מה יחבר (סוף סוף) בין הרשויות המקומיות ליוזמת ההתחדשות העירונית בישראל?

פרויקט התחדשות אורך 6-8 שנים ופרויקט פינוי-בינוי דורש 8-10 שנים עד להשלמה, במקרה האידיאלי. איך אפשר לקצר את התהליך הארוך? גיא ששון, מנכ"ל ובעלים ישראמיש השקעות בע"מ אומר כי הכשל המרכזי הוא שהרשויות המקומיות לא באמת רוצות התחדשות, משום שאין להן תמריץ כלכלי לבנות בתחומן, וכל עוד ההתחדשות לא תספק מענה לחוסרים - מחסור בתשתיות, גירעון תקציבי, ירידה באיכות השירות שהשלטון המקומי רוצה להעניק לתושבים - הרשות לא תיתן יד ותעכב בכל דרך אפשרית, עד מניעה מוחלטת, את הוצאת היתרי הבנייה.

בכל הנוגע לתכנון, ששון אומר כי לא נכון לבנות אג'נדה תכנונית לכל מרחב התכנון, וכי יש ערים שלמדו לחלק את האזורים לרובעים, אזורים או שכונות. לאחר ניתוח כל אזור ויצירת שכבת התכנון המתאימה ביותר, הרשות תחליט היכן היא רוצה התחדשות והיכן היא לא מאפשרת - מה שייצר גורם קריטי של ודאות עבור התושבים והיזמים גם יחד.

נכון להיום, אומר ששון, על רקע העיכובים בזמן הליך תכנון הבניין, מתחלפות דמויות פוליטיות ופקידותיות בתחום התכנון, משתנות אג'נדות - מה שגורם להנחיות ובקשות חדשות, ושינויים דרמטיים בתכנון הנדרש. ששון אומר כי תהליך התכנון יתקצר במחצית מהזמן אם הרשות המקומית תיתן ליזמים לעבוד על פי הכללים שנקבעו ולא ישנו אותם בהמשך הדרך.

על מנת שהרשויות ירצו ליישם התחדשות, ששון אומר כי יש לתקצב אותן כלכלית, וכי הכדור נמצא אצל השלטון המרכזי. מהו הפתרון לניהול יעיל של התכנון בשלטון המרכזי? ומהם התקציבים הנדרשים? לדיון המלא, הצטרפו אלינו.