13 אמירות שרחוקות מהעובדות בראיון אחד של שר האוצר

"נגיד בנק ישראל לא אמר שום דבר על הכספים הקואליציוניים. הוא היה בשוויץ", כך בלי למצמץ טען שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בריאיון לחדשות 12 לפני שבוע, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדות. זו היתה רק אחת הטענות השגויות ששר האוצר שחרר מול המראיינת קרן מרציאנו, שאף העמידה אותו על טעויותיו, והן בעיקר משקפות את ההתנהלות שלו מול הציבור הרחב.

"אנחנו צריכים עכשיו להתעסק אך ורק במרחב ההסכמה הלאומי. אנחנו לא מתעסקים בשום דבר שהוא מחלוקת עכשיו. אני לא באווירה של לריב, באמת לא חושב שזה מתאים עכשיו"

בפועל: סמוטריץ' אמר את הדברים בהקשר לקידומו של הרעיון להחזרת ההתיישבות לרצועת עזה וסביב הכספים הקואליציוניים. אז ראשית, מתפקידו של שר האוצר לריב, שכן הוא חייב לעמוד איתן בפני כל מיני דרישות הזויות שעולות, אחרת אין יכולת לנהל תקציבית וכלכלית את האירוע הזה. אך כמובן שהוא בוחר את המלחמות שלו – ובהתאמה לאינטרסים הפוליטיים שלו.

בניגוד לטענתו הוא כן מקדם את ההתיישבות העתידית בעזה ודואג למשל לכספים המיועדים לאורית סטרוק - השרה להתיישבות ממפלגתו - בכל הקשור לכספים שהובטחו לגרעינים התורניים. כמובן שהוא גם דואג לכספים הקואליציוניים של החרדים - עוד שותפים קריטיים להישרדות הממשלה האחראית על מחדל ה־7 באוקטובר. זאת למרות שהמהלכים שלו מנוגדים להסכמות שקיימות כיום מקיר לקיר בציבור.

"קיצצנו 70% בכספים הקואליציוניים"

בפועל: סמוטריץ' הסכים לקצץ ב־1.6 מיליארד שקל מתוך 7.9 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים שאגף התקציבים עצמו סימן כ"מיותרים", שאינם תורמים למלחמה, לצמיחה או לתעסוקה. מדובר על 20% של הכספים הקואליציונים למסגרת התקציבית הרלוונטית – תקציב 2023-2024.

ההפרדה שסמוטריץ' מבצע היא מלאכותית כפי שציינו פקידי האוצר וגם מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל שכן מדובר בתקציב דו־שנתי. וחשוב מכך, ביטול כבר עתה של אותם כספים יעביר מסר חשוב מאוד לשווקים המקומיים והבינלאומיים בהם פועל החשכ"ל באגרסיביות חסרת תקדים כדי לגייס כמה שיותר חוב ובמהירות הרבה ביותר מחשש להמשך אובדן אמון בשר האוצר. הסיבה ל"הפרדה" היא רצונו של סמוטריץ' לא לגעת באותם כספים שכן מתן כספים קואליציוניים פוליטיים לחינוך החרדי ב־2023 למשל, יחייב אותו משפטית לתת אותם גם ב־2024 ובסכום הרבה יותר משמעותי – כ־700 מיליון שקל.

"הורדתי 250 מיליון שקל מענק שאברכים רצו לקבל בישיבות בסוף השנה"

בפועל: מדובר בכספים שהותנו במצבו של המשק, וכידוע הוא לא מרנין. יתרה מזו, הקצבות לאברכים עלו כבר ב־30%, סכום חסר תקדים במונחים היסטוריים. וחשוב מכל: בשנה הבאה הם צפויים לקבל את התוספת המותנית נכון לעכשיו, שכן סמוטריץ' אינו מוכן לדבר על קיצוצים קואליציוניים ל־2024 ומעכב את הדיון על תקציב השנה הבאה.

"נגיד בנק ישראל לא אמר שום דבר על הכספים הקואליציוניים. אתמול הוא היה בשוויץ"

בפועל: סמוטריץ' מתייחס למסמך הרשמי שפרסם מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, שבו פירט את הבעייתיות של אי ויתור על אותם כספים קואליציוניים. הנגיד אישר את המכתב, אחרת לא היה מתפרסם שכן עמדתה של חטיבת המחקר היא עמדתו של בנק ישראל בהקשרים הללו.

יתרה מזו, הנגיד היה הראשון שהסביר את הבעייתיות של הכספים הקואליציוניים עוד במסיבת עיתונאים עם פרסום החלטת הריבית האחרונה ב־23 באוקטובר. ברנדר הסביר בדיוק מדוע אסור להפריד בין הכספים הקואליציוניים של 2023 מאלה של 2024 וכנראה שזה מה שהכי הקפיץ את שר האוצר כי ברנדר הרס לו את "התרגיל". סמוטריץ' ניסה ליצור מצג שווא שלפיו העובדה שירון לא היה מי שחתם בעצמו על המסמך, פירושה כי העמדה לא מקובלת עליו.

"אנחנו נגיע לממשלה בעזרת השם בתחילת שבוע הבא ונפרסם את הכל. אני לא מחביא שום דבר, זה לא כסף שלי, זה כסף של הציבור"

בפועל: החלק השני אכן נכון ומדויק – הכסף הוא לא שלו אלא של הציבור והציבור כעת מתנגד למהלכים שלו. ובעיקר, הציבור טרם גילה במדויק מה הם: שר האוצר עוד לא פרסם רשמית את הסעיפים שהוא מבקש לקצץ כדי לתת לציבור, בעל הכסף לפי הצהרותיו, לבחון ולשפוט את מהלכיו. יש סיבה להסתרה – הוא חושש שהציבור יגלה במה כן הוא רוצה לקצץ ובמה לא, דבר שיחשוף את סדר העדיפויות המעוות שלו.

בהקשר זה חשוב לזכור כי לפי רשימה שהוא שחרר ביום חמישי בשעות המאוחרות של הלילה הוא מתכנן קיצוץ של 138 מיליון שקל "מיותרים" מתקציב הבריאות בהם 10 מיליון שקל לילדים אוטיסטים; 30 מיליון שקל למימון מוסדות לקשישים סיעודיים; 20 מיליון שקל תקציב לחיסונים לתלמידי ישראל; 20 מיליון שקל תקציבים לתוכניות למניעת מחלות ברשויות המקומיות בפריפריה. כל הקיצוצים האלה אינם מקובלים כלל על משרד הבריאות.

"במלחמת לבנון השניה עשרות אלפי ישראלים היו באוהלים של גאידמק על חוף הים"

בפועל: במלחמת לבנון השנייה כמובן שלא היה טבח כפי שנרשם ב־7 באוקטובר כשמאות מחבלים פרצו לבתיהם של אלפי אנשים, רצחו, חטפו ושרפו בתים. באותה מלחמה אותם אנשים שביקשו להגיע למגורים שתרם ארקדי גאידמק, עשו זאת מרצונם, ולתקופה מוגבלת לצורך הפוגה זמנית. בניגוד מוחלט למלחמת לבנון השנייה שבה גאידמק היה זה שבעיקר פתח את הכיס, במלחמה הזו כלל אזרחי ישראל, באופן פרטי או באמצעות עמותות, ארגונים ומלכ"רים, התנדב בצורה מעוררת השתאות. חלק מאותה התנדבות המונית היא זו שמחפה על המחדלים של הממשלה.

"כואב לי שמאז אותה שבת שחורה של שמחת תורה תוקפים מורים, פסיכולוגים, פקידים ועובדי מדינה שעזבו הכל. תתקפו אותי כמה שאתם רוצים. אתם (התקשורת) עושים עוול גדול"

בפועל: לא נשמעה כלל ביקורת על עבודתם של עובדי שירות המדינה – אותו שירות שבעיקר מאז עלייתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ', מצוי תחת מתקפה קשה של סמוטריץ' וחבריו השרים שמזלזלים בהם, הפכו את הביטוי "פקיד" לקללה ומתעמרים בהם. למרות שאכן השירות הציבורי היה צריך לקרוס אחרי ההחלשה המכוונת של ממשלות נתניהו האחרונות, הוא הגיב באופן מהיר. הביקורת היא כלפי הדרג הנבחר לרבות סמוטריץ', גפני ונתניהו - שממשיכים לשחק משחקים ולעכב כספים חיונים לשיקום העוטף כדי לא לגעת בכספים הקואליציוניים.

"היום, ה־16 בחודש, נפתחה המערכת להגשת הבקשות (פיצוי לעסקים)"

בפועל: המערכת נפתחה רק ב־19 בחודש.

"הביקורת של מבקר המדינה סביב תוכנית הסיוע לעסקים מהווה חוסר הבנה של המתודולוגיה של המתווה"

בפועל: בניגוד לשר האוצר, מבקר המדינה יצא מהמשרד והלך למוקדים העיקריים שבהם נמצאים המפונים - כ־250 אלף איש מחוץ לבתיהם (100 אלף איש בהוראת ממשלה ועוד 150 אלף מרצון). מטבע הדברים, ולפי המנדט שבידיו, המבקר אינו רשאי לבקר מדיניות אלא פרוצדורות. לפיכך הוא מתייחס למבחן התוצאה ועל זה הוא מלין כי במבחן זה, חודש וחצי אחרי המחדל של הממשלה, רב הנסתר על הגלוי, וחלק גדול מדי של הנפגעים לא הצליחו למצות חלק גדול מדי מהזכויות שעליהן החליטה הממשלה. ישנם יותר מדי מפונים שנותרו ללא שום תמיכה. על הכשל הזה המבקר מדבר, כאשר מדובר ברובם על האנשים החלשים ביותר בחברה (לחזקים יש תמיד רזרבות).

יתרה מזו, אחרי הקורונה המבקר ערך דו"ח שבו הוא ציין את הליקויים שמצא בטיפול בקורונה ואחת הנקודות היתה שלמשרד האוצר אין תוכנית מגירה למקרה חירום. זאת כשההנחה היתה שכאשר אין תוכנית – נפתח פתח ללחצים והדברים מתעכבים. זה בדיוק מה שקרה.

"מתווה הסיוע לעסקים רחב פי 4 מאשר בקורונה"

בפועל: סעיף "המשכיות עסקית" בתוכנית סיוע לקורונה תוקצב בשנים 2020-2021 על 70.6 מיליארד שקל והביצוע עמד על 88%, כלומר, לפי החשב הכללי הוקצו בסוף 62.3 מיליארד שקל. סכום זה אינו כולל מענה בריאותי ואזרחי בהיקף 33.7 מיליארד שקל, רשת ביטחון סוציאלי (ביטוח לאומי) ב־73 מיליארד שקל, והתוכניות להאצת המשק ב־6 מיליארד שקל. הסיוע העסקי במקרה הזה יעמוד על בין 15–20 מיליארד שקל בשלב הזה. מכאן עולה כי ייתכן שסמוטריץ' התבלבל והתכוון שבקורונה – מגיפה שהשאירה את כלל אוכלוסיית ישראל מרותקת בתוך הבית לתקופות ממושכות – הסיוע היה פי 4 לעומת המצב הנוכחי.

"חתמתי על מתן אופק חדש למורים בעל יסודי. מדוע לא לתת למורים החרדים. אני לא מוכן להיכנס לפופוליזם הזה ומספיק עם זה. אני לא אפלה, לא חילוני ולא חרדי ולא דתי"

בפועל: אז הוא כן מפלה – כפי שאף אחד לא הפלה מעולם: מורה לא חרדי חייב לדווח על השעות שהוא עובד והמענק ניתן לו אישית בתמורה לעבודתו. במקרה של החרדים, אין שם שום פיקוח וחלק מהכסף נשאר ב"מנגנון" – עסקונה פוליטית של המפלגות החרדיות. גם תנאי הסף של המורים הלא חרדים הם שונים.

אבל הדבר החמור ביותר הוא ששר האוצר של מדינת ישראל משווה כספים לחינוך הממלכתי הציבורי, שמלמד ליבה לפי תוכניות מאושרות על ידי הגורם המוסמך לגבש אותן (משרד החינוך) לבין עמותות פרטיות שאינן מלמדות ליבה, מנציחות בורות וחוסר יכולת השתלבות בשוק העבודה, כאשר כל הגורמים המוסמכים מציבים את הנקודה הזו כנקודת התורפה העתידית לכלכלת ישראל.

"הכסף לפיצוי לעצמאים יגיע ב־22 בנובמבר"

בפועל: לפי בדיקת "כלכליסט" נכון לאתמול אפילו שקל אחד לא הגיע לעסקים. הסיבה: המערכת עלתה באיחור רק ביום ראשון וברשות המסים דיברו על 7 ימי עסקים לאישור כל בקשה, כך שהתאריך שמסר סמוטריץ' היה הרבה יותר מאופטימי.

"יש תוכנית חומש לדרוזים ואנחנו נקדם אותה, וגם זה כסף קואליציוני"

בפועל: תוכנית החומש למגזר הדרוזי, שעלתה לכותרות בקיץ אחרי המחאות של בני העדה ברמת הגולן, לא נחתמה במסגרת הסכם קואליציוני של הממשלה. יתרה מכך, התוכנית כלל לא תוקצבה על ידיה.