פייננשל טיימס: חברה ישראלית מסייעת להודו לתפעל מערך ריגול המוני נגד תושביה

חברה ישראלית אלמונית יחסית בשם ספטיר (Septier) מסייעת להודו לתפעל מערך ריגול המוני שמקיף את הפעילות המקוונת של כל 1.4 מיליארד תושבי המדינה – כך חשף הלילה הפייננשל טיימס.

חלק מרכזי בתשתית האינטרנט של הודו הוא שורה של תחנות ממסר שהוקמו לאורך חופי המדינה ומחברות את תושבי הודו לכבלי תקשורת תת-ימיים שמקשרים את המדינה לשאר העולם. בכל אחת מתחנות אלו מותקנת מערכת שמסוגלת לחפש, להעתיק ולנתח מידע בסיוע בינה מלאכותית. מערכות אלו, שמכונות "מערכות ניטור ויירוט חוקיות", מספקות לשלטון נרנדרה מודי גישה רחבה לתקשורת המקוונת של כל תושבי הודו ונחשבות לחלק ממערך המעקב המדינתי ההולך ומתרחב.

לפי הפייננשל טיימס, על הספקיות של מערכות אלו נמנות שחקניות מקומיות דוגמת Vehere, לצד חברות ישראליות לא מוכרות יחסית, ובהן ספטיר. שלטון מודי מחייב את ספקיות אינטרנט במדינה להתקין מערכות מעקב אלו בתחנות הממסר ובדאטה-סנטרים שלהן, כחלק מתנאי קבלת רישיון הפעילות. כל בקשת ניטור נדרשת לאישור שר הפנים ההודי, אך מבקרים מצביעים על כך שללא צורך באישור של בית משפט מדובר בלא יותר מחותמת גומי שלא מונעת ניצול לרעה של יכולות המעקב. אף שהחוק שמאפשר לממשלה הפעלת מערכות ניטור אלו חוקק לפני תחילת כהונתו של מודי כראש ממשלה ב-2014, ממשלו הרחיב משמעותית את השימוש ביכולות אלו.

לדברי הפייננשל טיימס, ספטיר, שנוסדה ב-1999, מכרה את מערכות המעקב שלה לקבוצות טלקום גדולות, ובהן Reliance Jio ו-Vodafone Idea. לפי סרטון שפרסמה בחשבון היוטיוב הרשמי שלה, טכנולוגיית היירוט של ספטיר מסוגלת לנטר "שיחות קול, שירותי הודעות, גלישה ברשת ותכתובות אימייל". מקור שמכיר את הנושא אמר לעיתון שטכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת בחיפוש, העתקת ועיבוד המידע.

ב-2021, דו"ח של מכון המחקר העצמאי Atlantic Council הגדיר את ספטיר כאחת מתריסר חברות "שמוכנות לקבל או להתעלם מהסיכון שהמוצר שלהן יחזק את יכולות ממשלות שמעוניינות לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב ונאט"ו או לפגוע באוכלוסיות מוחלשות". בחברה אמרו בתגובה לפרסום זה שמדובר ב"ספקולציה טהורה".

לדברי מקור בתעשייה, מוצרי ריגול של חברות ישראליות פופולריים יותר מאלו של חברות ממדינות אחרות. "הישראלים יותר פתוחים לעשות עסקה בהשוואה לאירופאים ולאמריקנים", הוא אמר. הבדלי פתיחות אלה קשורים, אולי, גם לנורמות שמקובלות כיום במדינות מערביות. מאז חשיפות אדוארד סנודן, שב-2013 חשף את מערך הריגול המקוון הרחב שמפעילה ה-NSA בסיוע ספקיות וחברות אינטרנט, חברות טלקום מערביות מגלות התנגדות רחבה ללחץ ממשלתי להתקין מערכות דומות שמאפשרות גישה כמעט לא מוגבלת למידע.

ספטיר היא לא החברה הישראלית הרשונה שדווח שמספקת שירותי מעקב מקוונים לממשלת הודו. ב-2021, כחלק מסדרת החשיפות הבינלאומית של פרויקט פגסוס, נטען שהרוגלה של NSO הישראלית שימשה לתקיפת טלפונים של עיתונאים ואקטיבסטים בהודו ב-2019 וב-2021.

בניגוד למערכת של ספטיר, הפעלת פגסוס לא דורשת שיתוף פעולה עם ספקיות טלקום ומאפשרת למפעילים לתקוף ישירות את מכשיר הקרבן, ולקבל גישה לכל התעבורה והמידע שעל המכשיר, וכן להפעיל ולנטר מרחוק את המצלמה ואת המיקרופון. המערכת של ספטיר אמנם דורשת עבודה עם ספקית טלקום ויכולה לנטר רק מידע שנכנס ויוצא מהמכשיר, אך מאפשר לבצע ניטור המוני בקנה מידה עצום, כאשר אין שום סכנה שהיעדים ידעו שהתבצע אחריהם מעקב.

מספטיר נמסר בתגובה לפייננשל טיימס: "מכירות החברה שלנו ליישויות זרות מאוסדרת על ידי הרשויות בישראל וכל הפעילות העסקית שלנו מתבצעת בציות מלא לחוק הרלוונטי. הפרטים על לקוחות וסוגי מוצרים שאנו מספקים הם חסויים".