שריפות הפסולת ביו"ש: "כשל רב שנים, נזקים של מיליארדים"

תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנה לפחות. במשך שנים ארוכות מתלוננים תושבי יהודה ושומרון על עשן שריפות פסולת פיראטיות של הפלסטינים הגורם לפגיעה בריאותית וסביבתית. היום (ג') מפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח חמור בנושא, בו הוא קובע: ישנו "כשל רב-שנים של המשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי" בטיפול ובמניעה של שריפות פסולת ביו"ש.

מפגעי זיהום האוויר משריפות התגברו בין 2017 ל-2022 ואף החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל. בשנים אלה הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50 אלף תלונות של תושבים ישראלים בנושא, מרביתן תלונות על תופעות פיזיולוגיות - אבל הוא לא שיתף בהן את משרד הבריאות. לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות של נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה צפויות להסתכם לכל הפחות בכ-9.1 מיליארד שקל בשנים 2030-2023.

שריפות הפסולת פולטות לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה אליהם עלולה להוביל לנזקים בריאותיים לישראלים ופלסטינים כאחד. לפי מבקר המדינה, בשנת 2022 כמות הפסולת הפלסטינית המעורבת שנשרפה ביו״ש מוערכת בכ-180 אלף טונות (לעומת 285 אלף טונות בכל ישראל), כאשר רק כ-1% מכמות הפסולת הפלסטינית ממוחזרת. גם פסולת מישראל מוברחת לאזור: עד 40% מהפסולת האלקטרונית בישראל הוברחה ליו"ש, שם הובלה לשריפה במקום למיחזור, כדי להתחמק מהיטל הטמנה או עלויות מחזור. על אף ששריפות פסולת מובילות לזיהום אוויר חוצה גבולות המגיע גם לערים במרכז הארץ, המשרד להגנת הסביבה לא מעריך ולא כלל את המפגעים הללו בדיווחיו לציבור בישראל.

תלונות התושבים נערמות והסיכון הבריאותי גובר

בשנים 2022-2017 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50 אלף תלונות של תושבים ישראלים על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.

למרות הסיכון לתושבים, בשנים 2022-2017 חל גידול של 75% במספר אתרי איסוף הפסולת הלא מוסדרים ביו"ש שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית (מכ-70 לכ-123). הסיבות העיקריות לכך הן מחסור באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.

המבקר תולה את האשמה במשרד להגנת הסביבה ובמינהל האזרחי, האחראי לאכיפת החוק ביהודה ושומרון. למרות תקציבים ניכרים שגייס המינהל האזרחי לטיפול בנושא – יותר מ-175 מיליון אירו ממקורות בינלאומיים וכ-126 מיליון שקל מקרן הניקיון יו״ש - תשתיות שנועדו לתת מענה לפער בטיפול בפסולת פלסטינית ביתית מצויות בתהליכי תכנון או ביצוע ראשוניים, ואף עלולות שלא להסתיים עד המועד שבו התשתיות הקיימות יגיעו לקצה הקיבולת שלהם. בנוסף, במינהל האזרחי לא קודמו מיזמים לטיפול מוסדר בפסולת אלקטרונית ביו"ש באמצעות חברות פרטיות פלסטיניות ואסדרה של תעשייה זו באופן פורמלי ביו"ש, באופן שימנע נזק סביבתי בריאותי וכלכלי ובו זמנית ישמר לעוסקים הפלסטינים בתעשיית השריפות מקור פרנסה, בדומה לפתרון שנמצא לבעיית המפחמות בעבר.

יחידת הפיקוח לא מתפקדת

בשנים 2022-2017, עבירות סביבתיות, ובהן מפגעי פסולת ושריפת פסולת, לא היו במוקד העיסוק של יחידת הפיקוח, זאת למרות העלייה בהיקף הפסולת, במספר המפגעים ובהיקף התלונות שעלו בעניין, ועל אף היותה של היחידה בעלת סמכויות האכיפה העיקרית בתחום. יחידת דוד, שמתוקף תפקידה אמורה לבלום משאיות פסולת שמבריחות פסולת משטח מדינת ישראל ליהודה ושומרון, מתפקדת באופן לקוי: בשנת 2022 חלה ירידה של 11% במספר הרכבים והמשאיות שתפסה (לפי ההערכות, ישנן כ-2,500 משאיות המבריחות פסולת בשנה).

לפי המבקר, ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש. זאת, בין היתר, בטיפול בפסולת האלקטרונית בתוך ישראל וטיפול בדיווחי האזרחים שהגיעו למוקד החירום של המשרד.

ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים. עוד מעידים הממצאים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור. כך למשל, המבקר מצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40 רשומות).

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המינהל האזרחי באופן בלעדי. בחודש יוני 2023, אישרה הממשלה את החלטה מספר 592 לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון. בכפוף להחלטה זו, החל המשרד בגיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יו"ש ובמפגעים חוצי גבולות.

"קיימים מגוון פרויקטים מערכתיים שיתנו מענה שלם לתופעה כגון שינוע והטמנת פסולת והקמת אתרי קצה. כלל הפרויקטים המוצעים כיום בשטח יו"ש הם בהובלת המינהל האזרחי וחלקם אף בתמיכת המשרד. מכיוון שיש פרויקטים שאינם תלויים רק במינהל האזרחי אלא גם בשיתוף הפלסטינים, כדי לקדם את בעיית האכיפה בהתאם להחלטת הממשלה 592, גובש גם צוות חקיקה שמטרתו לבחון את הכלים הקיימים והעתידיים למיגור התופעה הרחבה".