עם מחירים שפויים: הבריקס הוא לא סתם עוד בר יין

מגיפת ברי היין אינה פוסקת, ונדמה שאין רגע בו לא נפתח עוד בר יין. רובם המכריע של המקומות הם לצערי חיקוי של החיקוי. כל מי שרוצה לפתוח מסעדה בהשקעה נמוכה יחסית, ממציא לעצמו איזה סומלייה (מלצר יין) בגרוש, אוסף בקבוקי יין מהגורן והיקב, תולה כמה מדפים, מורח כמה ברוסקטות והופ הנה לנו עוד בר יין. יש כמובן יוצאים מן הכלל, על חלקם דיברנו כאן בחודשים האחרונים מדי פעם. אחד כזה הוא בר היין החדש בריקס, ולא בכדי.

מי שעומד מאחוריו, בשקט בשקט, הם אנשי חברת יבוא היין "שקד", הלא הם בעלי רשת חנויות היין המקצועית ביותר בישראל, ואחת הוותיקות שבהן, "דרך היין". לבר היין החדש קוראים "בריקס" – מונח המתאר רמת סוכר בענבים דרכה נקבעת, בין השאר, מוכנותם לבציר.

מבט לבפנים: בר היין בריקס | צילום: נטע אבישר

בריקס שוכן בצמוד ממש לחנות הדגל הוותיקה של רשת דרך היין ברחוב החשמונאים בתל אביב. הכניסה אליו, בניגוד לכניסה לחנות, אינה מהרחוב אלא מכיכר גבעון החדשה ההופכת לאט אבל בטוח לאחת הפיאצות הנחמדות בתל אביב.

הבר בנוי מחדר פנימי קטן ואינטימי ובו שולחנות גבוהים וכמובן בר ועוד לא מעט שולחנות המפוזרים בכיכר עצמה. ביקרתי כבר פעמיים בבר החדש, מה שמעיד על כך שמאוד נהניתי בו.

על תפריט האוכל הפשוט, אך לרגע לא פשטני חתום שף אלי שטיין, מי שאחראי גם למסעדת 85/15 עליה כתבתי בעבר.

יינות משובחים, ולא שוברים את הכיס | צילום: נטע אבישר

בבריקס הזמנו סלט שקדים ירוקים ופקוס, ברוסקטה עם טרטר בקר, קרודו דג עם בצלי שלוט צרובים, ברוסטקה עם סלט סקורדליה ופלפלים קלויים, גראטן עם קצ'קבל ספרדי ופלפל גרוס והרינג בכבישה ביתית. הכל היה פשוט ומצוין, אבל השוס הגדול הוא כמובן תפריט היינות ולא פחות חשוב, מחיריהם. כוסית שמפניה מבית גסטון שיקה, כוס יין לבן איטלקי של יקב אוטין ויין צרפתי אדום טבעי העונה לשם הנועז "יו פאק מיי ויין" שימחו אותנו בביקור הראשון.

בפעם השנייה, התענגנו על פט נט לבן מבעבע מיקב רימון הישראלי שהתחיל לייצר גם יינות אמיתיים מענבים ולא רק יין רימונים. הלבן החדש שלו עשוי מענבי מוסקט אבל אינו מתוק כמו שאפשר לצפות מהזן הזה אלא יבש לגמרי ומקסים לא פחות. טעמנו גם יין ארובאה אדום צרפתי מיקב דומיין רולה ובוז'ולה נהדר של פיליפ וייט. כולם היו לא רק מצוינים אלא גם יוצאי דופן, אחרים, מאתגרים לעתים, וכל הזמן טעימים. נחמד לגלות שלא רק היינות ש"שקד" מביאים בעצמם נמצאים כאן אלא גם המון יינות של יבואנים אחרים, חלקם דווקא קטנים מאוד.

עוד יותר נחמד לגלות שאפשר לשתות בתל אביב של ימינו כוס יין ב-25 שקל ולא רק ב-50 שקל ומעלה. זה מבורך ונחמד וכשאתה מגלה שלא מדובר דווקא ביין שהם מייבאים בעצמם זה אפילו עוד יותר מעורר הערכה ותהייה מדוע זה לא יכול להיות כך גם במקומות אחרים.

בריקס הוא אם כן תוספת מבורכת לנוף ברי היין המקומיים שכבר אי אפשר לעקוב אחריו. והנה, לפעמים מסתבר שכדאי. בר יין כמו שבר יין צריך להיות- מגוון, מחליף יין בכוסות תדיר ובעיקר משוחרר ולא מחייב. כה לחי.

בריקס, כיכר גבעון 10, תל אביב