הצרכנים במערב חוסכים - ובגדים נערמים במתפרות בבנגלדש

פריטי הלבשה נערמים במחסנים בבנגלדש לאחר שצרכנים הידקו את החגורה בארה"ב, אירופה ושווקים גדולים נוספים - כך לפי היצרנים וגורמים בממשלה.

יצרני הבגדים דיווחו כי ההזמנות מיצואנית ההלבשה השנייה בגודלה בעולם אחרי סין נמצאות במגמת האטה מאז יולי, זאת ברקע המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה והשפעתם על האינפלציה, שיעורי הריבית והמשכנתאות ברחבי העולם.

"הכל מטפס, כך שתקציבי הביגוד התכווצו", ציין פארוק חסאן, נשיא איגוד יצרני ויצואני הבגדים בבנגלדש (BGMEA), בשיחה עם ה"פייננשל טיימס". "משום כך, חלק מהמותגים והיבואנים האטו את קצב ההזמנות".

לפי חסאן, מספר קמעונאים ביקשו מהספקים בבנגלדש להפסיק לייצר עבורם בגדים או לדחות משלוחים לפרקי זמן של עד שלושה חודשים. "יש לכך השפעה עצומה, משום שכל המפעלים שלנו רכשו בדים כדי לייצר את הבגדים וכעת הם חווים משבר רציני".

הירידה בביקושים לבגדים מגיעה בעוד ממשלתו של השיח' חסינה וואזד, שתתייצב בפני בחירות כלליות בשנה הבאה, מתמודדת עם עלויות גבוהות יותר של יבוא גז, מה שהוביל להפסקות חשמל ופגע בחלק מיצרניות ההלבשה. מפלגת האופוזיציה בבנגלדש ארגנה עצרות ענק בשבועות האחרונים בניסיון למנף את המרמור הציבורי לנוכח היחלשות הכלכלה.

החודש, בנגלדש פנתה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבקשת סיוע ותקבל הלוואה בהיקף 2.3 מיליארד דולר כמו גם 1.3 מיליארד דולר נוספים מכספי קרן הקיימות של ה־IMF המיועדים לסייע למדינות עניות יותר להתמודד עם שינויי האקלים ואתגרים ארוכי טווח אחרים. שלא כמו שכנותיה סרי לנקה ופקיסטן, בנגלדש לא התמודדה עם משבר נזילות רחב היקף. בה בעת, עתודות המט"ח שלה התכווצו השנה בעקבות התחזקות הדולר והלחצים שהופעלו על מחירים וביקושים.

ענף ייצור ההלבשה והטקסטיל מייצג את התעשייה הגדולה ביותר בבנגלדש, שהרוויחה מהקלת סגרי הקורונה והיציאה של צרכנים ל"קניות נקמה". המדינה ייצאה פריטי הלבשה בשווי 42.6 מיליארד דולר וטקסטיל בשווי 2.6 מיליארד דולר ב־12 החודשים שהסתיימו ביוני, המייצגים כ־85% מכלל היצוא. ייצור בגדים עבור וולמארט, פריימארק, M&H, טרגט ורשתות גלובליות אחרות הוא תעשייה מובילה במדינה, שסייעה לחלץ מעוני למעלה מ־160 מיליון בני אדם, בעיקר נשים.

לפי רנג'אן מחטאני, מנכ"ל אפיק גרופ, בעלת מפעל בבנגלדש ועסקים בארה"ב, מכירות הבגדים "זינקו אחרי המגפה בזכות תוכניות התמריצים", אבל כעת חוות שוב נפילה, שמובילה להצטברות מלאי ענק.

בחודשי המגפה הראשונים, יצרני ההלבשה בבנגלדש נפגעו באופן קשה לאחר שקמעונאים רבים ביטלו הזמנות. חלקם עברו לייצר מסכות וציוד מגן אישי אחר, בעקבות זינוק בביקושים. "במדינה שנראית כאוטית מבחוץ, כולם באמת מאוד ממוקדים", ציין וידיה אמריט חאן, מנהל חברת דש גרמנטס, המייצרת עבור מגוון מותגים גלובליים בהם קלווין קליין וטומי הילפיגר בארה"ב וקרו קלות'ינג בבריטניה. "זה היה משום שנאלצנו לשרוד".

חסאן, נשיא BGMEA, אמר כי בהאטה האחרונה, קמעונאים לא בהכרח מבטלים הזמנות. במקום זאת הם מבקשים הנחות או משקללים את הוצאות האחסון בתשלום ליצרנים שאת בגדיהם הם לא יכולים למכור באופן מיידי. הוא הוסיף כי התעשייה ביקשה מהבנק המרכזי של בנגלדש להפעיל לחץ על המלווים במדינה, לדחות פירעון הלוואות של ספקים כדי שמפעלים יוכלו לתעדף תשלום משכורות וחשבונות.

הפסקות חשמל הן בעיה נוספת. "חלק נכבד מאוד של התעשייה עובר תקופה מאוד קשה", ציין סייד נאבד חוסיין, מנכ"ל בקסימקו, אחת החברות הגדולות בתחום בבנגלדש, שעם לקוחותיה נמנות טרגט ואינדיטקס, החברה־האם של זארה. חוסיין אומר כי לדעתו על התעשייה "לרכוש אנרגיה בעלויות שבהן היא זמינה", גם אם כתוצאה יזנקו מחירי הבגדים.

בתעשייה שהיא תחרותית מאוד, יצרני ההלבשה פגיעים באופן מיוחד לשינויים בביקושים ובטעמי הלקוחות. כך, ברקע הלחץ שחוות רשתות מצד צרכנים ומשקיעים לשפר את הקיימות, היצרניות השקיעו במיכון ובציוד כדי להפחית צריכת מים, אנרגיה ומשאבים אחרים. "האופנה נמצאת תחת מתקפה", הסביר חוסיין, שהתקין פאנלים סולריים, מכונות כביסה חדשות לשטיפת ג'ינס וציוד נוסף.

טיפו מונשי, שר המסחר המקומי, אישר כי אכן נרשמה האטה ביצוא, אך ציין כי אנשים "עדיין צריכים להתלבש" גם בעיתות משבר כלכלי. "אולי תרכוש פחות פריטים, אבל אתה עדיין צריך לרכוש אותם. ואיש לא יכול להתחרות במחירים שלנו", סיכם.