מ"דמי כביסה" ועד בלבול בין חודשים לשנים: חריגות השכר בגופים הציבוריים

פעולות יחידת האכיפה שבאגף השכר במשרד האוצר הצליחה לחסוך ב־2021 כ־328 מיליון שקל. כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים ציבוריים שפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר. החיסכון הישיר בשנת 2021 הוא 19 מיליון שקל בלבד, אך עצירת החריגות חוסכת למדינה לאורך טווח מאות מיליוני שקלים.

מתוך 785 גופים ציבוריים ונתמכים, ב־67 (כ־9%) נמצאו נמצאו חריגות שכר ב־2020. במרבית הגופים החורגים מדובר בחריגות שמקיפות פחות מ־1% מהעובדים, מה שמלמד כי בסך הכל יחידת האכיפה השיגה את מטרתה והיא מביאה לכך שיש זהירות רבה בקרב הגופים מלהעניק תוספות שכר ללא סמכות וללא אישור הממונה על השכר.

אחת התופעות המעניינות בדו"ח היא העלייה במספר העובדים "החשודים כחורגים" (9% מהעובדים) לעומת הירידה במספר העובדים שנקבע לגביהם כי הם "חורגים לכאורה" (0.5% מהעובדים). במרבית המקומות נרשמה ירידה במספר העובדים החורגים לעומת 2019, בולטים לרעה הם הרופאים והסגל האקדמי הזוטר שם עלייה גידול משמעותית במספר החורגים לכאורה. עם זאת, באוצר מדגישים כי לא כל מי שהוגדר כחורג לכאורה, נמצא בסוף כחורג בפועל.

אם בעבר דו"ח יחידת האכיפה הכיל סיפורים מקוממים על מנהלים בכירים ועל שכבות אוכלוסייה שדאגו לעצמם לתוספות שכר בלתי סבירות, הרי שהפעם הדו"ח מכיל בעיקר טעויות אנוש, חמדנות מקומית ולפעמים גם רגעים קומיים. כך לדוגמה בעיריית מכבים־רעות היה עובד שחישבו לו ותק של 36 שנים בצה"ל, בזמן שבפועל הוא היה זכאי לוותק של 36 חודשים. בעיריית הרצליה המציאו תוספת שכר של 'דמי כביסה ודמי שתייה' בסכום של חמישה שקלים מדי חודש.

החריגות נוגעות גם לעובדים בעלי שכר נמוך או מן המעמד הבינוני, כך לדוגמה בעיריית באר שבע העניקו תוספת אסורה ל־15 סייעות בשם 'שעות השלמה', התוספת שעלותה היתה כ־15 אלף שקל בשנה לכל סייעת בוטלה. בקריית מלאכי השעו את מנהל משאבי האנוש מתפקידו היות ואישר חריגות שכר, את מקומו החליפה הסגנית שלו, אך התברר כי מרגע שהסגנית נכנסה לתפקידה החדש היא נהנתה מחריגת שכר, שכן חישבו את שכרה על בסיס שכר הבכירים שקיבל המנהל שלה, אך היא לא היתה זכאית לתוספת הזו. בסוף התהליך, העובדת השיבה כ־30 אלף שקל.

דו"ח חריגות השכר משמש את אגף השכר גם ככלי למו"מ מול ארגוני עובדים בקביעת הסכם שכר חדש. החיסכון העיקרי במהלך 2021 נרשם בשכר העובדים הסוציאליים שקיבלו תוספת בגין תואר שני ודוקטורט בניגוד לתנאי הסכם השכר. בדיונים על הסכם השכר החדש, השתמש האוצר בעובדה שהיו חריגות שכר, והכניס את הדיון על 'השבת הכספים' למו"מ. בסופו של דבר הוחלט שהעובדים הסוציאליים ישיבו 12 מיליון שקל.

מאז החלה יחידת האכיפה לפעול ב־1997, היא הביאה לחיסכון אקטוארי (עתידי) של כ־9 מיליארד שקל. יחידת האכיפה מופקדת על איתור חריגות שכר בכלל הגופים הציבוריים, חריגות שכר עשויות להיות שיטתיות או חד פעמיות, קטנות או גדולות, אך המשותף למרבית חריגות השכר הוא שכל חריגה נקודתית שנראית זניחה, יכולה להסתכם במיליארדי שקלים כשסוכמים בחלוף השנים.

ראש יחידת האכיפה שאדי עזאם כתב בפתח הדו"ח כי "כעבור למעלה מ־20 שנה מאז הקמת היחידה, ברוב המוחלט של הגופים שוררת מודעות, שהולכת וגוברת עם השנים, להשלכות חריגות השכר על תפקוד הגופים". כדאי לציין כי בשנת 2009 הוקמה בתוך יחידת האכיפה, יחידת לחקירות שכר, מדובר ביחידה שמוודאת כי גורמים שאישרו חריגות שכר יישאו בתוצאות הללו באופן אישי, יחידה זו, לדברי האוצר, "תרמה להרתעה משמעותית בקרב מאשרי חריגות השכר".

בפתח הדו"ח קובע הממונה על השכר קובי בר נתן, שהודיע שיסיים את תפקידו בסוף ינואר 2023, כי התקופה האינפלציונית אשר נכנסנו אליה הופכת את עבודת יחידת האכיפה לחשובה במיוחד "לאור שיעור עליית האינפלציה, אשר תביא לעליית השכר הצמוד, והעליה בדרישות לשיפור תנאי השכר של קבוצות העובדים, פעילותה של יחידת האכיפה חשובה מתמיד".