הלחץ על הבנקים גובר: המדינה תצא למכרז "פיקדון ברירת מחדל"

המדינה תצא לתהליך תחרותי בין הבנקים על "פיקדון ברירת מחדל". הבנקים יתחרו ביניהם על תנאי הפיקדון הטובים ביותר, הבנק שיציע את הפיקדון הטוב ביותר יקבל גישה ללקוחות כל המערכת הבנקאית. כלומר, הבנקים האחרים יחוייבו להציע על גבי הפלטפורמה שלהם את ההצעה של הבנק שזכה ולאפשר ללקוחותיהם הפקדה לאותו הבנק. זו ההצעה שמקדמים באגף תקציבים שבמשרד האוצר בימים אלו.

ההצעה קודמה בשבועיים האחרונים בחשאיות יחסית, אך בדיון בוועדת הכספים אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במשפט אגבי כי "אנחנו נצא למכרז פיקדון ברירת מחדל שכל הבנקים יהיו חייבים להציע אותו". ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה עלתה גם בפגישה בין הנגיד לבין שר האוצר השבוע.

פירוק שירותים פיננסיים לקידום תחרות

התמונה הכללית של ההצעה ברורה וכדי להבין אותה לעומק כדאי להתחיל מהמחשה: נניח שהבנק הבינלאומי יציע את הריבית הגבוהה ביותר לפיקדון של שלושה חודשים ומשום כך יזכה בהליך התיחור, כתוצאה מכך, גם שאר הבנקים יחוייבו להציע לכל לקוחותיהם את הפיקדון של הבינלאומי. המשמעות היא שלקוח של בנק לאומי, לדוגמה, שפותח את האפליקציה של בנק לאומי יוכל לרכוש דרכה את הפיקדון של הבנק הבינלאומי.

האלגנטיות של ההצעה טמונה בכך שהיא מאפשרת למשרד האוצר לתרגם לחץ של הטווח הקצר למהלכים שנכונים לטווח הארוך. זאת מכיוון שאם המהלך יבוצע, הוא עשוי להגביר את התחרות בין הבנקים, וזאת בשני מובנים, הן בשל העובדה שהבנק שיזכה יוכל למשוך אליו עוד לקוחות והן בכך שהמהלך הזה עשוי לקדם את תפיסת העולם המאפיינת את התקופה הפיננסית החדשה, שבה ניתן לפרק שירותים פיננסיים. כך כל משק בית יפנים כי קיימת לו האפשרות להפקיד את כספו בבנק אחר ולאו דווקא בבנק בו הוא מנהל את חשבון העו"ש שלו. התפיסה לפיה השירותים הפיננסיים יכולים להיות "מפורקים" עשויה לקדם את התחרות.

בהקשר התחרותי, חשוב לציין כי בשלב זה לא הוחלט במשרד האוצר האם לאפשר לבנק הפועלים ולבנק לאומי להשתתף בהליך התיחור הזה, שכן זכייה של אחד משני הבנקים הגדולים עשויה אמנם לקדם את התחרות בין הבנקים סביב הריבית על הפיקדונות, אך גם להגדיל את נתח השוק של שני הבנקים הגדולים במערכת. הכוונה במשרד האוצר היא להמתין לתוצאות הקול קורא ולגבש עמדה סופית לאחריו.

פחות תחרות בבנקים על הפיקדונות למשקי בית

חשוב לציין כי הצעד הנוכחי של האוצר לא יספק פתרון לבעיית הריבית על העו"ש. גם אחרי שיוקם פיקדון ברירת מחדל נגיש במיוחד, הרי שיהיה צורך בפעולה אקטיבית של הלקוח כדי להעביר את הכסף מחשבון העובר ושב אל הפיקדון.

באוצר אומרים כי הם הוטרדו במיוחד מבעיית הריבית על פיקדונות קצרים משנה, שכן קיים פער משמעותי בין הריבית על הפיקדונות שניתנת לעסקים גדולים לבין הריבית שניתנת על הפיקדונות למשקי בית. הפער הזה מוסבר בעיקר על ידי העובדה שהפיקדונות למשקי הבית מתנהלים באווירה פחות תחרותית.

עדיין לא ברור כיצד יוטלו החובות על הבנקים

מעבר להליך התיחור, ההצעה כוללת הטלת חובות על הבנקים, בעיקר את החובה לפרסם את מתחריהם בפלטפורמות שלהם. עדיין לא ברור האם החובות הללו יוטלו דרך חקיקה ראשית, הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים או רשות התחרות.

מטבע הדברים, השר סמוטריץ' ומשרדו מעוניינים שהמהלך ייצא לפועל כמה שיותר מהר. מנגד, הבנקים יטענו כי מדובר בתהליך מורכב ומסובך מבחינה תפעולית, ולמשוך זמן כפי שהם נהגו בסוגיית המעבר בין הבנקים ובסוגיית הבנקאות הפתוחה.

לסיום נזכיר, כי הצעדים שהאוצר שוקל מתכתבים במובנים מסוימים עם הצעדים שהציגה הממונה על התחרות מיכל כהן לנגיד בסוף השבוע שעבר. נזכיר, שהממונה הציעה הוראות שיכריחו את הבנקים לתת תנאי פיקדון זהים גם ללקוחות שלא מנהלים אצלם את חשבון העובר ושב.

בנק ישראל לא נכח בדיון והותקף

בנק ישראל, שלא נכח בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת היום, תחת התירוץ שנציגיו עסוקים בדיונים לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא, ספג אש מרבים מהנוכחים. שר האוצר סמוטריץ' אמר בישיבה: "הטיפול של הפיקוח על הבנקים בריביות רחוק מלהשביע רצון: מעט מדי, מאוחר מדי, לאט מדי ופחות מדי נחוש". עוד אמר, כי "אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיו הרבה יותר דרמטיים ממה שנעשה עד היום".

יו"ר הוועדה משה גפני היה אף ביקורתי יותר: "העברתי את החוק על עצמאות בנק ישראל, ואני מרגיש שעשינו דבר שמנצלים אותו ולא בטוח שתמיד לטובה. זה לא לעניין שהבנקים ובנק ישראל לא מגיעים לישיבות, בסוף תהיה פה התפוצצות חקיקה. בבנק ישראל רק עכשיו מתחילים לשוחח עם הבנקים".

סוגיה שהרגיזה את חברי הכנסת היא המכתב ששלח בשבוע שעבר הנגיד לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קרא לו להסיר הצעת חוק שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה בנושא קביעת ריבית מינימום על היתרות בעו"ש. ח"כ ינון אזולאי, שיזם את הצעת החוק, התרעם: "בסך הכל עזרתי לנגיד ושמתי את החקיקה שלי על השולחן. התקשרו אליי מהבנק ואמרתי להם, 'חבר'ה, בכלכלה אני לא מבין, בפוליטיקה אני כן. זה האקדח שיעזור לבנקים לבוא ולטפל בזה'. בתשובה הבנק אמר, 'מה אני אלך לינון אזולאי, אלך לנתניהו', ועם המכתב שכתב הדולר עלה ב־1%".

עירית אבישר ושקד גרין