"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"

ההרס מהמלחמה בצפון ניכר כמעט בכל היישובים שלאורך קו הגבול עם לבנון. תושביהם לא נמצאים שם כבר יותר מחודשיים וחצי. כשישובו ממקומות המקלט שאליהם פונו בידי המדינה, או התפנו עצמאית ועל חשבונם, הם יתקשו למצוא את הקשר בין המראות של בתים מפויחים, כבישים הרוסים ותשתיות שהוחרבו לזיכרון מיישובים נאים ומטופחים שהותירו בקו האש עם חיזבאללה.

חילופי האש עם חיזבאללה הפכו את הקיבוצים והיישובים שלאורך הגבול הצפוני למוצבים קדמיים של צה"ל. טנקים, נגמ"שים וכלים כבדים שנעים בצירים הפנימיים הרסו את הכבישים, ריסקו מדרכות, רמסו תשתיות, פוצצו קווי מים. את מה שלא הרסו הטנקים של צה"ל הרסו טילי הנ"ט, המל"טים והפצמ"רים של חיזבאללה.

בדיקה שעשתה בימים האחרונים אורלי יצחק, שמנהלת את הפעילות העסקית של קיבוץ מנרה שמרוחק כ־400 מטר מהגבול חשפה מספרים מבהילים. מתוך 155 מבנים ברחבי הקיבוץ נפגעו 86 "בכל מיני רמות הרס", כהגדרתה.

רוב תושבי מנרה גרים בבנייני מגורים של עד 5 קומות, שרבים מהם חטפו פגיעות ישירות מטילי נ"ט מתקדמים ובהם ניכר עיקר הנזק. אחד ממבני הציבור המרכזיים של מנרה שכולל את חדר האוכל, הצרכנייה והמועדון כבר חטף שתי פגיעות ישירות של נ"ט. "יש כאן הרס מוחלט. זה לא קצת טיח שעם מטאטא וצבע אפשר לסדר. הקירות נהרסו, הגג חשוף. בחלק מהמקומות יש סדקים ביסודות של המבנים", מתארת יצחק.

לפני כשבועיים חוליה שפעלה מהעיירה הלבנונית אל חיאם שבדרום לבנון הסמוכה למטולה המטירה טילי הנ"ט על בתי המושבה. מאוחר יותר נספרו לפחות תשעה בתים שניזוקו מפגיעות ישירות. נזק רב נרשם מאז תחילת המלחמה בכמה מוצבים של צה"ל לאורך הגזרה וביישובים רבים בהם גם הקיבוצים משגב עם, מלכיה, סאסא, ראש הנקרה, חניתה, גשר הזיו, אביבים, רמות נפתלי וזאת רשימה חלקית.

"אנחנו חיים פה במציאות מטורפת", אומר ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ. "המדינה הקימה רצועת ביטחון מול לבנון, רק שהקימה אותה על שטח ישראלי. הצבא פועל מחלק מהיישובים וכשטנק מרכבה סימן 4 יורה מתוך השכונה החדשה שרק סיימנו לבנות במשגב עם דלתות עפות וחלונות מתנפצים בגלל ההדף הרב".

זלץ מעריך שבלפחות שלושה־ארבעה יישובים בגליל העליון יידרשו עבודות שיקום נרחבות כדי לאפשר לתושבים לשוב.

"קיבוץ חניתה מפורק, מפורר, מחוק"

"יש לי בתים רבים שנפגעו, בעיקר בראש הנקרה ובחניתה", מספר ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות משה דוידוביץ. "יש לנו תשתיות כבישים שהפכו להיות מצע של אספלט גרוס. יישובים שהפכו להיות מחנות טנקים. הם שוממים, אין בהם נפש חיה, הטנקים מוסווים בחניות של בתי התושבים והצוותים שלהם ליד, בהיכון. מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר, מחוק".

אין אומדנים, גם לא ראשוניים של היקף הנזק ובשלב הזה כל מספר זוכה. הגישה לרבים מהיישובים לאורך הגבול מסוכנת, כל כלי רכב ישראלי שנע בקטע שחשוף לחוליות הנ"ט של חיזבאללה עלול להיות מטרה. על ירי של טיל נ"ט אין התרעה ופגיעתם מדויקת וקטלנית. לעיתים, התנועה נחסמת לחלוטין באמצעות צו שטח צבאי סגור שחתום בידי אלוף פיקוד צופן אורי גורדין.

"יש מקומות שגם הצבא לא מגיע אליהם, אז בטח שאין לנו דרך להעריך את הנזק. ניכר שהנזקים כבדים מאוד. לא ברור לנו לגמרי מה מצב התשתיות. מה גם שהמלחמה פה יכולה להימשך בעצימות הנוכחית עוד הרבה שבועות ומצד שני, היא יכולה להתעצם ברגע. המצב מאד לא סימפטי", אומר זלץ.

המנהלת העסקית של מנרה, יצחק רוצה להביא קונסטרוקטורים ואנשי מקצוע שיתחילו לדבר על נזקים ויתנו אופק כלשהו באמצעות גיבוש ראשוני של תוכניות שיקום אך הגעתם אסורה, לפי שעה. גם שמאים של מס רכוש לא מגיעים לשטח, כי הוא מסוכן מדי. עם חלק מהרשויות המקומיות לאורך הגבול רשות המסים הגיעה לסיכום שלפיו נזקים שנגרמים לבתי מגורים ודורשים תיקונים בהולים, כמו אטימת פרצות ומניעת רטיבות יעשו בידי הרשויות בתמורה להחזרים כספיים. מלאכת השמאים בשטח תחל רק בשוך הקרבות.

עד כה הוגשו למס רכוש כ־800 תביעות על מקרי נזק כתוצאה מהלחימה. על פי הערכות המספר הסופי יהיה גבוה יותר ויגיע לאלפי תביעות. "הבעיה היא שאף אחד לא מתכלל את האירוע. אף אחד לא אומר לנו מה יהיה מחר בבוקר, מה בעוד שבוע", אומרת יצחק. "אני בעיקר לא יודעת למי אני פונה עם כל המצוקות ועם כל הצרכים שלנו. מגלגלים אותי אחד אל השני, אני לא שומעת פתרונות ולא מקבלת תשובות. זה מתסכל כי המצב קשה ממילא".

"גלנט לא יודע מה התקציב למיגון הצפון"

כמעט שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, היה מתבקש שיהיה גורם שייקח אחריות על המצב לאורך גבול הצפון, יהיה כתובת ראויה ורלבנטית למצוקות שעולות מן השטח. רק לפני כשבועיים שר הביטחון יואב גלנט מינה את יועצו לשעבר תא"ל (במיל') דוד סוויסה לעמוד בראש המנהלת "אופק צפוני".

לפי גלנט, המנהלת החדשה תעסוק בחיזוק התשתית האזרחית, בשיפור מרכיבי הביטחון ביישובי הצפון, בהגדלת כיתות הכוננות וחימושן, בשיקום תשתיות שנפגעו במהלך הלחימה ובמימוש מלא של החלטת הממשלה להשלמת פרויקט "מגן הצפון" שמדברת על מיגון יישובים במרחק של עד 9 קילומטר מגבול לבנון.

"רק עם תקציב ההפעלה שלהם אפשר היה לעשות פלאים במיגון הצפון", אומר דוידוביץ. "אני לא בטוח שהם בעצמם יודעים מה התפקיד שלהם. אם תשאל אותם, הם יגידו לך שהם בשלבי התארגנות ולמידה אבל הם לא באמת יודעים", אמר ל"כלכליסט".

"אופק צפוני" היא המנהלת השנייה, הביטחונית, שאמונה על ענייני הצפון. לפני חודש וחצי הממשלה מינתה את מנכ"ל החברה למתנ"סים טל בסכס לעמוד בראש המנהלת האזרחית שאמורה לתאם את מהלכיהם של משרדי הממשלה ביישובי קו העימות באזור. לצד שתי המינהלות, פועל פורום של משרדי ממשלה שמוביל מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ ביחד עם חברי פורום יישובי קו העימות בניסיון להדק את התיאום בין בעלי התפקידים. "אני רק מקווה שכל אלה ידעו לדבר אחד עם השני", אומר דוידוביץ.

גלנט ביקר בימים האחרונים בגבול הצפון ונפגש עם ראשי הרשויות, גם עם דוידוביץ. "שאלתי אותו למה הוא חושב שאנחנו מריונטות. למה לא דיבר איתנו לפני שהקים את המנהלת הזאת, לא התייעץ ולא תיאם. שאלתי מה הסמכויות שלה, המטרות שלה, הגדרת התפקיד שלה. אמר שהיא תפעל גם לשיקום הנזקים שנגרמים ביישובים מפעילות הצבא". גורמים ביטחוניים אמרו בסוף השבוע כי המנהלת שבראשות סוויסה עדיין נמצאת בשלבי הקמה והתארגנות וכשתחל לפעול בשטח היא תעבוד בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות באזור.

פגישת ראשי רשויות מהצפון עם צה"ל. מימין: ראש מועצת מעלה יוסף שמעון גואטה, ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, ראש מועצת מטה אשר משה דוידוביץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי, אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין | צילום: דובר צהל

לדברי דוידוביץ, גלנט בישר במהלך הביקור שאחד המהלכים המרכזיים שיקדם בצפון יהיה האצת התוכנית למיגון הצפון. הוא לא מסווה את הכעס. "כאילו שזאת לא הממשלה שקיצצה את התוכנית מ־500 מיליון שקל ל־100 מיליון שקל. לא מכבר הממשלה הגדילה את תקציב המדינה ב־30 מיליארד שקל לחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, 10 מיליארד שקל בכל חודש של לחימה. שאלתי אותו כמה כסף מכל המיליארדים האלה מכסים את התוכנית למיגון הצפון אבל הוא לא ידע. מוכרים לנו סיסמאות".

בינתיים, יותר מ־52 אלף מתושבי היישובים שמרוחקים עד 3.5 קילומטר מהגבול עם לבנון פונו מהם בידי מערכת הביטחון. לפי ראשי הרשויות באזור לפחות עוד 30 אלף איש התפנו עצמאית ומספר התושבים שנעקרו מבתיהם, בהם גם כאלה ש"נמצאים על הקו" עומד על כ־100 אלף. "יש לי תושבים מקיבוץ אילון שנמצאים במלון קדמה בשדה בוקר. אחרים נמצאים בירושלים, בנצרת, במרכז הארץ. מ־32 יישובים יש לי היום 60 אתרים וכל תא שטח כזה מצריך התייחסות שונה", אומר.

כשמדברים עם זלץ ממועצת הגליל העליון על "היום שאחרי" שיבוא מתישהו, הוא אומר שהאתגר המרכזי שיעמוד לפתחם של ראשי הרשויות באזור יהיה להשיב את כל התושבים לבתיהם. "אם חיזבאללה יישאר עם הטילים, עם הרצונות והאכזריות שלו אחרי שהתאמן 'על חי' במשך 10 שנים במלחמה בסוריה ובמקומות אחרים, כשמבחינת כוח אדם הוא גדול פי ארבעה או חמישה מחמאס וזה מבלי לדבר על החימושים שיש לו מבחינת עצמתם ודיוקם, הרבה מאוד תושבים יחששו לחזור לבתים שלהם", הוא אומר. "אנשים לא מטומטמים ולא תמימים וגם לציונות יש מגבלות. אנשים לא ילכו פה עם הראש בקיר. ברגע שההתיישבות לאורך קו הגבול תיעצר או תיפסק אז קו הגבול יעבור דרומה", מזהיר זלץ.

בקיבוצים שנסמכים על חקלאות ההפסדים הולכים ומצטברים. פירות לא נקטפים, נרקבים על העצים. במנרה בכלל לא קטפו השנה את הנקטרינות המאוחרות, הקיווי והתפוחים. לפני שבועיים אייל אוזן ז"ל חקלאי מהמושב נטועה יצא להשקות את מטע התפוחים שלו ונהרג מפגיעת טיל. "ברור שנקבל פיצוי על ההפסד שנגרם בחקלאות אבל זה לא יהיה פיצוי מלא, מה גם שגיזום של עצים שלא ייעשה כעת יפגע ביבול בשנים הבאות", אומרת יצחק. שלא לדבר על כ־2,500 צימרים וחדרי אירוח שוממים ביישובי הצפון ובעליהם יכולים רק להיזכר בערגה בימים שתיירים מקומיים מילאו אותם. גורמים צבאיים אמרו כי פעילות חקלאית מתאפשרת בתיאום מוקדם ומתקיימת ככל שניתן, בהתאם להערכות המצב.

תגובת דובר צה״ל: "צה״ל פועל כדי לצמצם את הפגיעה ככל הניתן בישובי הצפון כתוצאה מפעילות הכוחות. פיקוד הצפון מקיים קשר רציף עם הרשויות המקומיות, רשויות המדינה וכלל הגורמים כדי לאפשר רציפות תפקוד היכן ומתי שניתן, על פי הערכת המצב המתעדכנת".