הדח"צים באי.די.בי מערערים על ההחלטה לחייבם לחשוף חומרים

הדירקטורים החיצוניים באי.די.בי שקרסה, גיורא ענבר ואלינה פרנקל, מערערים לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלפיה דח"צים אינם יכולים להתחבא מאחורי חיסיון עורך דין־לקוח.

בהחלטה מסוף אוגוסט של שופט בית המשפט המחוזי בת"א חגי ברנר נקבע כי ענבר ופרנקל יחשפו בפני הנאמן בפירוק אי.די.בי, עו"ד אופיר נאור, מסמכים, תכתובות, מיילים והודעות וואטסאפ שנוגעים לייעוץ משפטי שקיבלו.

הדירקטורים ביקשו להתעטף בטענת יחסי עו"ד־לקוח לגבי הייעוץ שקיבלו מעו"ד אייל גבע ממשרד מטרי־מאירי, שנגעה בין היתר להחלטות עסקיות שהנאמן מבקש לבדוק. השאלה שהתעוררה היא האם ייעוץ משפטי שניתן לוועדת ביקורת ולוועדה בלתי תלויה של חברי דירקטוריון מוגן בחיסיון עו"ד־לקוח מפני הנאמן נאור, אשר מונה לחברה בעקבות קריסתה.

השופט ברנר, שכבר במהלך הדיון הציע לדירקטורים למשוך את התנגדותם, ביטל בהחלטתו את התנגדות הדח"צים והשית עליהם הוצאות של 15 אלף שקל כדי להרתיעם מהפעם הבאה שבה "יציבו מכשולים שלא לצורך בפני הנאמן ויתקעו מקלות בגלגלי החקירה".

שופט העליון חאלד כבוב הורה על עיכוב ביצוע ארעי של גזר הדין של ברנר. ענבר ופרנקל טענו בערעור שהוגש בידי עוה"ד אופיר צברי ובת אל כהן ממשרד צברי־פרקש כי הייעוץ שקיבלו מעו"ד חיצוני ונפרד מאי.די.בי נבע מעצם היותם חברי ועדות חיצוניות בלתי תלויות. ועדות אלה בחנו חלופות כדי להתמודד עם דרישות חוק הריכוזיות, ובאופן ספציפי לגבי מכירת מניות דסק"ש לבעל השליטה אז, אדוארדו אלשטיין. ועדה אחרת בדקה את אפשרות מכירת מניות כלל ביטוח לדסק"ש בעסקת בעלי עניין שלא יצאה לפועל.

ענבר ופרנקל טוענים כי שכרו את גבע כדי לבצע את תפקידם מול בעלי השליטה בצורה מיטבית ובלי להיות תלויים ביעוץ המשפטי של אי.די.בי עצמה. נאור, הם טענים, מעוניין לתבוע את נושאי המשרה במטרה לגבות כספים לנושים מפוליסות הביטוח שלהם.

נאור דרש לקבל מסמכים של תכתובות וואטסאפ ומיילים בין הדח"צים לעורך דינם, אבל הדח"צים סירבו וטענו כי הם זכאים לחיסיון מעצם יחסי עו"ד־לקוח. בית המשפט המחוזי תמך בעמדת נאור כאמור וקבע כי על הדח"צים להעביר לעיון הנאמן את התכתובות.

בערעור טוענים ענבר ופרנקל כי מדובר בסוגיה משפטית שיש לה השלכות רוחב כבדות משקל על התנהלותם של דירקטורים אשר פונים לקבל ייעוץ משפטי חיצוני נפרד מזה של החברה (זכות שקיימת להם בין היתר מכוח סעיף 266 לחוק החברות) ומאמינים שההתייעצות הזו חסויה במסגרת חיסיון עו"ד־לקוח, שהוא חיסיון מוחלט. "משמעות ההחלטה היא שהנאמן זכאי לעיין גם בהתכתבות הפרטית והאינטימית ביותר שהם ניהלו תוך כדי אירועים ובזמן אמת מול עורך דינם באפליקציית המסרים וואטסאפ", טוענים הדח"צים.

עוד טוענים ענבר ופרנקל כי "משמעות ההחלטה היא שדירקטור צריך לקחת בחשבון, כאשר הוא מתייעץ עם עורך דין חיצוני ונפרד מן החברה, שכל הייעוץ הזה יהיה חשוף לימים בפני אותו גורם שמבקש לתבוע אותו. זהו תקדים בעייתי, שייצור אפקט מצנן משמעותי ביותר. ההחלטה יוצרת חשש ממשי כי תמנע מדירקטורים, קל וחומר חיצוניים, קבלת ייעוץ משפטי שלם, מקצועי ונטול פניות, הנדרש להם לצורך קבלת החלטות בענייני החברה ועמידה בחובות המוטלות עליהם בדין, במיוחד בנסיבות מורכבות. וזאת, בניגוד לאינטרס הציבורי ולמגמת בתי המשפט לתמרץ דירקטורים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני במקרים מתאימים".

ענבר ופרנקל הזהירו בערעור שהגישו כי "דירקטורים יימנעו מלנהל התייעצות כנה ואמיתית עם עורכי דין בשל החשש שהדברים ייחשפו בהמשך לחורשי רעתם של הדירקטורים, דווקא מקום שייעוץ כזה חשוב ונדרש לצורך מילוי תפקידם. זו פגיעה בזכות לייצוג שהיא אחת מהזכויות הנגזרות של הליך הוגן. מדובר גם בהחלטה שראוי היה להחיל אותה מכאן ואילך, ולא רטרואקטיבית, כדי שדירקטורים יידעו לכלכל צעדיהם להבא".