לשבור את הקרחון: הכישרון של ג'וש קר חורג בהרבה מריצה

דקה ועשר שניות חלפו מהרגע שבו נשמעה יריית הפתיחה באליפות העולם באתלטיקה בבודפשט בשבוע שעבר, ועד שיקוב אינגבריגטסן, בן ה־22, שוב חלף על פני מתחריו ועבר לעשות את הדבר שהוא יודע הכי טוב בעולם - להוביל את ריצת הגמר ל־1,500 מטר. מאחוריו, גם הפעם, דהרה דבוקה הדוקה שכללה 11 רצים מהירים ומסוכנים ביותר שפנטזו על מה שנחשב לכמעט בלתי אפשרי - לנצח את כוכב העל הנורבגי היהיר. זה הבחור הצעיר ועתיר הקעקועים שמרוב ניצחונות, שיאים ותארים לעתים משוכנע שכולם לפחות ברמה אחת מתחתיו. הוא אף אמר זאת בקול רם כמה פעמים.

אבל בתוך אותה דבוקה ששעטה לכיוון קו הסיום נמצא גם ג’וש קר - נציג בריטניה. משפחתו וגם ארוסתו הטרייה צפו בו מן היציעים הרועשים בזמן שהחל אט אט להתקדם ולעקוף את הרצים האחרים, ולצמצם בהדרגה את הפער מאינגבריגטסן הבלתי מנוצח. "תראו את ג’וש קר", הכריז בהתרגשות הפרשן של יורוספורט כשהסקוטי הג'ינג'י והחמוש במשקפי שמש בן ה־25 הצליח להיצמד לעקביו של יריבו ולברוח בצמוד אליו מעט לפנים. שניות ספורות לאחר מכן, ג'וש קר, מדליסט הארד ממשחקי טוקיו, כבר פרץ לפנים ולקח לעצמו את ההובלה. הוא הדף את האלוף האולימפי הנורבגי שדלק אחריו ללא הצלחה. קר חצה את הקו ראשון והפך לאלוף העולם הנוכחי בריצת 1,500 המטרים היוקרתית.

זה היה הרגע שבו האוהדים נזכרו ברגע מן העבר: רגע מטורף מאליפות העולם הקודמת ביוג’ין, אורגון, שגם בו אינגבריגטסן התגלה כבן תמותה והפסיד. שוב הפסיד לבריטי. לרץ ג'ייק ווייטמן - חברו הטוב של קר לקבוצה ולאימונים שהפעם ישב ביציע האצטדיון.

במסגרת חגיגות הניצחון הצביע קר על ראשו וכמו אישש את מה שטען ימים ספורים קודם לכן. "אינגבריגטסן נידון להפסיד", הצהיר בהתרסה. "צריך רק להאמין, להתאמן קשה במשך 16 שנים, כפי שאני עשיתי, ולרצות את זה מספיק ברגע האמת".

אבל זה לא רק רצון ואימונים מפרכים. מאוחר יותר קר חשף תוכנית סדורה שנועדה לנטוע ספקות ביריבו הקשוח. להזכיר לאינגבריגטסן לפני ריצת הגמר את ההפסד הצורב והמר שספג מחברו הטוב ווייטמן רק שנה קודם לכן. כיצד בדיוק עושים זאת? בחירה של טקטיקת ריצה דומה לזו של ווייטמן בתחרות היא בוודאי חלק מארסנל הכלים. אך קר סיפר גם כי הקפיד במכוון להופיע באותו ג'קט שווייטמן לבש ביוג'ין - כחלק מלוחמה פסיכולוגית שתייצר אצל הפנומן הנורבגי את ההקשר הישיר לתבוסה: שיראה קר, אך בעצם יחשוב ווייטמן. אם בכך לא די, הרי שווייטמן מצדו דאג שיידעו שהוא "מהמר בגדול" על כך שקר ינצח בבודפשט וחזר על כך בכל ריאיון שהעניק לתקשורת.

"נראה לי שאינגבריגטסן הולך לשנוא מעתה את הבריטים", אמר ווייטמן בריאיון ל־BBC לאחר ניצחון חברו, "ג'וש ידע היטב מה הוא עושה כשהוא רץ כתף אל כתף מולו. אני בהחלט ידעתי למה הוא מסוגל ואם אני הצלחתי לשבור את אינגבריגטסן בשנה שעברה, גם קר יכול לחזור על זה, הייתי משוכנע בכך. ג'וש הוא פשוט מחסל, בטח כשהוא רץ כך עם המשקפיים על הפנים שלו. כשהכל אצלו מתחבר - הוא עף".

ביטחונו העצמי של אינגבריגטסן בוודאי נסדק מעט עם הפסד חוזר לרץ בריטי. "זה לא היה היום שלי", הודה בריאיון מיד לאחר הריצה. "חשתי לא טוב בימים שקדמו לגמר והרגשתי לא במיטבי לאורך כל הריצה", טען, אבל רבים ראו בכך תירוצים של מפסיד.

בכלל, קשה לומר שאוהדי ענף הריצה והאתלטיקה חשו רע כמו אינגבריגטסן. לאחר שנה שבה ניצח בכל תחרות שבה השתתף מבלי שיתייצב מולו יריב ראוי תוך שהוא מצהיר על כוונותיו לקבוע שיאי עולם בעתיד הקרוב, "הגיע הזמן שיקוב יחזור להיות צנוע", כתב הרץ הקנייתי אליישע טארביי, "הוא כבר באמת התחיל להיות שחצן. אני מודה לקר על זה שמישהו סוף סוף ניצח אותו". הרשת גם לא הפגינה כלפי הנורבגי אמפתיה מרובה ותמונתו על קו הסיום כשראשו מורכן בעוד קר חוגג את ניצחונו הסנסציוני - נהפכה לוויראלית.

אולם כעת הפנים הם לכיוון העתיד. האם ענף הריצה ימשיך לחוות את הדומיננטיות המוחצת של הרץ הנורבגי (שימים אחדים אחר כך כבר ניצח את גמר ריצת ה־5,000 מטר), או שמפלתו היא בעצם אות להסתערות של הטוענים לכתר? בשלב זה דבר אחד באמת בטוח: אינגבריגטסן הוא לא בלתי מנוצח.