נתניהו נאלץ להאריך לנגיד את הקדנציה, אך ספק אם ישלים עם עצמאותו

אחרי לא מעט לחצים, ובלי יותר מדי רצון מצדו, נאלץ ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל את ההחלטה הנכונה, ולמנות את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לקדנציה נוספת. מדובר בהחלטה מוצדקת וחשובה, גם כי ירון נחשב לנגיד מקצועי, וגם כי היא משדרת יציבות והמשכיות - שני רכיבים חשובים לשווקים הפיננסיים בעת שגרה, ובוודאי כעת לנוכח אי־הוודאות בעקבות המלחמה. היציבות היא גם איתות חיובי לחברות הדירוג, שהכניסו את ישראל לרשימת מעקב בעקבות חששות מהשלכות המלחמה.

לאחר ההודעה של הארכת הכהונה התחזקו העליות בבורסה מ־0.5% במדד ת"א־35 ל־1.4%. שער הדולר אומנם לא הגיב בחדות, אך נשמרה המגמה החיובית של התחזקות השקל שכבר עומד על 3.73 שקלים לדולר.

למרות זאת, נראה שנתניהו נאלץ להאריך לירון את הקדנציה, ולא עשה זאת בשמחה רבה. את חוסר ההתלהבות של נתניהו ניתן לראות בהודעה הלקונית המשותפת שהוציא בעניין עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו על הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לקדנציה נוספת. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה". ככה, בלי מילה טובה כמקובל בהודעות מסוג זה, וזאת אף שיש בהחלט על מה לשבח את הנגיד שהוכיח את עצמו בהתמודדות עם משברים עד כה (הקורונה, האינפלציה, ההפיכה המשטרית וגם המלחמה), ושזכה להיכלל פעמיים ברשימת עשרת הנגידים הטובים בעולם של המגזין "גלובל פייננס".

הקדנציה של ירון היתה אמורה להסתיים ב־24 בדצמבר. אף שנחשב לנגיד מקצועי, ואף שנתניהו היה זה שאיתר את ירון ומינה אותו לתפקיד, הוא לא היה מעוניין בו לקדנציה נוספת. הסיבה לכך ככל הנראה היא עצמאותו של ירון. הוא אומנם דאג להתנסח בזהירות ובנימוס, אך לא חסך ביקורת מהממשלה בעיקר בנושא ההפיכה המשטרית, והנזק שעלול להיגרם לכלכלה אם לא תקודם בהסכמה רחבה, וגם כעת לגבי הצורך בקיצוץ הכספים הקואליציוניים.

ירון רמז כי יהיה מעוניין בקדנציה נוספת, אולם נתניהו כהרגלו העדיף למשוך את הזמן והשניים סיכמו בחודש ספטמבר כי ההחלטה תתקבל "אחרי החגים", כאשר בינתיים נעשו כבר פניות לא רשמיות למועמדים פוטנציאליים לתפקיד.

אלא שבשמחת תורה פרצה המלחמה בעקבות הטבח הקשה ביישובי הדרום. כתוצאה מכך הוקמה ממשלת חירום עם המחנה הממלכתי. ההסכם הקואליציוני לא כלל סעיפים רבים, אך היה בו סעיף ולפיו תוארך כהונה של בעלי תפקידים בכירים. סעיף זה פורש מיד כהארכת הכהונה של ירון, שמיהר בתוך זמן קצר לפרסם תגובה כי הוא מסכים להישאר בתפקידו לפחות עד סוף הלחימה.

נראה היה שהנושא סגור, וכהונתו של ירון תוארך. אלא שבפועל נתניהו לא מיהר להודיע על כך באופן רשמי. ייתכן שמבחינתו נותר מספיק זמן, שכן הקדנציה של ירון אמורה להסתיים לקראת סוף דצמבר. עד אז עשויות להיות עוד התפתחויות - ייתכן שהמלחמה תיגמר (או לפחות החלק המרכזי בה), ממשלת החירום אמורה אז להתפרק, ולא תחול עליו המחויבות של הארכת המינוי.

אלא שככל שהזמן עבר, מועד סיום הקדנציה של ירון הלך והתקרב, וגם ההבנה שהמלחמה לא צפויה להסתיים עד אז. במקביל החלו לחצים על הארכת כהונתו של ירון, שנתפס כנגיד מקצועי שיכול להתמודד עם אתגרי המלחמה בשווקים הפיננסיים, ואי־הארכת הקדנציה שלו עלולה להיתפס באופן רע מאוד בעיני השווקים, המשקיעים וחברות הדירוג. וכך, ראשון להישבר היה סמוטריץ' שהודיע ביום ראשון על תמיכה בקדנציה נוספת לירון, ואתמול יצאה ההודעה המשותפת והרשמית עם נתניהו.

מלבד האחריות על המדיניות המוניטרית, הנגיד הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה. מעמדו של ירון כיועץ הכלכלי נחלש תחת הממשלה בשנה האחרונה. בממשלה לא אהבו את העמדה של ירון בנושא החקיקה המשפטית, וחלקים בקואליציה גם לא אהבו את מדיניות העלאת הריבית החדה שהוביל, אף שהיתה מוצדקת בדיעבד. היו אף שרים ששחררו ביקורת תוקפנית כלפי הנגיד כמו השר עמיחי אליהו (אותו שר שלא שלל "פצצת אטום על עזה") שכינה את הנגיד "פרא אדם" שצריך לגלגל מהמדרגות, או אמירות אחרות שקראו להתערב בעצמאות בנק ישראל בנוגע לקביעת הריבית במשק.

כעת אמור מעמדו של ירון מול הממשלה להתחזק - הוא כבר לא נתון לחסדיה בהארכת כהונה. בהנחה שהארכה זו תאושר, זו ממילא תהיה הקדנציה האחרונה שלו, ולכן עקרונית הוא מגיע מעמדה חזקה יותר אל הממשלה.

בתפקידו כיועץ הכלכלי של הממשלה הביע ירון עמדה ברורה בנושא קיצוץ הכספים הקואליציוניים, שזה בעיניו צעד הכרחי בגיבוש התקציב החדש. ירון אמר זאת בעצמו. העמדה חזרה שוב במסמך שמחלקת המחקר של בנק ישראל הוציאה בשבוע שעבר, תחת אישורו של הנגיד, על אף ניסיונותיו של סמוטריץ' לומר שזו עמדה של מחלקת המחקר ולא של הנגיד. השאלה היא האם לאור הארכת הקדנציה, הממשלה תהיה קשובה יותר לעמדה זו ולעמדות נוספות.

ירון (59) שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018 לא תיאר לעצמו איזו קדנציה סוערת מחכה לו. הוא נתפס בתחילה כאאוטסיידר, פרופסור מאוניברסיטת וורטון שבארה"ב, שלא היה כל כך מוכר בקהילה המקומית, אולם לאורך הקדנציה שלו הוא הוכיח את עצמו כמי שהתמודד בהצלחה עם שורה של אתגרים - והיו לו לא מעט כאלה. במהלך הקדנציה שלו עברה המדינה משבר פוליטי של ריבוי מערכות בחירות. במקביל היה משבר הקורונה שבו הוביל ירון שורה של צעדים כמו תוכניות להתערבות בשוק המט"ח, רכישות אג"ח והקפאת הלוואות בבנקים, שסייעו למתן את הפגיעה הכלכלית מהמשבר.

לאחר מכן התמודד עם משבר האינפלציה, שהביא אותו להעלות בקצב מהיר וחריג את הריבית, ולהמשיך בכך על אף הביקורת והלחצים, מה שמנע בדיעבד משבר אינפלציוני משמעותי.

דווקא כשנראה היה שיש התייצבות מסוימת באינפלציה ובשווקים, פרצה באוקטובר המלחמה. בעוד מרבית המגזר הציבורי גמגם בתחילת המלחמה וחלקם מגמגמים עד היום, ירון שוב הוביל סדרה של צעדים חריגים לייצוב השוק הפיננסי המקומי. הוא הודיע על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר. במסגרת תוכנית זו, באוקטובר בנק ישראל מכר מעל ל־8 מיליארד דולר, מה שסייע למתן את היחלשות השקל בתחילת המלחמה. בנוסף בנק ישראל גיבש עם הבנקים מתווה להקפאת הלוואות לציבור. כמו כן בבנק ישראל זיהו שהמגזר הפגיע ביותר לנזקי המלחמה הם העסקים הקטנים, והודיעו על תוכנית מוניטרית בהיקף של 10 מיליארד שקל להעמדת הלוואות מוזלות לעסקים קטנים על ידי הבנקים.

לירון מחכים לא מעט אתגרים בקדנציה השנייה שלו בתפקיד. האתגר המרכזי הוא כמובן המשך ייצוב השווקים הפיננסיים. אומנם בשבועיים האחרונים יש סימני התייצבות הן בבורסה, בשוק האג"ח ובשער הדולר. עם זאת עוד מוקדם לחגוג, שכן החמרה במלחמה כמו בתרחיש של פתיחת חזית משמעותית יותר בצפון מהחזית הנוכחית, עלולה שוב לטרוף את הקלפים ולטלטל את השוק המקומי, ולאלץ את הנגיד לפעול במהירות.

סוגיה מרכזית נוספת היא כמובן הריבית. נראה כי תהליך העלאת הריבית מיצה עצמו, אולם השאלה היא האם ומתי יתחיל הנגיד בהפחתת ריבית. היו שהעריכו שכבר בחודש שעבר הנגיד יפחית את הריבית כדי לאושש את המשק מהשלכות המלחמה אך הוא לא מיהר לעשות זאת. החלטת הריבית הבאה צפויה כבר ביום שני הבא. מצד אחד שער הדולר התייצב, והפחתה בריבית אמורה לסייע למשק בהתמודדות הכלכלית עם המלחמה, מצד שני יש עדיין סיכונים של היחלשות השקל, שהפחתת הריבית עלולה להאיץ, וגם יש קושי להתחיל ולהוריד את הריבית כשבארה"ב עדיין לא החל תהליך שכזה. הצורך לאזן בין הנעשה בחו"ל, כפי שמקובל בעיתות שגרה, לבין התאמה למצב המלחמה המקומית הוא אתגר מרכזי שממתין לנגיד בניהול המדיניות המוניטרית. אתגר נוסף הוא כמובן בתפקידו כיועץ הכלכלי של הממשלה: האם אכן מעמדו של ירון ישתפר, ולעמדותיו בנושא המדיניות הפיסקאלית יהיה משקל בקרב מקבלי ההחלטות. לכאורה, הארכת הכהונה אמורה לשפר את מעמדו מול הממשלה, אך כפי שראינו בעבר, התחשבות הממשלה בעמדת בעלי המקצוע אינה רבה במיוחד, בלשון המעטה.