נמשכת הירידה באבטלה, מספר המובטלים בפברואר - 255 אלף

נמשכת הירידה באבטלה אבל שוק העבודה עדיין לא חזר לשגרה: שיעור האבטלה בחישוב המורחב ביותר של הלמ"ס ירד מ-6.3% שהם 284 אלף בינואר, ל-5.6% שהם 255 אלף בפברואר.

עדיין יש רבע מיליון מובטלים לעומת כמאתיים אלף בהגדרה הרחבה בשגרה, וכ-150 אלף בהגדרה הצרה. (שיעור בני ה-15 ומעלה העובדים כמלל האוכלוסייה), לא כולל אנשים בחל"ת עלה מ-59.5% בינואר ל-59.9% בפברואר. גם הוא טרם חזר לרמת ששגרה שהיא כ-61% (עמד על 61.1% בספטמבר לפני המלחמה). כך עולה מנתוני סקר כוח האדם לחודש פברואר שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כפי שקורה מתחילת המלחמה, שיעור האבטלה בהגדרה הקלאסית (בלתי מועסקים שמחפשים עבודה) כמעט לא משתנה. הוא ירד מ-3.4% בינואר ל-3.2% בפברואר. את חוסר הרלבנטיות של הנתון הזה כרגע ממחישה העובדה שהוא נמוך משיעור האבטלה הקלאסית בספטמבר, לפני המלחמה, שעמד על 3.4%, זה נובע מכך ששיעור האבטלה הקלאסי מאתר רק מי שאיבדו את עבודתם ומחפשים עבודה. הוא אינו כולל מצבי הביניים שמאפיינים את המלחמה כמו חל"ת או עובדים זמניים שמנוטרלים מעבודה.

שיעור האבטלה, כולל אנשים שנעדרו זמנית כל השבוע שלפני הסקר מעבודה מסיבות כלכליות, ירד לעומת זאת מ-4.8% שהם 215 אלף איש בינואר, ל-4.4% שהם 197 אלף איש בפברואר. זהו הנתון המשולב של מובטלים קלאסיים ואנשים בחל"ת. זהו גם הנתון שהאוצר מייחס לו את החשיבות הרבה ביותר בימי משבר, ולכן סביר שהוא יראה בירידה הזו כמעט חזרה לשגרה. אחת הסיבות העיקריות לירידה הזו היא העובדה שהקלות החל"ת לא הוארכו מעבר לדצמבר ולכן החל"ת הפסיק להיות אטרקטיבי מבחינת עובדים ומעסיקים.

שעור האבטלה במובן הרחב ביותר שכולל מובטלים קלאסיים, נעדרים בשבוע האחרון וגם מתייאשים מחיפוש עבודה, ירד כאמור מ-6.3% בינואר, ל-5.6% בפברואר. באוקטובר, החודש הראשון של המלחמה, נסק שעור האבטלה המורחב ל-10.4%, כך שבסך הכל היתה התאוששות ניכרת. אבל זה עדיין נתון גבוה משעור האבטלה המורחב בספטמבר, שעמד על 4.2% שהם 192 אלף איש.

תמונה דומה של התאוששות הדרגתית אך לא מלאה בשוק העבודה עולה גם מדו"ח "דופק שוק העבודה" לחודש פברואר, שפרסם הבוקר שירות התעסוקה. מספר דורשי העבודה ירד בחודש פברואר ב-10.5% מ-273.7 אלף ל-245.5 אלף, כלומר הוא עדיין עומד על כרבע מיליון. זה ממשיך קצב ירידות איטי של 10.3% בדצמבר ו-7.9% בינואר. מדובר בשיטות מדידה שונות לגמרי. הלמ"ס מאתרת מובטלים סקר כוח האדם. שירות התעסוקה סופר את דורשי העבודה הנרשמים אצלו.