חברות הביטוח וקרנות הפנסיה שילמו 900 מיליון שקל על מקרי מוות במלחמה

מקרי המוות הרבים מפרוץ המלחמה התבטאו גם בתשלומי חברות הביטוח למבוטחים. מנתונים שחשף אתמול מ"מ יו"ר רשות שוק ההון עמית גל עולה כי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה שילמו 900 מיליון שקל למבוטחים על מקרי מוות במלחמה.

"אלה מספרים גבוהים, שמראים את מעורבות המערכת הפיננסית", אמר גל במסגרת כנס רגולטורים פיננסיים של מכון ספרא ומכון הורוביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. עוד ציין שהמלחמה הנוכחית היא אירוע גיאו־פוליטי משמעותי, שישפיע על כלל המערכת הפיננסית. "יש לאירוע מעגלים נוספים ורחבים, שילוו אותנו שנים קדימה. למשל, בנושא מבטחי משנה, יש סוגיות בעניין, בעיקר במה שקשור לסיכוני מלחמה", אמר גל. ואכן, באחרונה פורסם כי לפחות חלק ממבטחי המשנה בחו"ל כבר הודיעו לחברות הביטוח בישראל שבכוונתם להחריג מפוליסות ביטוחי החיים כיסוי במקרה מוות ממלחמה.

מ"מ יו"ר רשות שוק ההון עמית גל על אירוע סלייס: "כלפי מי שמנהל בנאמנות כספי ציבור מידת הסובלנות לכשלים היא אפס" | צילום: מארק קניימן, לע"מ

גל התייחס לראשונה לאירוע בסלייס — חברת קופות הגמל שהוא החליט באופן חריג למנות לה מנהל מיוחד בשל חשד להתנהלות בעייתית, בעיקר בתחום ניהול קופות הגמל האישיות (IRA). "האמון בתחום קופות הגמל צריך להיות הגבוה ביותר. כלפי מי שמנהל בנאמנות כספי ציבור מידת הסובלנות לכשלים היא אפס. לכן נקטנו מהלכים אגרסיביים, ונמשיך בכך, כי זה סוג האמון שנדרש".

יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר דיבר בכנס על התנהלות הרשות במלחמה. מצד אחד הסביר את חשיבות מתן ההקלות לחברות, בעיקר בעניינים פרוצדורליים כמו דחיית פרסום דו"חות כספיים, ומנגד את חשיבות הידוק הפיקוח, מכיוון שדווקא בתקופות של אירועים חריגים, כמו מלחמה, עלול לגדול הסיכוי לקשיים תזרימיים או בעיות אחרות.

"טיפלנו גם בפרסום שחמאס עשה שורט על מניות ישראליות בישראל ובחו"ל. עוד לפני הפרסום, כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, מחלקת החקירות בדקה אם היתה התנהלות חריגה במסחר — ומצאנו שלא. כשהתפרסמו הכתבות עשינו שוב בדק בית, ראינו שאין ממצאים כאלה, והודענו זאת כדי להגביר אמון במערכת".

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי: "חברות כרטיסי האשראי הן מועמדות בולטות להפוך לגוף בנקאי, זה יאפשר להן לגייס פיקדונות" | צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי הציג את תוכניותיו לשיפור התחרות במערכת הבנקאית. הוא חשף כי בכוונתו להרחיב את המערכת של בנק ישראל, שמציגה את נתוני הריביות בפיקדונות בבנקים, כך שתכיל נתונים בזמן אמת, בעוד כיום היא מציגה את נתוני הריבית חודש לאחור. "אנו מקדמים הוראה שתחייב בנקים לפרסם באתר שלהם את הריבית שהם משלמים לסט מוגדר מראש של פיקדונות, שיהיו הנפוצים ביותר — מידע שיאפשר ללקוחות להשוות טוב יותר את המחיר שיקבלו בכל בנק", אמר חחיאושילי והוסיף כי בחודשים האחרונים יש הסטה משמעותית של כספי עו"ש לפיקדונות, וכי היקף הכספים בעו"ש מתוך כלל כספי הציבור ירד מ־57% לפני שהריבית החלה לעלות לפני כשנתיים ל־35% כיום. "מדובר בשיפור, אך זה עדיין נתון גבוה משמעותית לעומת העבר. לפני עולם הריבית האפסית (לפני 2008 — ע"א), משקל העו"ש מכלל כספי הציבור עמד על 10% בלבד".

עוד ציין חחיאשוילי כי בכוונתו לפעול לכך שגופים פיננסיים נוספים ייכנסו לפעילות בנקאית, ויקבלו לשם כך רישיון שיותאם להיקף הפעילות ולרמת הסיכון. כלומר, בתנאים מקלים יותר לעומת הרגולציה הבנקאית הרגילה. "חברות כרטיסי האשראי הן מועמדות בולטות להפוך לגופים בנקאיים, מה שיאפשר להן לגייס פיקדונות ובכך להוזיל את המקורות שלהן, כך שיכולת התחרות שלהן הן בפיקדונות והן באשראי תגבר".