"הורדת ריבית תאיץ את פיחות השקל. הנגיד לא ילך נגד המגמה בעולם"

מלחמות, מעצם טבען, מעוררות דילמות: אסטרטגיות, ביטחוניות, מדיניות ואנושיות. הן גם משופעות בדילמות כלכליות - מאופן הניתוב של תקציב המדינה ועד ליכולת המשק לתפקד ולספוג את ההשלכות הכלכליות שנלוות למלחמה. לכן, ייתכן שאורך המלחמה נגד החמאס, שהחלה בעקבות המתקפה הרצחנית ביישובי העוטף בבוקר שבת 7 באוקטובר, יושפע גם מהאופן שבו תושפע ממנה הכלכלה הישראלית. אם המשק ייכנס למיתון, הדבר עשוי לקצר את אורך הרוח שיגלו הציבור והממשלה ללחימה ממושכת.

"עם לחימה אינטנסיבית של חודשיים־שלושה המשק המקומי יכול להסתדר, שכן הלחימה החלה בעוד המשק צומח ויחס החוב־תוצר נמוך. אבל אם הלחימה תימשך יותר מכך, נצטרך להתמודד עם סוגיות אחרות", אמר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב גמל ופנסיה, בשיחה עם "כלכליסט". "יהיו לכך השלכות דרמטיות על הגירעון והמצב הכלכלי. יש עלות משמעותית לכך שמאות אלפי מילואימניקים נמצאים בחזית ולגריעתם מכוח העבודה, וככל שהלחימה תימשך זמן ארוך יותר — המשמעות תעמיק", הוסיף מני.

מני, לוחם בעבר ביחידת המודיעין 8200, מעריך כי המלחמה לא תימשך יותר מכמה חודשים, מאחר שיש לה השלכות על מדינות רבות. "יש פה לחץ בינלאומי להשיג הכרעה במשך זמן מסוים. אם הלחימה תתארך, יהיה צורך בשינוי סדרי העדיפויות. בנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח של 200 מיליארד דולר, וכשהנגיד יחליט שצריך להשתמש ביתרות האלה — זו הנקודה".

מני מחמיא לתפקוד של בנק ישראל בהובלת הנגיד אמיר ירון, שכבר הודיע ביום השני למלחמה, 9 באוקטובר, כי ימכור עד 30 מיליארד דולר, וכי הוא תומך בפתיחת ההסכמים הקואליציוניים, כדי להפנות חלק מהתקציב לשיקום תושבי העוטף ותמיכה בעסקים. "אני מפרגן לו. לאור השקיפות שבה נוהג ירון, אני מניח שהוא ממתין למכור יתרות נוספות במקרי קיצון. אחת הדרכים של בנק ישראל לתמוך בכלכלה היא לגייס כסף מהמוסדיים באמצעות הנפקת אג"ח. אנחנו משק חוסך, ועכשיו אפשר להשתמש בכספי החסכונות לטיפול בבעיות הכלכליות הנובעות מהלחימה".

תקציב שיתמוך בשיקום

בניגוד להערכות בשוק ובמשק, מני אינו סבור שבנק ישראל צריך להחליט היום על הורדת הריבית: "בנק ישראל לא צריך להתרחק מהריבית הנהוגה בשאר המדינות. הגדלת פער הריביות תביא להמשך הפיחות של השקל מול הדולר. לדעתי, יעברו כמה חודשים טובים עד שירון יתחיל להוריד את הריבית. הוא יכול לרמוז על זה בפגישה הקרובה, אבל הוא צריך להמתין לשינוי בתפיסה בשאר העולם. אני בטוח שבנק ישראל יהיה בין הראשונים בעולם שיורידו את הריבית, אבל הוא רק יקדים את המגמה — ולא ילך נגדה. ירון לא יוריד אותה בעוד בארה"ב עדיין מדברים על תקופה ארוכה שבמהלכה הריביות יישארו גבוהות".

מני מדגיש כי המפתחות גם בידי הממשלה ומשרד האוצר. "הממשלה תצטרך לשנס מותניים ולשנות את התקציב, כדי להסב אותו לכזה שתומך בהתאוששות האזרחית ובשיקום התשתיות. צריך לעבוד נכון וחכם. מה ראינו לפני הלחימה? כספי תקציב של ההסכמים הקואליציוניים, שניתנו למגזרים שאינם מעודדים צמיחה כלכלית, אבל עכשיו אפשר לשנות לטובת מגזרים מוטי צמיחה. צריך לשחזר את הצמיחה המואצת שהיתה במשק אחרי סגרי הקורונה — לתת יותר כסף לעסקים, כדי שעוד תוך כדי לחימה יחזרו ויניעו את הכלכלה קדימה".

בהיבט האופטימי של המלחמה מצביע מני על כך שישראל תפסיק לעסוק בנושאים שהטרידו אותה לפני הלחימה, כלומר בהפיכה המשטרית. "העם לא יאפשר את זה. במקום קיטוב נציג לכידות מסוימת, שעשויה להניע את המשק. בנוסף, ניצחון בחזית הדרומית יביא את ישראל להתמודד מעתה רק עם חזית אחת, הצפונית, ומצב זה אמור גם הוא להיטיב עם הכלכלה המקומית".

ברחבי העולם עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות של מלחמת ישראל בחמאס, וגם אחר ההשפעות שיש לה על הכלכלה המקומית. שתי סוכנויות דירוג בינלאומיות - פיץ' ומודי'ס - כבר הכניסו את ישראל לרשימת המעקב עם אופק שלילי, וצפוי ש־S&P תעשה זאת בקרוב. מדובר בצעד ראשון לפני הורדת תחזית הדירוג ולפני הורדת הדירוג עצמו. "בעוד לסכסוך צבאי קצר מועד עדיין יכולה להיות השפעה על דירוג האשראי, ככל שהוא נמשך יותר זמן והוא מחמיר יותר, כך תגדל השפעתו על אפקטיביות המדיניות, על מצבה הפיננסי של הממשלה ועל הכלכלה כולה", כתבו במודי'ס בסוף השבוע האחרון.

אך למרות חשיבות הדירוג של כלכלת ישראל, מני אינו מתרגש ומסביר: "אנחנו במלחמה, והם לא רגילים לסיטואציה הזו. הם מסתכלים על המצב בעיניים זרות. חשוב להגיד שהתשואות של אג"ח ממשלת ישראל בחו"ל כבר מגלמות את הורדת דירוג אשראי של ישראל. כלומר, ההורדה כבר מתומחרת בשווי בשוק שלהן, ולכן לא תהיה לעצם ההורדה השפעה מהותית". מני מוסיף כי "אני מאמין שהדירוג יעלה כאשר נראה תיקון בכלכלה ובצמיחה. אני מקווה שעם ההכרעה, ישקלו שוב להעלות את הדירוג".

הפנסיה לא נפגעה מהותית

מיטב גמל ופנסיה, שבבעלות בית ההשקעות מיטב, היא חברת הגמל השנייה בגודלה בישראל, עם קופות שמנהלות נכסים בהיקף של יותר מ־70 מיליארד שקל. היא שנייה רק לאלטשולר שחם, שמנהלת כ־135 מיליארד שקל. מבחינת ההשקעות של כספי החוסכים מרגיע מני כי החיסכון ארוך הטווח בישראל מתאפיין בפיזור נרחב, ולכן הירידות החדות בשוק המניות בעשרת ימי המסחר האחרונים לא פגעו בו באופן מהותי.

מני חושף גם כי אם מתחילת השנה מיטב עסקה בעיקר בהוצאת ההשקעות שלה אל מחוץ למדינה, הרי שעתה היא פועלת להחזיר אותן, בשל ההזדמנות שמהווה עכשיו שוק המניות המקומי. "הכלכלה כבויה, אבל בסופו של דבר — כשהמשק יחזור לגלגלי צמיחה — הדברים ישתנו. מה שקורה זה, שברגע שמתחילות חדשות הקשורות ללחימה במזרח התיכון, המשקיעים הזרים זורקים את ההשקעות שלהם כאילו היו תפוח אדמה לוהט, ואנחנו, כמנהלי השקעות מקומיים, מנצלים את זה.

"מלחמות לא נמשכות לנצח, ויותר מכך — השווקים לא ממתינים לתמונת הניצחון הסופי. עם התקדמות הלחימה, כשנבין לאן הדברים מתקדמים ונחזה את סיום הלחימה באופק, אני מאמין שהשוק יגיב, ושוק המניות המקומי יתחיל לסגור את הפערים מול העולם. לא רואים את זה עדיין, אבל בסופו של דבר השוק תמיד מתקן. ב־2024, אם לא לפני זה, הפער יתחיל להיסגר והמדדים יעלו".