מתקפת חמאס הזניקה את הביקוש לנשק פרטי פי 76

באוקטובר הוגשו 193,747 בקשות לרישיון נשק. זוהי עלייה של פי 76 מספטמבר, לפני פרוץ המלחמה, אז הוגשו 2,536 בלבד. כך חושפים נתונים חדשים שהמשרד לביטחון לאומי נאלץ למסור בעקבות בקשה לחופש מידע שהוגשה על ידי "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע. הנתונים מראים לראשונה את העלייה ההדרגתית, על פי חודשים, בהיקף הבקשות שהגישו אזרחי ישראל להוציא רישיון לנשק פרטי (כלומר, לאקדח) על פי התבחינים השונים.

בעוד לפני המלחמה הוגשו מדי חודש במהלך 2023 אלפי בקשות בודדות - הכי הרבה בפברואר אשתקד (5,240 בקשות) והכי מעט בספטמבר (2,536 בקשות) - המלחמה ושינוי התבחינים שהוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הובילו לנהירה של מבקשי רישיונות נשק – 193,747 בקשות בחודש אוקטובר לבדו. בנובמבר הוגשו עוד 69,956 בקשות ובדצמבר 16,634. בסך הכל, בכל שנת 2023 הוגשו 317,286 בקשות לרישיון נשק פרטי. זאת לעומת 2022 עם 42,170 בקשות ו־2021 עם 19,407.

הנתונים מראים למעשה כיצד ההשפעה המשולבת של מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר שפגעה קשות בתחושת הביטחון של הציבור בישראל, לצד ההקלה הדרמטית בתבחינים שיזם בן גביר, ואושרו שבוע לאחר פרוץ המלחמה בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, הביאה להצפה בבקשות להוצאת רישיון, וזאת בעיקר מכוח התבחינים ששונו. הנתונים משקפים הן את תחושת הבהלה שאחזה בציבור בעקבות המחדל הביטחוני והן את בולמוס ההתחמשות, אשר בן גביר מציג כל העת כהישג בקמפיין "ישראל מתחמשת" – אך למעשה מסגיר את כישלון משרדו בסיפוק תחושת ביטחון לציבור עד כדי "הפרטה" של הביטחון האישי שלנו, כאשר כל אדם נקרא לצאת ולהתחמש ולהגן על עצמו באופן עצמאי.

הנתונים מראים שהחלק העיקרי של הבקשות – וגם הזינוק הכי גדול - היו בעקבות ההקלות בתבחיני שירות בכוחות הביטחון, מגורים או תעסוקה במקום זכאי. אלה גם במיוחד התבחינים שבהם עסקו המתגברים באגף לכלי ירייה (בנות שירות לאומי ויועצים מלשכת בן גביר), שבהמשך נחשף שעשו זאת ללא סמכות חוקית, וכעת במשרד המשפטים בודקים מה לעשות עם הרישיונות שהונפקו על ידיהם, כולל האפשרות לבטלם. בנוסף, כפי שנחשף לאחרונה, נשקלת אף פתיחה בחקירה פלילית נגד גורמים בלשכת בן גביר בפרשה בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים.

המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון כבר הצהיר בדיון בכנסת בנושא כי חלק מ"הדרכים היצירתיות" שבהן ניסה המשרד לביטחון לאומי לספק רישיונות באופן מהיר לכלי ירייה "התבררו בדיעבד כלא חוקיות, ועכשיו אנחנו נדרשים לשאלה מה המשמעות של רישיונות שניתנו שלא כחוק".

לפי הנתונים, התבחין הדומיננטי ביותר מכוחו הוגשו ב־2023 בקשות לרישיון נשק הוא שירות בכוחות הביטחון - 158,249 בקשות, כאשר ניתן לראות קפיצה אדירה בין ספטמבר (1,305 בקשות מכוח התבחין) לאוקטובר (95,219 בקשות) – פי 73. כזכור, שינוי התבחין איפשר לכל בעלי תעודת לוחם מצה"ל - כלומר, הכשרה של רובאי 03 ומעלה לעומת הכשרה של רובאי 07 בלבד לפני השינוי - להגיש בקשה.

בנוסף, לגבי תבחין זה (בלבד) הנתונים כוללים גם פילוח לפי תקופות של בין חמישה לעשרה ימים. כך, בעוד בשבוע הראשון של אוקטובר הוגשו מכוח התבחין 431 בקשות בלבד, בשבוע הראשון של המלחמה, שהחל לאחר ה־7 באוקטובר, הוגשו 17,516 בקשות. בשבוע השני של המלחמה, אחרי 15 באוקטובר, היום שבו אושרו ההקלות בכנסת, הוגשו כבר 31,247 בקשות מכוח התבחין. מה־21 עד סוף אוקטובר הבקשות מכוח התבחין – 45,106 בקשות בעשרה ימים בלבד. לאחר מכן החלה, באופן טבעי, ירידה הדרגתית במהלך נובמבר: בין ה־1 ל־10 בנובמבר הוגשו מכוח התבחין 20,085 בקשות וביתרת החודש 14,457 בקשות, ובכל דצמבר 8,301 בקשות מכוח התבחין.

התבחין השני בהיקפו הוא מגורים ביישוב זכאי, כלומר מגורים ביישוב שהמשטרה החליטה שיש בו חשש מוגבר לביטחון. מכוחו הוגשו 95,478 בקשות ב־2023. לגבי תבחין זה, בולטת העלייה העצומה בין הבקשות מכוח התבחין מ־651 בקשות בספטמבר ל־60,918 בקשות באוקטובר, פי 93. התבחין השלישי בהיקפו מבחינת מספר הבקשות ב־2023 הוא תעסוקה ביישוב זכאי – 25,879, כאשר גם כאן ניתן לראות עלייה מ־289 בקשות מכוח התבחין בספטמבר ל־14,418 באוקטובר, פי 50.

צריך לזכור שבשינוי התבחינים שקידם המשרד לביטחון לאומי ואושרו בכנסת ניתנו הקלות שונות שאיפשרו ליותר אנשים, ובגילאים צעירים יותר, להגיש בקשות מכוח תבחיני הישוב הזכאי, ובנוסף עוד יישובים הוכנסו לרשימה (החסויה) של היישובים הזכאים.

התבחינים הבאים בהיקפם הם מכוח הכשרה ייחודית (16,642 בקשות), מתנדבים פעילים במשטרת ישראל (4,708), שירות במשטרה (4,559), עובדים ומתנדבים בגופי הצלה (4,258), המלצה פרטנית של המשטרה (1,877), חקלאים מוכרים (1,569), מורי דרך (929) וכבאים (874 בקשות).

הנתונים חושפים לראשונה גם את פילוח גילאי מבקשי רישיונות הנשק ב־2023. הקבוצה הגדולה ביותר היא גילאי 36-27 עם 90,840 בקשות, כאשר מעניין לראות גם 17 בקשות שהגישו אנשים שהם בני יותר מ־87.

מהנתונים עולה עוד שאוקטובר היה החודש ה"פורה" ביותר של מתן אישורים מותנים לרישיון נשק. התנאי למתן הרישיון הוא ביצוע הכשרה קצרה במטווח כתנאי להנפקת רישיון קבוע. באוקטובר ניתנו 19,352 אישורים מותנים, לאחר שהתקבלו אישורי המשטרה ומשרד הבריאות, בין השאר באמצעות אותו מערך תגבור שכרגע נבחנים תוצריו. בנובמבר ניתנו 2,294 אישורים מותנים ובדצמבר רק 678 אישורים מותנים, זאת לאחר שבהוראת הייעוץ המשפטי הופסקה עבודתם של כל המתגברים שהועסקו כפקידי ירייה זמניים באופן לא חוקי.

נתונים אחרים שהתבקשו בבקשת חופש המידע כמו פילוח מבקשי הרישיונות על פי מגדר, משלח יד ויישוב מגורים לא התקבלו מהמשרד. נושא מקום המגורים של מבקשי ומקבלי רישיונות הנשק הוא סוגיה חשובה, בין השאר לאור ההקלות שאישר בן גביר בתבחין היישובים הזכאים, אולם המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל מסרבים בתוקף לספק את הנתונים, וזאת בטענה לחשש לפגיעה בביטחון. זאת אף שבבקשה לחופש מידע שהגשנו לא התבקשה רשימת היישובים הזכאים (שבמשך שנים המשטרה מסתירה מטעמי ביטחון), אלא פילוח מקום מגוריהם של כלל מבקשי רישיונות הנשק בישראל.

"עמדת המשרד, המבוססת על חוות דעת עדכנית מאת הגורמים המקצועיים באגף לרישוי כלי הירייה ומשטרת ישראל, היא שחשיפת רשימת היישובים הזכאים עשויה לגרום לפגיעה בביטחון התושבים", נמסר בתגובה. לעניין הפילוח לפי מגדר ומשלח יד נטען כי "לא ניתן להפיק את הנתונים בחלוקה זו מהמערכת המחשבית".

לדברי רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "אנו רואים נסיגה משמעותית בנכונות של המשטרה והמשרד לביטחון לאומי למסור מידע, כאשר כל הזמן הטיעון הביטחוני שב ועולה גם במקומות שהקשר בינם לבין ביטחון הוא קלוש. כאשר מסתירים נתונים שאין סיבה שהציבור לא יידע אותם, אנו חשדנים ביחס לאיך נעשתה ההקצאה והאם הדברים נעשו באופן הוגן, שוויוני ותוך שמירה על מינהל תקין. לצערנו, הפרטים שנחשפו עד כה לגבי תהליך חלוקת הנשקים בישראל מדאיגים ומעוררים תהיות, והתנועה פועלת בערכאות המשפטיות לקבלת הנתונים המלאים".