הדיון בבג"ץ על פיטורי יו"ר הדואר: "הדחה? רק במקרה של קטסטרופה, של ריסוק החברה"

בג"ץ דן בשעה זו בעתירה שהגישה חברת הדואר כנגד הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין על ידי שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם.

הדיון מתקיים בהרכב של שלושה שופטים שהפעם מעורר עניין מיוחד: השופט יצחק עמית שעל פי שיטת הסניוריטי אמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון הבא, השופט יוסף אלרון שהציע את עצמו כמועמד לתפקיד הנשיאות במהלך שעורר סערה בעולם המשפט והשופט אלכס שטיין.

עו"ד גיורא ארדינסט המייצג את הדואר טען בדיון כי טענת השרים אמסלם וקרעי שגורמי המקצוע במשרד התקשורת תמכו בהדחה אינה מבוססת ולא נתמכת על ידי מצגות או מסמכים שהגיש המשרד. עו"ד ארדינסט טען: "אם מה שייצא מכאן זה שאפשר לפטר אותו – אז אפשר לפטר את כולם".

בא כוחה של הדואר: "מדובר בהדחה פוליטית"

במהלך הדיון טען עו"ד ארדינסט כי מדובר בהדחה פוליטית – והוא אף ציין כי סמנכ"ל לשעבר בדואר ראובן מרדכי, שהוא גם חבר מרכז ליכוד, פנה לקרעי ביחס להמשך תפקידו של וקנין.

על טענתו של ארדינסט כי משרת יו"ר הדואר אינה משרת אמון ולכן הטיעון של קרעי כי אין לו אמון בוקנין אינה עילה מספיקה להדחה, ענה השופט עמית "אין מחלוקת על כך, זו נקודת המוצא".

נציגת היועצת המשפטית לממשלה ציינה בדיון כי "החוק חוקק לפני למעלה מ-50 שנה, וזו הפעם הראשונה שבה מופעלת הסמכות (להדחת דירקטור מחברה ממשלתית, ע.א.מ)". עוד הוסיפה כי בעת ההודעה של קרעי לוקנין כי בכוונתו להדיח אותו במרץ, לא הייתה תשתית עובדתית מספיקה להצדיק את ההדחה.

עוד הוסיפה נציגת היועצת המשפטית לממשלה את השיפור בתוצאות הדואר בתקופתו של וקנין ושעל אף טענתו של קרעי כי רמת השירות בדואר הידרדרה בתקופתו, לא כך הדברים. למשל, טענה הנציגה כי זמן ההמתנה הממוצע בדואר ירד לכ-8 דקות, לעומת יעד של 10 דקות.

השופט עמית ביקר את העובדה שהליך ההדחה נעשה ללא התייחסות לעמדת רשות החברות שהביעה התנגדות חריפה למהלך: "המחוקק נתן עצמאות רבה לרשות החברות הממשלתיות", בהקשר לכך שהרשות אמורה להפריד בין השרים לניהול החברות. האמירה מצטרפת לאמירתו בתחילת הדיון כי לא נעשה שימוש בסעיף ההדחה של דירקטור על ידי שרים מעולם.

השופט עמית פנה לעורך הדין ברק הלל המייצג את השרים: "החוק קיים כמעט 50 שנים, היו הרבה חברות ממשלתיות מוצלחות וכושלות, אלפי דירקטורים - פעם ראשונה אחרי 2,000 שנות גלות מפעילים את הסמכות, על מישהו שבתפקיד שנה בלבד. אתם צריכים, במחילה ולכאורה, אם נפעיל את הסמכות פעם ראשונה - זה צריך להיות משהו קטסטרופלי. מישהו שנכנס לתפקיד וריסק את החברה". השופט שטיין הקשה על הלל וטען כי כדי להדיח דירקטור צריך להוכיח שהוא פועל בניגוד לשיקול דעת עסקי של החברה.

עורך הדין ברק הלל טען כי "השרים באו לעשות עבודה" וכי מדובר במחלוקת מקצועית. עוד הוסיף הלל "המונח פיטורים פוליטיים לא נשמעו בטיעון של היועמ״שית. מדובר בסיפור ענייני של שרים חרוצים שבאו לעבוד ויש להם השגות מקצועיות על תפקוד יו"ר הדואר".

לדברי עו"ד הלל, "גורמי המקצוע היחידים בעניין הדואר הם עובדי משרד התקשורת ואלו העמידו לשר את התשתית העובדתית והראו לשר את הנזקים שגרם יו"ר הדואר המודח. לגורמי המקצוע באוצר וברשות החברות אין מושג בנושא הדואר והם כתבו דברים מביכים״. יש לציין כי החוק מחייב את השרים להיוועץ עם רשות החברות הממשלתיות לפני הדחת יו"ר.

השופט עמית: "אם לשר יש טענות כנגד חברה ממשלתית, הוא צריך לברר עם החברה". עוד הוסיף כי לא ייתכן שדירקטור יישב בחברה ממשלתית ופתאום יודח. עוד שאל עמית אם העובדה שתחת וקנין נמחקה הערת "עסק חי לדואר, ללא קשר לתוצאות בפועל, לא מעידה על שיפור מסוים בתוצאות הדואר. עוד תקף עמית את עורכי הדין של השרים על הטענה שליועצת המשפטית לממשלה אין סמכות להגיב בנושא.

עורך הדין אפרים דימרי, המייצג גם כן את השרים טען שליועצת המשפטית לממשלה אין סמכות משפטית בנושא. השופט עמית פנה אליו ואמר כי הדבר לא רלוונטי לעתירה והוא יכול "לשלוח לה מכתב"

החשש המרכזי: הליך ההדחה יפגע בהפרטת הדואר

כאמור, ב-17 ביולי הודח וקנין מתפקידו, לאחר הליך שימוע שביצעו השרים. כמה שעות לאחר ההודעה על ההדחה הגישה חברת הדואר עתירה כנגד ההליך, בטענה כי הוא עלול לגרום לפגיעה בחברה. יש להדגיש כי הדחתו של וקנין הובילה לצמצום האשראי שהבנקים נותנים לחברה. חשש מרכזי הוא שהליך ההדחה יפגע במהלך ההפרטה של הדואר שבו הושקעו עד היום 1.7 מיליארד שקל.

בעמדה שהגישה לבית המשפט היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ביקרה בחריפות את ההדחה וסירבה לייצג את עמדתם של השרים. לטענתה, ההדחה "לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של הליך ומביאים לבטלותו". לדבריה, הדחת דירקטור היא תקדים מסוכן שלא בוצע עדיין שעלול לפגוע בהתנהלות ובעצמאות הדירקטורים בחברות הממשלתיות; קרעי ואמסלם התעלמו מהעובדות בנוגע לשיפור עבודת הדואר; ההחלטה על ההדחה נעשתה בטרם הליך השימוע ולא נעשתה היוועצות אמיתית עם דרגי המקצוע.