מדד ינואר נותר ללא שינוי, האינפלציה השנתית - 2.6%; מחירי הדיור חזרו לעלות

מדד המחירים לצרכן נותר יציב בינואר, כך מפרסמת הערב (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בכך האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מגיעה לרמה של 2.6% - הנמוכה ביותר שנמדדה מאז נובמבר 2021, לפני 26 חודשים. היעדר עליית המחירים בינואר, עומדת בהתאמה לתחזיות האופטימיות של האנליסטים, אך בניגוד לתחזיות המרכזיות שהעריכו כי האינפלציה תרשום עלייה של 0.1%. הנתון האופטימי החדש דחק את עליית המחירים בשיעור של 0.3% שנרשמה במדד הקודם.

במקביל, מחירי הדיור התאוששו ועלו בנובמבר-דצמבר ב-0.7% לעומת אוקטובר-נובמבר (הדירות החדשות - ב-0.9%), אך בתוך שנה נרשמה ירידה של 1.4% (ו-2.7% בדירות החדשות) - לעומת נובמבר-דצמבר 2022. מדובר בשינוי מגמה מנתוני המדד הקודם (אוקטובר-נובמבר) שהצביעו על ירידה של 0.2% במחירי הדירות (חדשות ויד שנייה), ושל 0.6% בדירות החדשות. נתוני העלייה שאנו רואים כעת תואמים את נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול ולפיהם בחודש דצמבר נרשמה עלייה של 21.5% במספר הדירות שנמכרו (נתונים מנוכי עונתיות).

עליות מחירים בולטות במדד המחירים לצרכן נרשמו בסעיפים הבאים: בריאות - ב-0.6%, ובסעיפי המזון והדיור שעלו ב-0.2% כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה וכן בתרבות ובידור שירדו ב-1% כל אחד, ירקות ופירות - ב-0.5% ותחבורה - ב-0.4%. בלימת עליית המחירים קשורה באופן משמעותי למלחמה. כך לדוגמה, שני הסעיפים שתרמו את הירידה החדה ביותר למדד חודש זה הם סעיף נסיעה לחו"ל (ירידה של 7.6%), וסעיף הארחה נופש וטיולים (4.9%) שמושפעים מהמלחמה.

הריסון של קצב עליית המחירים הוא כמובן חיובי, ואמור לאפשר לבנק ישראל להמשיך במגמת הורדת הריבית שעומדת כעת על 4.5%. עם זאת, מתגברות ההערכות בשוק כי בנק ישראל עשוי שלא להוריד את הריבית בהחלטה הבאה שצפויה להתקיים בעוד 11 ימים, בתאריך ה-26 לפברואר. זאת בשל העובדה כי הבנק הדגיש שהמדיניות שלו תתמקד "בייצוב השווקים ובהפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית".

בשלב זה יש עדיין אי ודאות בנוגע לתגובה המלאה של השווקים להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס, וכן בנוגע לתקציב הסופי שיעבור בכנסת ואילו צעדים מרסנים ייכללו בו (בהקשר זה יש לציין כי התקציב היה אמור לעבור בכנסת לפני החלטת הריבית, אך עיכובים פוליטיים הביאו לכך שהדבר לא יקרה, ש"ט). כמו כן, הנגיד אמיר ירון ציין בראיונות לתקשורת הבינלאומית ובכנסת כי "חלק מירידת המחירים קשורה למלחמה", וכי יש סיכון אינפלציה דרך "עליית מחירי השכירות כשהמלחמה תתמתן".

מן העבר השני, נראה שהמשק יכול להתמהמה עם הורדת הריבית, זאת בשל הפעילות המשמעותית המתקיימת בו, וכפי שבאה לידי ביטוי בעלייה החדה במספר המשרות הפנויות במשק. כמו כן, הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה צפויים להמתין מצדם עם הורדת הריבית, בין היתר בשל נתוני האינפלציה המאכזבים בארה"ב, מה שנותן מרווח נשימה נוסף לוועדה המוניטרית בישראל.

התאוששות בנדל"ן בנובמבר-דצמבר

מבחינת מחירי הנדל"ן, נרשמה כאמור התאוששות בחודשים נובמבר-דצמבר לעומת החודשיים שקדמו להם. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.3%-), צפון (1.9%), חיפה (1.2%), מרכז (1.6%), תל אביב (0.0%) ודרום (0.8%).

עם זאת, בסיכום שנתי לפי מחוזות נמצאו ירידות מחירים במחוזות: תל-אביב (4.4%), ירושלים (1.3%), מרכז (0.8%) ודרום (0.1%). לעומת זאת, עליות מחירים נמצאו במחזות: צפון (3.3%) וחיפה (0.3%).

ברבעון הרביעי של שנת 2023 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 2.153 מיליון שקל לדירה, עלייה של 2.3% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (2.1047 מיליון שקל).

מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים עלה בחודש ינואר 2024 ב-0.3%, וב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2024 לעומת ינואר 2023) - ב-1.1%. העלייה השנתית במחירי המדד ללא שכר עבודה היא ב-0.8%, כשבמחירי שכר העבודה חלה עלייה של 1.5%, אך בחודש ינואר - ב-0.2% בלבד. הנתון האחרון נחשב מפתיע, זאת לאור המחסור החמור בעובדים ודיווח של הקבלנים כי הם נאלצים לשלם שכר עבודה כמעט כפול.

מחירי שכר הדירה עלו גם הם. עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.7%, ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.2%.