכ"ל דיסקונט אורי לוין, מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי ומנכ"לית הבינלאומי סמדר ברבר צדיק | צילומים: אוראל כהן , אבשלום ששוני עבור דוברות מזרחי טפחות

הנגיד קרא לבנקים במסגרת התוכנית שעליהם לגבש, לבחון כיצד "להקל את הנטל ללקוחות בעלי יתרה שלילית בחשבונות העו"ש". אפשר להיות אופטימיים ולהעריך שייתכן ותהיה בשורה. היות שברמת המאקרו היקף האוברדפט אינו דרמטי להכנסות הבנקים - מדובר באשראי בסך של 10 מיליארד שקל לכלל המערכת הבנקאית - הבנקים יוכלו לגלות גמישות ולהפחית בו את הריביות הגבוהות מבלי לספוג נזק דרמטי להכנסותיהם, ולהציג זאת כהישג לפיקוח. אם אכן נראה ירידה לריבית שפויה יותר וחד־ספרתית, תהיה זו בשורה לא מבוטלת למשקי בית רבים, שיכולים כיום רק לחלום על ריבית חיובית בעו"ש, היות והם נאבקים מדי חודש במינוס ההולך ומעמיק.

3. השאלה המעניינת היא מה הלאה. השיחה החריגה שערך הנגיד נעשתה כשברקע גוברים הלחצים על הבנקים ובנק ישראל. מאז החלו העלאות הריבית בשנה שעברה התברר שהבנקים מגלגלים באופן חלקי ביותר את הריבית על הפיקדונות, בעוד בצד האשראי הם מגלגלים זאת באופן מלא. אפקט זה, בנוסף לאינפלציה שמגדילה גם כן את הכנסותיהם הובילו את הבנקים לסיים 2022 עם רווחי שיא של 24 מיליארד שקל.

רווחי הבנקים הגבוהים נרשמים בזמן שהציבור מתמודד עם יוקר המחיה והתייקרות ההחזר החודשי במשכנתאות, ואלו יצרו גם לחץ במערכת הפוליטית להביא לשינוי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יתמוך במיסוי מה שיוגדר כרווחי היתר של הבנקים. גורם דומיננטי נוסף הוא יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שמוביל מספר דיונים בוועדת הכספים, נוזף ולוחץ על הרגולטורים שיפעלו, וכבר הגיש או לקח חלק בהצעות חוק בהן הקפאת הריבית על המשכנתאות, מיסוי יתר על הבנקים ומתן סמכות לבנק ישראל להתערב לבנקים בקביעת הריביות.

מימין: מנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר ומנכ”ל בנק לאומי חנן פרידמן | צילומים: אורן דאי, דנה קופל

ולכל זאת יש להוסיף כמובן את הבדיקה שרשות התחרות עושה בנושא הריבית בפיקדונות בה מצאה שאם הבנקים היו משלמים למשקי בית ועסקים קטנים את הריביות שהלקוחות הגדולים מקבלים, היו משקי הבית נהנים מתשלומי ריבית של עוד 4 מיליארד שקל בשנה. הרשות בוחנת באילו צעדים לנקוט כנגד הבנקים, כאשר אחת האפשרויות היא הכרזה עליהם כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לרשות סמכויות במתן הוראות לבנקים, ועלול לפתוח חזית מול בנק ישראל בנוגע לסמכויות הפיקוח.

השאלה האם שיחת הנזיפה שעשה הנגיד לבנקאים תחלחל אליהם, ותביא עימה בשורות מצידם, והאם הבשורות הללו בכלל ירצו את הפוליטיקאים וישחררו את הלחץ שהם מפעילים. מהיכרות את הצדדים, התשובה היא: ספק רב. נראה שהנושא הזה שמאחד באופן נדיר את הקואליציה עם האופוזיציה עוד ימשיך להעסיקם.