כלכלן ראשי יש, כעת נותר לראות אם יהיה עצמאי

1. לפי נתוני ביצוע התקציב לאוגוסט שפורסמו אמש על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, עמד בסוף אוגוסט הגירעון השנתי (ב־12 החודשים האחרונים) של הממשלה על 1.3%. אם בוחנים את התקופה מתחילת שנת 2023, אנו עדיין בעודף של 0.4%. עודף זה צפוי להפוך לגירעון בארבעת החודשים הקרובים. לכולם ברור שהגירעון לא יהיה נמוך כפי שציפו לפני חצי שנה, ולכולם גם ברור שהגירעון לא יהיה גבוה יותר מהתקרה הקבועה בחוק לשנת 2023 שעומדת על 2.75%. ההערכות נעות בין 1.3% ל־2.5% גירעון.

בעת בניית התקציב העריכו בממשלה ובבנק ישראל כי שנת 2023 תסתיים בגירעון של 0.9% תוצר בלבד. עם זאת, במאי, לקראת הגשת תקציב המדינה, העריכו באוצר כי השנה תסתיים בגירעון של 1.1%. כמה חודשים לאחר מכן, ביולי, עידכן בנק ישראל את תחזית הגירעון ל־1.3%, זאת כאשר בתוך האוצר כבר מדברים על 1.5%. חברת הדירוג S&P העריכה כבר במאי כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על 2.5%, אך גם כעת הערכה זו נראית קיצונית מדי.

כדאי לתרגם את האחוזים הללו לסכומים מוחלטים. כל אחוז גירעון עומד על כ־18.7 מיליארד שקל. במאי העריכו באוצר כי הגירעון יעמוד על כ־20.6 מיליארד שקל, אך כעת נראה כי הגירעון יהיה גבוה יותר ויגיע לסביבות 27–30 מיליארד שקל.

העלייה בגירעון נובעת בעיקר מכך שיש האטה בקצב גביית המסים לעומת מה שצפו בתחזיות המוקדמות. ישנה ירידה ריאלית של 7% בגביית המסים לעומת השנה הקודמת, הירידה נובעת מעיקר בירידה חדה במסי הנדל"ן. הירידה העודפת קשורה לכך שההערכות המוקדמות היו שהאינפלציה תרד במהירות גבוהה יותר והריבית תישאר גבוהה לזמן מועט יותר. עם זאת, גם אם הגירעון יגיע לרמות של 2%, אלו רמות נמוכות מאלו שנקבעו בחוק, ואי העמידה ביעד הפנימי של הממשלה לא תיתפס על ידי חברות הדירוג כחוסר משמעת פיסקלית.

הסיבה שהממשלה הנוכחית הצליחה להגדיל את התקציב בשיעור ניכר של 7.3% מבלי להגדיל את הגירעון בצורה חריגה, קשורה לנושא פרוזאי כמעט. הכוונה היא לתחזית ההכנסות הפסימית של הכלכלנית הראשית שירה גרינברג ל־2022. תחזית ההכנסות של גרינברג היתה כה שמרנית, עד שלקראת שנת 2023 היא עדכנה את התחזית בכ־60 מיליארד שקל, מה שאיפשר לממשלה להגדיל את הוצאותיה מבלי לחשוש מהגדלת הגירעון.

2. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להפוך את כהונתו הזמנית של ד"ר שמואל אברמזון ככלכלן ראשי לכהונה קבועה. הכהונה דורשת עדיין את אישור ועדת המינויים ואת אישור הממשלה. אברמזון הוא איש מקצוע מוערך, הוא עוסק כשני עשורים במחקר כלכלי בתוך שירות המדינה וגם במכוני מחקר מחוץ לשירות המדינה. אברמזון גם עבד כחוקר בפורום קהלת לכלכלה, ופירסם שם מחקר משותף עם ד"ר מיכאל שראל המציע לבטל את כלל הטבות המס הניתנות לפנסיה ולהחליפן בהפחתת מדרגות המס ומענקים לחוסכים. הצעה זו משקפת תפיסת עולם קלאסית של כלכלנים המתנגדים ככל הניתן להטבות מס, ומעדיפים תמיכות ישירות.

הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון. ייבחן בתחזיות הקרובות | באדיבות: דוברות משרד האוצר

באופן שעשוי להפתיע, מינוי הקבע של אברמזון בא אחרי שבשבוע שעבר הוא גרם אי נחת כפולה לשר הממנה סמוטריץ'. הפעם הראשונה היתה בדו"ח מגמות המאקרו לקראת תקציב 2024, שם ציין אברמזון כי ישנם סיכונים שעשויים להביא לעדכון התחזיות. והפעם השנייה היתה בדו"ח ההשקעות הזרות ל־2022 שאברמזון הכניס בו התייחסות לירידה החדה בהשקעות ברבעון הראשון של 2023. שני הטקסטים העלו את חמתו של סמוטריץ' שגער באברמזון. אך האמת היא שהניסוחים של אברמזון על השפעת הרפורמה המשטרית על הכלכלה היו מתונים ועדינים מאוד, ועצם העובדה שסמוטריץ' התנפל עליהם היא מפתיעה. סביר כי סמוטריץ' הכריע שאברמזון הוא מינוי מקצועי מחד, אך גם גם כזה שלא צפוי לצאת נגדו בחריפות מאידך.

כל אחוז בגירעון עומד על כ־18.7 מיליארד שקל. במאי העריכו באוצר כי הגירעון יעמוד על כ־20.6 מיליארד שקל, אך כעת נראה כי הגירעון יהיה גבוה יותר ויגיע לסביבות 27-30 מיליארד שקל

המבחן של אברמזון יגיע די בקרוב, בתחזיות המאקרו ובעדכוני תחזיות שהאגף בראשותו יצטרך לבצע. יהיה קל לראות האם הוא מתכוון להמשיך בקו הניצי של שירה גרינברג ולהתריע באופן מפורש שהכלכלה תיפגע מקידום הפיכה שתיתפס כפוגעת בעצמאות המוסדות. או שמא הוא יבחר בכל דרך להסתתר מאחורי מונחים כמו "אי ודאות", ו"סיכונים מקומיים וגלובליים". קיים חשש שאברמזון יבחר שלא להרגיז יותר מדי את סמוטריץ', זאת כדי להגן על אגף הכלכלן הראשי. אגף הכלכלן הראשי עבר התחזקות משמעותית בשנים האחרונות, והפך לגוף מוביל במחקר על כלכלת ישראל ועם השפעה משמעותית על המדיניות הכלכלית. אם זו תהיה הבחירה של אברמזון, הרי שמדובר בהישג של סמוטריץ', ובהפסד לאזרחי ישראל שיקבלו מידע מבוקר ומנוטר שיתאים לשר.

3. מוקדם יותר אתמול נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו והנגיד אמיר ירון. זו היתה פגישה מוזרה שעסקה בשאלה האם ירון יכהן קדנציה נוספת כנגיד בנק ישראל. בהודעה נכתב כי הם "סיכמו לקבל החלטה בסוף חגי תשרי".

צריך לומר מילה על המיסגור של סוגיית המשך כהונתו של נגיד הבנק. באופן אירוני משהו, הצליחו בבנק ישראל למסגר את שאלת המשך כהונתו של ירון כשאלה אישית שבה על ירון להחליט האם הוא רוצה להמשיך. גם ההודעה המשותפת ממשיכה את הקו הזה, כאילו מדובר בהחלטה משותפת שיקבלו השניים על המשך כהונתו של ירון.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. ראש הממשלה ושר האוצר רוצים להזיז ממקומו נגיד מוצלח רק בשל התבטאויותיו המקצועיות | צילום: אביגיל עוזי

אולי מדובר במיסגור שנוח אישית לירון, הוא רוצה להראות כאילו הוא שולט בסיטואציה, לא נעים להיות מפוטר גם אם המפטרים הם נתניהו וסמוטריץ'. אבל המיסגור הזה מסתיר את המצב הבעייתי שבו אנו נמצאים, שבו רה"מ ושר האוצר רוצים להזיז נגיד מוצלח מכסאו אך ורק בשל התבטאויות מקצועיות ומדודות שהוא מחויב להן במסגרת תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה.

מדובר בפקיד ציבור בכיר שנהנה על פי החוק מעצמאות, שאין עילה מקצועית לא להאריך את כהונתו, והסיבה היחידה שבעקבותיה מעוניינים להחליפו היא בגלל שהוא ביצע את תפקידו הרשמי – ייעוץ למשלה בענייני כלכלה. כלומר רוצים להזיז פקיד עצמאי מתפקידו, בגלל שהוא מילא את חובתו החוקית אל מול נזקי ההפיכה המשטרית.