מריזוטו ועד חשמל ירוק: בצורת מאיימת על 40% מהתמ"ג האיטלקי

זה נשמע תחילה כמו פרפראות קיץ. רכב ושתי ספינות טרופות מתקופת מלחמת העולם השנייה התגלו בנהר הפו שבצפון איטליה בעקבות ירידת מפלס המים, כך פורסם בעיתונות המקומית. הרכב, כך נכתב, הוטבע על ידי הגרמנים ב־23 באפריל 1945 כדי למנוע ממנו ליפול לידי בעלות הברית. לפי ידיעה אחרת, רשויות מילאנו הודיעו על השבתת 100 המזרקות בעיר וקראו לציבור להגדיר את יחידות המיזוג על 26 מעלות ולחסוך במים.

אלא שמאחורי הפיקנטריה, הפגיעה בנהר הפו, נתיב המים הארוך ביותר באיטליה, מספקת לתושביה חדשות מדאיגות במיוחד. הבצורת הקשה ביותר זה 70 שנה זורעת הרס אדיר בחקלאות ובדיג, באנרגיה ההידרואלקטרית, באספקת מי השתייה ובתעבורה הימית. המצב הוביל לכך שאיטליה נאלצה להכריז בשבוע שעבר על מצב חירום בחמישה אזורים בצפון - פריולי־רומאניה, פריולי־ונציה, ג'וליה, לומברדיה, ונטו ופיימונטה - ועל הקמת קרנות חירום בהיקף 36.5 מיליון יורו. ראש הממשלה מריו דראגי אף שוקל למנות נציב מיוחד לטיפול בבצורת, בדומה לנציב שמונה בשיא מגפת הקורונה.

עמק הפו הוא האזור התעשייתי והחקלאי החשוב ביותר באיטליה ואחד החשובים באירופה. הוא מייצג 40% מהתמ"ג האיטלקי ואחראי לכשליש מהתוצרת החקלאית הלאומית, כשעיקר הייצור בו מתמקד בדגנים, אורז, סלק סוכר, פירות ובעלי חיים. העמק, שעריו המרכזיות הן טורינו, אסטי, מילאנו, ורונה וברשיה, מאוכלס בצפיפות על ידי כ־17 מיליון תושבים, כשליש מאוכלוסיית איטליה.

לפי האיגוד החקלאי הגדול במדינה, קולדירטי, הבצורת מאיימת על כ־35% מהייצור החקלאי ועל מחצית מהחוות בעמק הפו, שרבות מהן מגדלות חזירים לייצור נקניק פארמה. גם יצרני הפרמזן באזור חווים משבר חמור. "אנחנו נאלצים לחיות מיום ליום", אמר אחד מהם לרשת CNN. הפגיעה בחקלאות בעמק מוערכת כבר ביותר מ־3 מיליארד יורו, מציינים באיגוד קולדירטי. "זו הבצורת הגרועה ביותר שחווה האזור אי־פעם", העיד נשיא לומברדיה אטיליו פונטנה.

מפלס נהר הפו שזורם לאורך 650 ק"מ מהאלפים ועד לים האדריאטי, ומהווה את מאגר המים הגדול ביותר בחצי האי, הגיע למפלס הנמוך ב־80% מגובהו הרגיל, וגם מפלסי האגמים מג'ורה וגארדה ירדו לרמות נמוכות. חקלאים בעמק הפו מסרו כי מי ים מלוחים החלו לחלחל לנהר הפו וגורמים להרס היבולים. "פעם חששנו כאן משטפונות מי הנהר. היום אנחנו חוששים שהוא ייעלם", צוטט ב"גרדיאן" צלם שתיעד את תוצאות המפלס הנמוך.

אחרי סגירת המזרקות במילאנו, הודיעו עוד עשרות עיריות על הקצבת מים. לפי ה"דויטשה וולה", רשות ההשקיה באזור הצפון־מערבי כבר הורתה להפסיק להשקות עצי פרי וצפצפה ומייעדת את המים לגידולי אורז, אשר להם חשיבות כלכלית. ראש עיריית ורונה הודיע כי השקיית גנים ומגרשי ספורט, שטיפת מכוניות ומילוי בריכות אסורים עד סוף אוגוסט. בפיזה הוחלט כי מי השתייה ישמשו רק "לצריכה ביתית והיגיינה אישית", כאשר אי־ציות יגרור קנסות של עד 500 יורו, ואילו בעיירה הקטנה קסטנאסו אסר ראש המועצה על מספרות לחפוף את שיער הלקוחות יותר מפעם אחת.

תוצאה נוספת של הבצורת היא צניחה בייצור החשמל ההידרואלקטרי, המופק ממי נהר הפו. האזור אחראי ל־55% מהייצור ההידרואלקטרי של איטליה, ולנוכח המשבר האקלימי הוא נאלץ לפעול בקיבולת של פחות מ־60%. "ההשלכות הכלכליות והסביבתיות הן עצומות", הסביר ברסלי, "כדי להחליף את האנרגיה ההידרואלקטרית אנחנו צריכים לשרוף דלקים מאובנים, לפלוט פחמן דו חמצני ולשלם הרבה על גז", הזהיר.

עמק הפו חווה בצורות בעבר, אך לפי מדענים, שכיחותן הגוברת היא סימן נוסף להחרפת משבר האקלים הגלובלי. בשבועות האחרונים הגיע עומקו של הנהר לכשלושה מטרים מתחת לקו האדום וקצב הזרימה שלו לים הואט לכששית מהממוצע בתקופה זו של השנה. "בצורת זו היא ייחודית בהיסטוריה בשל השילוב של שתי תופעות חריגות - היעדר גשם וטמפרטורות גבוהות הקשורות ישירות לשינויי האקלים", אמר לוקה מרקאלי, נשיא החברה המטאורולוגית האיטלקית. "המים אוזלים מאחר שלא נותר כמעט שלג. לאחרונה מדדנו את מפלס השלג בגובה 3,000 מטר. בדרך כלל יש שם ביוני שני מטרים, אבל השנה, במקום שלג נחשפנו לפריחה מוקדמת והמצב עוד יחמיר". שינויי האקלים הם גם שעומדים מאחורי אסון קריסת הקרחון בהר המרמולדה שבאלפים האיטלקיים, שגרם החודש למותם של שבעה בני אדם לפחות.

עמק הפו מאפשר למוקדי תעשייה כמו טורינו, מילאנו וברשיה לשגשג. אלא שכשהנהר יבש, השגשוג אינו ודאי: בבורטו, עיירה שעל גדות הנהר, אזורים ששימשו לשחייה ולדיג יבשו כמעט לחלוטין וגרמו לביטולי חופשות. תמונות לווין דרמטיות מתעדות את הידלדלות הנהר בשנתיים האחרונות. "זה מדאיג מאוד", אמרה מדריכה מקומית ל"גרדיאן", "בורטה תלויה לחלוטין בתיירות הדיג".

אחד מראשי העיירות השוכנות בעמק ביכה גם הוא את המצב. "אם בעבר היה יורד כאן גשם בעקביות במשך עשרה חודשים, בשנים האחרונות יש כאן שניים־שלושה אירועים קצרים של גשמים עזים", אמר. "זה פוגע לא רק בחקלאים אלא גם בייצור האנרגיה ובהזנת האוכלוסייה, שכן מי השתייה שאנחנו מפיקים כאן אינם רק מאקוויפרים באלפים אלא גם מטיהור מי הפו. הבעיה היא שהנהר הפך לנחל".