תגבור העובדים הזרים מחו"ל מתעכב, והקבלנים רבים על אלו שנשארו

הבאתם של 10 אלף עובדים זרים לענף הבנייה בהליך מהיר מתעכבת. על פי הערכות, העובדים הראשונים יגיעו לישראל רק בעוד כשלושה חודשים, כשבזמן זה הענף נמצא בתפוקה של כ־30% בלבד. במקביל עולים דיווחים על "גניבת פועלים" בין קבלנים המנסים לגבור על המחסור בעובדים.

הפתרון המהיר שעליו סיכמו משרדי השיכון והעבודה ורשות האוכלוסין וההגירה, אמור לאפשר הבאה של עובדים זרים כדי למלא חלק מחסרונם של כ־100 אלף פועלים, מרביתם פלסטינים שנעדרים מאז תחילת הלחימה. החלטת הממשלה שהתקבלה ב־12 בנובמבר הגדילה את מכסת העובדים הזרים מ־30 אלף כיום ל־50 אלף, מתוכם ניתן להביא בתקופה של 90 הימים הקרובים 10 אלף עובדים בנוהל חירום ובנפרד מהמסגרת של ההסכמים הבילטרליים (הסכמים בין מדינות).

ההחלטה לא הגבילה את הבאת העובדים למדינה מסוימת גם אם מסתמן כי הפוטנציאל המשמעותי הוא להבאה של עובדים מהודו, סרי לנקה וסין. יחד עם זאת, הקצב שבו הדברים זזים וחסמים שמופיעים בנוהל ועלו מהשטח מרמזים כי דרכם של העובדים הזרים לישראל עוד ארוכה. כך למשל, הנוהל שמאפשר את הבאת העובדים פורסם רק ביום שני בערב, 9 ימים לאחר פרסום הנוהל ו־44 ימים מאז תחילת הלחימה.

בדיון שהתנהל אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת עלה, כי הסיבה לעיכוב הראשוני בפרסום הנוהל נובעת בעיקרה מגיבוש הנהלים לגיוס העובדים והמבחנים המקצועיים שיש לערוך להם, עבודה עליה היה אחראי משרד השיכון. אך גם מלבד עיכוב זה, עולות כבר כעת שאלות רבות הנובעות מסעיפי הנוהל. לדברי אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח האדם בענף הבניה, למרות שההחלטה לא מכתיבה את המדינה שממנה יובאו העובדים, הפוטנציאל הגדול להבאתם הוא מהמדינות סין, הודו וסרי לנקה.

לדבריו, המדינות העיקריות שמהן הם שואפים להביא עובדים ובראשן סרי לנקה והודו אינן מעודכנות בהחלטה, ומבלי אישור מישראל המשך הגעת העובדים צריך להתבצע במסגרת ההסכמים הבילטרליים. ללא שתי המדינות הללו, הערכה היא כי גם אם יגיעו עובדים ממדינות אחרות מספרן יהיה נמוך יחסית.

במהלך הדיון בכנסת, יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר ביקש מנציגת רשות האוכלוסין לבחון את הנושא ולספק לו תשובות. נקודה נוספת שעלתה היא הדרישה של המדינה מהעובדים להנפיק תעודות המעידות על היעדר עבר פלילי לא רק ממדינת המוצא, אלא גם ממדינות שעבדו בהן בעבר (עובדים רבים המגיעים לישראל כבר עבדו בעברם במדינות נוספות). דרישה זו לבדה יכולה להקשות מאוד, אך בשלב זה משרד המשפטים מתעקש עליה על מנת למנוע הגעה של עבריינים.

לצד זאת, עולה כי המדינה נמנעת מליישם את נוהל החירום להבאת עובדים זרים מסין, למרות שהיא המדינה ששלחה לישראל את המספר הגבוה ביותר של עובדים, החשש של המדינה הוא כי סין לא תאפשר לעובדים להגיע שלא במסגרת הסכם בילטרלי, נציגת רשות ההגירה אמר בדיון בוועדת הפנים כי במשרד החוץ סבורים כי מהלך כזה יפגע ביחסים עם הסינים, והנושא צפוי להיבחן שוב בדיון סגור.

טרם המלחמה, עבדו בישראל כ־80 אלף פועלים פלסטינים, לצד כ־24 אלף עובדים זרים, בעיקר מסין, וכ־14 אלף ערבים ישראלים. הפלסטינים אינם מורשים להיכנס לשטחי ישראל, ומתוך העובדים הזרים נותרו כ־17 אלף. לצד זאת, עד למלחמה המדינה העלימה עין מכניסה של שב"חים, ובישראל עבדו על פי הערכות כ־20 אלף עובדים שגם הם עזבו.

אחד הסממנים למשבר בענף הוא "גניבת" עובדים בין הקבלנים. קבלן שנותר ללא עובדים יעדיף לשלם שכר גבוה יותר לעובדים ובפרט שהעבודה באתר הבניה תימשך. עלות החזקה של אתר בניה יכולה להגיע למיליונים רבים בחודש וזאת לצד עלויות נוספות של מימון ובהמשך פיצוי עבור איחור במסירת הדירות. לדברי דידי ימין, קבלן ויזם הבונה בדרום ובמרכז, הוא מעוניין לפתוח פרויקט בערד אבל מתקשה למצוא קבלן שלד, "הקבלנים אומרים לי שאין להם עובדים והם אפילו לא באים לתת הצעת מחיר, ומציעים להמתין חודשיים־שלושה. הם גם לא מוכנים להתחייב על לוחות זמנים ומוסיפים שישה־שבעה חודשים למועד סיום השלד".