אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אי אפשר לרתום בנייה לגרף כלכלי" מימין לשמאל: גורי נדלר, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; דלית זילבר, מהדרין; אודי כרמלי, מהנדס עיריית ת"א, סמי מצלאוויי, מצלאווי חברה לבניין; עו"ד מיכה גדרון, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז; עמית גוטליב, התאחדות הקבלנים; אדר' אביעד מור, מהנדס העיר חולון; ועו"ד דורון אריאל, פירמת דורון אריאל | צילום: אוראל כהן

"אי אפשר לרתום בנייה לגרף כלכלי"

בפאנל על התחדשות בבנייה, שנערך במסגרת כנס מרכז הנדל"ן באילת, אמר מהנדס העיר ת"א אודי כרמלי כי "השאלה כעת היא ודאות". דלית זילבר, מהדרין: "כעת יש לנו את תיקון 139 שיש בו ניסיון לתת מענה לבעיה של תוספת צורכי ציבור שניתן להכניס בתוכנית, זו תחילת מהפכה שתתקדם מפה"

28.03.2024, 06:52 | תומר הדר

את המושב על התחדשות בבנייה פתח המנחה, עו"ד דורון אריאל, שותף ומייסד בפירמת דורון אריאל בשאלה על החלופות לתמ"א 38. לדברי דלית זילבר, משנה למנכ"ל מהדרין ומנכ"לית מנהל התכנון לשעבר: "החסרונות של תמ"א 38 ברורות — תכנון נקודתי וחוסר בצורכי ציבור, וסוף סוף נפרדנו ממנה. כעת יש לנו את תיקון 139 שיש בו ניסיון לתת מענה לבעיה של תוספת צורכי ציבור שניתן להכניס בתוכנית, זו תחילת מהפכה שתתקדם מפה. אנו שואפים לתוכניות כוללות שמסתכלות על כל ההתחדשות העירונית בעיר, ותמ"א 38, עם כל הבאזז סביבה, טיפלה לכל היותר ב־5%–10% מהביניינים כיום מדברים על מספרים הרבה יותר גדולים".

לדברי עמית גוטליב, סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, קרינסקי גוטליב ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים: "תמא 38 היתה טובה ונכונה לשעתה היום הרבה אנשים נמצאים בממ"ד הודות לתמ"א 38 לעומתה חלופת שקד לא עובדת, לוקח בה שבע שנים להוציא דברים לפועל. צריך ללכת על תוכניות שמעניקות ודאות, כאלו שהעיר יכולה לשנות בהתאם לשינוי בעיר".

על עתיד הבניין הקטן אמר גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "זו נקודה מהותית. לפני כמה שנים היה מכשיר שקראו לו תמ"א 38 שהיו לו איכויות מצוינות והוא הביא להישגים אבל הוא היה בעייתי מבחינת מערכת התכנון. לרשות להתחדשות עירונית יש מטרה להציע פתרונות בידע, בתקציב ובתמרוץ. היקפי העבודה שלנו הוא עשרות ומאות אלפי יחידות דיור. אני לא עושה תוכניות שאין להן ישימות כלכלית. זה נושא שנבדק עם הרשות המקומית, כי התכנון חייב להתאים לכלכלה ולמציאות".

לדברי אודי כרמלי מהנדס העיר תל אביב יפו: "הסיפור הגדול הוא נושא הוודאות ויכולת השוק הפרטי להתמודד עם עשרות מכות שנפלו עליו: כלכליות, ציבוריות, חוסר בפועלים. אין ספק שהמשק נמצא בצרה. אני לא מאמין ברתימת התכנון לגרפים הכלכליים לבוא ולומר שעלינו להוסיף שלוש קומות, לשנות מתווה תכנוני? זה לא ישים, אני מזכיר שעיר היא משהו שיש בו יד מכוונת שהשוק הנדל"ני לא תמיד דואג לה. אני מזמין את היזמים שמבקשים תוספת של כמה יחידות דיור לבוא ולראות מה קורה בגן ילדים ב־1 בספטמבר כשילד משובץ לגן רחוק מביתו".

מהנדס העיר חולון, אביעד מור, "תכנון לא עושים באמצעות אקסלים כי אנשים צריכים לחיות שם. אנחנו לא בונים מחסנים לאנשים. כשיש מגרש לא כלכלי אנחנו מנסים לייצר התחדשות מתחמית ואנחנו מוצאים את הפתרונות איך לעשות את זה".

לדברי עו"ד מיכה גדרון, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז: "בעוד עשר שנים חצי מהחזיתות של ביניינים יהפכו למגורים. תוכניות בנייניות הן מיני תמ"א 38 בכל עיר. בעניין הוודאות יש מצב אבסורדי שבו רוב התוכניות הבנייניות שמגיעות לשולחננו הן כאלה שביכולתי לאשר אותן ללא שיקול דעת, כי בדקו את האזורים ברמת המגרש, אז אני מכניס שיקול דעת".

את המושב סיכם סמי מצלאווי, בעלים ויו"ר מצלאווי חברה לבניין בע"מ: "כשהתחלתי לעסוק בפינוי בינוי חשבתי שכל עיר צריכה תוכנית אב ולקבוע היכן יהיו ביניינים גבוהים, כדי למנוע ויכוחים. כיום אפשר לומר שתמ"א 38 לעתים מזיקה להתפתחות של שכונות. נחוצות תכניות אב לכל עיר ושכונה, עם צורכי בנייה, תחבורה, מוסדות חינוך ומסחר. אני יצאתי מנקודת הנחה שראשי עיר ירימו את הכפפה ויעשו זאת".

תגיות