"המדינה צריכה להשקיע יותר ב־AI"

"המדינה משקיעה, אבל אנחנו צריכים להשקיע יותר בתשתיות למחקר, בהכשרה של כוח אדם טכנולוגי ובכיוונים של AI, וזה נכון החל מגיל בית הספר ועד האקדמיה. צריכים להשקיע יותר כדי לחזור להוביל", כך אמר פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל קבוצת מחקרי ה־AI של Nvidia בישראל, בפאנל שנערך במסגרת היום הרביעי של שבוע הסטארט־אפים של Google וכלכליסט.

הפאנל, שהנחה כתב כלכליסט עומר כביר, עסק בשאלה איך השחקנים העוסקים ב־AI יכולים להתנהל בצורה אחראית בתחום שבו אין עדיין כמעט רגולציה. עוד השתתפו בפאנל: פרופ' יואב שוהם, מייסד ומנכ"ל משותף AI21; נועה אלפנט לפלר, דירקטורית Google; ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה.

לפני שאנחנו צוללים לעומק, איפה נמצאת היום התעשייה באימוץ ה־AI?

פרופ' יואב שוהם: "התעשייה עשתה מעבר חד מאקספרימנטציה מאוד ספורדית לאקספרימנטציה אוניברסלית. כולם עושים, אבל זה עדיין בגדר ניסיונות. אין הרבה מימושים נרחבים, וזה יהיה השלב הבא. 2024 תהיה השנה שנתחיל לראות בה בהיקפים מאוד גדולים השקות של מוצרים שמבוססים על AI. חברות מבינות עכשיו טוב יותר את החיה הזאת, ומה רוצים לעשות איתה".

אז אנחנו נמצאים במעבר משלב של התנסות לשלב של יישום בקנה מידה רחב. איך עושים את המעבר הזה בצורה בטוחה?

"המפתח הוא להגביר את האמינות של ה־AI. אם אתה פנטסטי 95% מהזמן ועושה שטויות 5% מהזמן, אז זה אולי טוב לשיעורי בית, אבל זה לא טוב לעבודה בתאגיד גדול. אז השאלה היא איך להגביר את האמינות. אני חושב שב־2024, וזה המיקוד שלנו ב־AI21, נראה יותר מודלים קטנים שהם יותר ייעודיים, הרבה יותר מדויקים ולא נוטים להזות, וזה ייתן יותר ביטחון בתחום הזה".

טכנולוגיה זה טוב ויפה, אבל בסוף הרגולציה משחקת תפקיד משמעותי. איזה תפקיד היא צריכה למלא בכלל ובמדינת ישראל בפרט?

נועה אלפנט לפלר: "מנכ"ל גוגל אמר שבינה מלאכותית היא חשובה מדי מכדי שלא תהיה מוסדרת בצורה הטובה ביותר. דוגמה מעוררת השראה לאיך עושים את זה היתה בשנה שעברה כשהבית הלבן זימן אליו את החברות הגדולות וגוגל ביניהן ויחד חתמנו על AI Commitment שהן פרקטיות, מהירות ושקופות".

בוא נתמקד בישראל. מה הרגולציה אצלנו צריכה לעשות?

"הגישה שלנו היא שנכון שהרגולציה תהיה מכוונת על פי הסקטור הספציפי ועל פי הסיכונים באותו סקטור. זאת אומרת, אם בשוק האנרגיה רוצים ליישם פתרונות של AI, צריך את המומחיות של משרד האנרגיה כדי לתת את המענים הנכונים. מעבר לכך, אני חושבת שרגולציה זה רק רכיב אחד במדיניות AI ממשלתית. המדינה צריכה להבטיח גם נגישות לתשתיות ולכוח מחשוב, להכשיר כוח אדם ולדעת לתמוך בתעשייה, בטח בעת הזאת".

יש תחושה שהמדינה לא משקיעה מספיק בחינוך הטכנולוגי. יש לנו ההשקעות הנכונות ליצור את כוח האדם שיוביל את המהפכה הבאה?

פרופ' גל צ'צ'יק: "המדינה משקיעה, אבל אנחנו צריכים להשקיע יותר. אנחנו צריכים להשקיע בתשתיות למחקר, בהכשרה של כוח אדם טכנולוגי ובפרט בכיוונים של AI. זה נכון החל מבית הספר, דרך הצבא ועד האקדמיה. אנחנו צריכים להשקיע יותר כדי לחזור להוביל בתחום הזה".

בוא נפנה לממשלה. איך מאזנים בין הרצון לקדם חדשנות ב־AI לרצון לוודא שזה נעשה בצורה אחראית?

עו"ד מאיר לוין: "בוא ניקח כדוגמה את בריטניה ב־1865. היתה אז תופעה של כלי רכב שהחלו לנסוע, ואז וחוקק חוק שכדי להגן על הציבור הבריטי מ'הסכנה', צריך בכל רכב נהג, נהג מחליף ודגלן שילך עם דגל אדום לפני הרכב ויזהיר את הציבור. התוצאה היתה חורבן מוחלט של תעשיית הרכב בבריטניה לשנים רבות.

"ברור שהרגולציה על AI לא הולכת לנקוט את הגישה הזו. אנחנו רוצים חדשנות, אבל גם לנהל סיכונים. נקודה נוספת נוגעת לבחירה אם הולכים להסדרה רוחבית כמו באיחוד האירופי או ענפית מתוך הבנה שלכל ענף יש היישומים המיוחדים של AI ואת הסיכונים שלו. אנחנו המלצנו שההסדרה תהיה ענפית, שכל רגולטור בתחום שלו ימפה את השימושים ואת הסיכונים ומתוך זה נגזור את ההתמודדות המשפטית".

יש תמיד איזושהי תפיסה שהרגולטור לא מחובר לטכנולוגיה ולא יודע מה קורה. הסטריאוטיפ נכון?

פרופ' גל צ'צ'יק: "ההתרשמות שלי שהרגולטור הישראלי יותר זריז מהרגולטורים בעולם, ויצאו ממנו כל מיני חוות דעת מאוד מועילות. צריך לזכור שהטכנולוגיה שאנחנו מפתחים של AI מתפתחת בכל העולם והרגולציה בישראל תלויה ברגולציה של גופים מאוד גדולים בארצות הברית ובאיחוד האירופי, אז מדובר בתהליך מורכב".

גל, אבקש ממך לעשות את הדבר הכי קשה מבין כל חברי הפאנל. לומר מה יהיו לדעתך החידושים בתחום ה־Generative AI בשנה הקרובה.

פרופ' גל צ'צ'יק: "כיוון אחד הוא יצירה של עולמות תלת־ממדיים. בכל פעם שאתה רוצה לבנות או לייצר משהו, מאוד מועיל לעשות לו סימולציה. מה שאנחנו רואים זה התחלה של ייצור של עולמות שיש בהם הדמיה פיזיקלית, כולל תנועה של אנשים ואיך הם מתנהגים בחללים האלה. זה מאפשר, אם רוצים, לתכנן מפעל או בית או עיר, ולעשות סימולציה של איך אנשים יסתובבו בסביבה הזאת ואיך תיראה האינטראקציה ביניהם ובינם לבין רובוטים למשל".

למשל, זה מאפשר לעשות סימולציה של זרימה של קהל בחללים גדולים, אם אתה בונה תחנת רכבת או שדה תעופה. אתה יכול להריץ אינסוף סימולציות איך תיראה הזרימה הכי יעילה של נוסעים.

"בדיוק. הדבר הזה מאפשר בסימולציה לייעל את כל התכנון גם בחללים גדולים, אבל גם על אובייקטים ספציפיים. למשל, לבחון איך אתה מסדר את המטבח ולאמן את הרובוט בבית שלך שיידע ללכת ולעשות לך קפה בכוס שלך. עוד שימוש של עולמות כאלה זה בתחום הגיימינג. אנחנו מתחילים לראות במשחקים שיש לך דמויות שאתה יכול לדבר איתן בצורה יותר מעניינת, ומתנהגות בצורה יותר טבעית. כיוון נוסף הוא בינה מלאכותית יוצרת בכיוונים של ביולוגיה, פארמקולוגיה ורפואה. אם אנחנו חושבים על ייצור של תרופות, אתה יכול להסתכל על הרבה מאוד מולקולות, לבחון את התכונות שלהן בסימולציה, וכך לאתר אופציות מוצלחות לתרופות שאחר כך אפשר יהיה לבחון".

פרופ' יואב שוהם: "יש שני דברים חדשים שנראה מואצים ב־2024, וזה כאמור מודלים ייעודיים קטנים, ותחום ה־Agents, הסוכנים. יהיו יותר מערכות AI שפותרות בעיות יותר מורכבות שדורשות פירוק לגורמים ומעבר בין שלבים שונים. ב־2024 נראה את כל עולם ה־Agents קורם עור וגידים".

נועה אלפנט לפלר: "גם הצרכנים ילכו וישתמשו ב־AI יותר ב־2024. אנחנו רואים שכשאנשים משתמשים בבינה מלאכותית, הם גם נהיים הרבה יותר אופטימיים לגבי החשיבות של AI".

עו"ד מאיר לוין: "כדי שאנשים ישתמשו ב־AI, הם צריכים להאמין במוצר ובביטחון שהוא נותן להם. רגולציה ומשפט יאפשרו בסופו של דבר לתת לציבור את האמון במערכות האלה".