איפוס פליטות בהתנדבות? רק עסק אחד הצטרף

כדי לרתום את המגזר העסקי להתמודדות עם משבר האקלים ולעודד אותו להציב יעדים וולונטריים להפחתת פליטות, הכריז המשרד להגנת הסביבה בחודש אוקטובר על הקמת מנגנון ״שעת אפס״.

לדברי המשרד, התוכנית הוולונטרית תספק למשתתפים "הכרה בפעילותם ומערכת תומכת לשיתוף והנגשת מידע ויצירת שיתופי פעולה מקצועיים". אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי עד עתה, רק חברה אחת, KVS העוסקת בייעוץ קיימות, הצטרפה לתוכנית.

ברחבי העולם רגולטורים מחייבים עסקים וגופי תעשייה להפחית פליטות, בין היתר באמצעות מכסות פחמן וקנסות על פליטות. בישראל, אין מסגרת חוקית המחייבת את העסקים להפחית פליטות גזי חממה באופן אקטיבי.

כעת, פונה המשרד להגנת הסביבה לאפיק וולונטרי כדי לשכנע חברות להפחית פליטות. בהקמת היוזמה הושקעו השנה 400 אלף שקל, ותפעולה השוטף מוערך בכ־250 אלף שקל בשנה. בישראל אין כרגע כל כוונה להפוך את המנגנון למחייב, והוא ממתין לחברות שיגלו רצון טוב בעניין מיוזמתן. בשוק חוששים כי לעסקים עלולה להיות מוטיבציה פחותה להצטרף למנגנון המקומי, שכן הוא לא בסטנדרטים של המנגנון הבינלאומי המוביל המקובל בעולם, SBTi (‏Science Based Targets initiative), ולכן לא מקנה ייתרון לעסקים הנדרשים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים במדינות אחרות. בין היתר, המנגנון הישראלי יאפשר לקזז ולא להפחית בפועל חלק גדול יותר מהפליטות לעומת המנגנון הבינלאומי.

״אם המנגנון יסייע לחברות להצטרף ל־SBTi — יותר חברות יצטרפו. בכך תסומן ישראל כרלוונטית יותר״, מסבירה יעל אוסטרובסקי, יועצת ESG ושינוי אקלים ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

בחודשים הקרובים ינסו במשרד להגנת הסביבה לגייס עסקים נוספים. לדברי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד, ״אנחנו בהחלט חושבים שיש צורך גם ברגולציה. החשיבות הגדולה של המנגנון הוולונטרי היא ההבנה שהממשלה לא יכולה לבדה לעשות את הכל. המנגנון שהקמנו נותן פלטפורמה לעסקים קטנים ובינוניים, ולא רק גדולים, ושם דגש על הפחתת פליטות מקומית. אנחנו מסמנים מנהיגות עסקית אקלימית שתשים את עצמה בחזית, בתהליך ארוך טווח שדורש גם השקעות מצד החברה ושינוי מודל עסקי״.