פחות מחודשיים לסיום: רה"מ עדיין לא האריך את כהונת הנגיד

כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמורה להסתיים ב-24 בדצמבר אולם עד כה לא יצאה הודעה רשמית לבנק ישראל מהכיוון של משרד ראש הממשלה על הארכה כלשהי.

לפני המלחמה היתה אי ודאות לגבי הארכת כהונתו של ירון, והוא סיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו להחליט בנושא "אחרי החגים". אלא שבשמחת תורה פרצה המלחמה בעקבות הטבח הנוראי ביישובי הדרום, וכתוצאה מכך הוקמה ממשלת חירום עם המחנה הממלכתי. ההסכם הקואליציוני לא כלל סעיפים רבים, אך כן כלל סעיף ולפיו תוארך כהונה של בעלי תפקידים, קרי לא יתבצעו מינויים חדשים בכירים. סעיף זה פורש מיד כהארכת הכהונה של ירון, שמיהר תוך זמן קצר לפרסם תגובה כי הוא מסכים להישאר בתפקידו לפחות עד סוף הלחימה.

בעקבות ההתפתחויות האלה נראה היה שהנושא סגור, וכהונתו של ירון תוארך. אלא שבפועל נתניהו לא ממהר להודיע על כך באופן רשמי. ייתכן שמבחינתו יש זמן, שכן הקדנציה של ירון אמורה להסתיים לקראת סוף דצמבר. עד אז עשויות להיות עוד התפתחויות - ייתכן שהמלחמה תיגמר (או לפחות החלק המרכזי בה), ממשלת החירום אמורה אז להתפרק, ולא תחול עליו המחויבות של הארכת המינוי.

הודעה רשמית שתודיע על הארכת הכהונה על נגיד כמו גם הודעה עד מתי היא חשובה בכדי לשדר יציבות לשווקים ולמשקיעים. ירון נחשב לנגיד מקצועי ומוערך, שיודע לקבל לרוב החלטות נכונות ולפעול במהירות. ניתן היה לראות זאת גם במשבר הקורונה וגם עם פרוץ המלחמה, כשבנק ישראל היה מהגופים הבודדים במדינה שהגיבו תוך זמן קצר להתפתחות האירועים הן בתוכנית למכירת דולרים בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, במטרה למתן את נפילות השקל, וכן בצעדים מול המערכת הבנקאית בהם הקמת מתווה להקפאת הלוואות ועמלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה.

העובדה שעדיין לא יצאה הודעה רשמית על הארכת הנגיד אינה תקינה. ממילא יש כל כך הרבה אי ודאות כיום גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית, מדוע לא לתת ודאות לפחות בנושא זה? מצד שני, אם עד כה לא הצליחו ראש הממשלה ושר האוצר למנות לתפקיד קריטי פרויקטור אזרחי לנושא המלחמה, אז הציפייה להודעה רשמית על כהונה שמסתיימת "רק" בעוד שמונה שבועות היא כנראה באמת דרישה מוגזמת. מבחינת הממשלה שישה שבועות הם בבחינת מונחי נצח, לא צריך למהר.

לפי ההערכות, נתניהו לא שש להאריך את כהונתו של ירון. ירון ביקר (אמנם בלשון מעודנת) את התנהלות הממשלה בנושא החקיקה המשפטית, והסיכונים הכלכליים שבקידומה. גם העלאות הריבית (הכואבות אך המוצדקות) שהוביל הנגיד גרמו לא אחת לביקורת חריפה ובוטה בקרב חלק מחברי הממשלה.

בממשלה לא כל כך אהבו את עצמאותו של הנגיד, ואם היינו בתקופת שגרה, סביר שנתניהו היה מתאמץ לאתר לו מחליף. אולם האסון של ה-7 באוקטובר טרף את הקלפים, ושינה את סדרי העדיפויות, ובכדי להקים את ממשלת החירום הוא נאלץ להתחייב להארכת הכהונה של בעלי תפקידים קיימים. דמות בכירה נוספת שהדבר אמור להיות רלוונטי לגביה הוא המפכ"ל קובי שבתאי שאמור לסיים את הקדנציה בחודש ינואר, ולולא המלחמה גם הוא כנראה היה מוחלף, וגם במקרה זה עדיין לא יצאה הודעה רשמית בעניין.

מבנק ישראל נמסר: "הנגיד הודיע, כבר בימים הראשונים של הלחימה ומתוך אחריות לאומית, כי הוא ממשיך להעמיד את עצמו לרשות מדינת ישראל לפחות לתקופת החירום".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי לא עוסקים שם במינויים בתקופת מלחמה, כשם שסוכם עם השר בני גנץ.