יש "כדורגלנים גדולים", אבל פלה היה רק אחד

הסיפור הזה הוא לא על פלה. הוא אולי לא אמיתי. ייתכן שהוא אגדה אורבנית ובסופו ציטוט שמיוחס למאמן הסקוטי ג'ון למבי או המאמן האנגלי בריאן קלאף.

והסיפור הולך ככה: שחקן הגנה קיבל מכה מאוד חזקה בראש כשלקבוצה שלו כבר לא היה חילוף לעשות. עצרו לו את הדימום וחבשו לו את הראש אבל הוא לא זכר מי הוא. אז הפיזיותרפיסט הלך למאמן ואמר לו "תקשיב, יש בעיה. הוא לא זוכר מי הוא?". המאמן הסתכל על הפיזיותרפיסט ואמר לו "אז תגיד לו שהוא פלה ושהוא עובר לעמדת החלוץ. יש לנו 10 דקות לכבוש".

פלה, במשך שנות דור, היה השחקן שכולם זכרו בכדורגל ומחוץ לכדורגל כשרצו לדבר על "הגדול ביותר".

פלה. איך היינו מדברים על כדורגל אם אכן היה בוחר להיות טייס? | רויטרס

דייגו מראדונה אולי שינה קצת את התמונה וליאו מסי גם - אבל אף אחד לא יכול לקחת מפלה את הסטטוס המוצדק: סופרסטאר הכדורגל הגלובלי הראשון.

בזכות יכולותיו המופלאות פלה הפך, עוד כנער, לסופרסטאר הבינלאומי הראשון (ואפילו היה כוכב הספורט הראשון שעל שמו היה משחק מחשב - Pele Soccer. משחק אטארי).

כן, אלפרדו די סטפנו היה אדיר אבל הוא לא זכה במונדיאל שלוש פעמים. כן, פרנץ פושקאש היה מדהים - אבל הוא לא היה פרצוף כל כך מוכר כמו פלה. כן, מראדונה נתן מונדיאל מדהים אבל הוא לא עשה את זה בגיל 17. כן, כריסטיאנו רונלדו ומסי כבשו יותר שערים ממנו אבל אף אחד לא יצליח לכבוש 77 שערים ב-92 משחקים בנבחרת. וכנראה אף אחד לא יצליח לכבוש 755 שערים ב-840 משחקים. פלה היה השחקן הכי טוב בעולם עשור וחצי. ולא היה על כך עוררין. מעטים היו יכולים לקחת את הכדור מהרחבה שלהם ולכדרר כל הדרך לשער היריב כמוהו. מעטים היו יכולים לבעוט חזק ואלגנטי כמו פלה או לנגוח בצורה מושלמת ולכדרר מטרים על מטרים מבלי לאבד את הכדור כמוהו.

פלה מת הערב בגיל 82. הוא נאבק בסרטן כבר זמן רב. הוא תמיד היה לוחם. אבל תשו כוחותיו. הוא מותיר אחריו מורשת כבירה שבמרכזה הפיכת ברזיל לנבחרת הגדולה ביותר בכדורגל העולמי. האיש שהפך את הכדורגל הברזילאי ואת הכדורגלן הברזילאי לסטנדרט בינלאומי לאיכות.

אדסון ארנצִ'יס דוּ נסימנטוּ נולד בטרס קוראסואס שבמדינת-מחוז מינאס ז'ראיס בדרום-מזרח ברזיל. הוא נולד לז'ואאו ראמוס, כדורגלן חובב, ולסלסטה. הבכור מבין שלושה ילדים. קראו לו על שמו של הממציא הדגול תומאס אדיסון כי באותה שנה שפלה נולד, 1940, התקינו מנורות רחוב בשכונת הוריו.

פלה גדל בעוני נוראי אבל קיבל אימונים אישיים בכדורגל מאביו מגיל צעיר. לא שהיה להם כדור להתאמן איתו. את כישורי הכדרור שלו פלה קיבל מאימונים עם תפוזים וגרביים שהכניסו לתוכם עלים או חתיכות בד כדי להפוכם לכדור.

את השם "פלה" גם קיבל בזכות אהבתו לכדורגל. הכדורגלן האהוב עליו היה השוער של ואסקו דה גמא, ז'וזה לינו או "בילה". אדסון הצעיר עיוות את השם שלו ל"פילה". וזה הפך, עם השנים, לפלה.

כדורגל לא היה החלום הראשוני של פלה. הוא בכלל רצה להיות טייס. "הייתי הולך למועדון הטיס הקרוב לביתי והייתי רואה מטוסים ודאונים עושים תרגילים באוויר", סיפר באוטוביוגרפיה שלו, "כל כך רציתי להיות טייס שאפילו הייתי מבריז מבית הספר כדי ללכת לשדה התעופה ולראות איך הם ממריאים ונוחתים. ואיך טייסים נראים".

התשוקה הזו הגיעה לסיום מזוויע כאשר פלה ראה גופה של טייס של מטוס קל. בספרו הוא מתאר בצורה די גרפית איך נראתה גופתו. "זה היה מבהיל מאוד", סיפר פלה, "והייתי חולם על זה בלילות. סיוטים. הייתי מתעורר באמצע הלילה בצרחות. לא הצלחתי להיות בחושך בגלל זה. אפילו כשעברתי לסנטוס המשכתי לחלום על זה. לא חזרתי למועדון הטייס מאז".

ואיזה מזל לעולם הכדורגל שפלה ברח מהחלום הראשון שלו. ב-21 שנות קריירה האייקון הברזילאי הפך למישהו שבלעדיו קשה לדעת איך היינו מדברים על כדורגל ברזילאי וכדורגל בכלל. הוא היה ילד הפלא הראשון שילדים ברחבי העולם - מאדינבורו ועד ג'אקרטה - דימיינו שהם הוא כששיחקו ברחוב. חלמו להוביל את נבחרתם לזכייה במונדיאל כמוהו.

את הדרך שלו בכדורגל ממוסד התחיל פלה בכדורגל אולמות. כבר בגיל 14 הוא התחיל לעשות לעצמו שם בזכות יכולות הכדרור והסיומת שלו. ב-1956, כשהוא עדיין לא בן 16, קיבל את החוזה הראשון שלו בחיים - בסנטוס. שנתיים לאחר מכן הוא הוביל את ברזיל לאליפות העולם הראשונה שלה עם 6 שערים - כולם מרבע הגמר והלאה. שלושער נגד צרפת בחצי הגמר וצמד נגד שבדיה בגמר. ככה הוא סייע לברזיל להתאושש מהטראומה הלאומית שמונה שנים לפני - ההפסד לאורוגוואי במשחק האחרון של המונדיאל שברזיל אירחה. זה משחק שפלה, לפיו סיפוריו, האזין לו ובסופו הבטיח לעצמו ולאביו שהוא יוביל את ברזיל לזכייה בתואר הנחשק.

הסיפור של פלה לא תמיד היה תמים. בשיאו שלטונות הצבא בברזיל ניסו לנצל אותו ותדמיתו. הוא לא באמת התנגד לכך. הוא בעצמו ניסה להיות פוליטיקאי ולשנות דברים אבל לא תמיד הצליח. הוא היה מעורב, לפי הדיווחים והחשיפות, בהונאה והעברת כספים מצדקה לכיסו הפרטי. את סנטוס לא עזב לאירופה בשיא הקריירה שלו - בגלל התעקשות של הצבא להשאיר את "הנכס הלאומי" בברזיל. הוא כנראה זכה ללא מעט כסף בזכות זה. אחרי שפרש התעקש שזה היה מתוך נאמנות. "הכדורגל היום מאופיין בחוסר גדול בנאמנות והאינטרס הכמעט בלעדי הוא כסף", אמר פלה לפני כמה שנים, "עם זאת לשחקנים אסור לשכוח אף פעם את האהבה למשחק ולקבוצה".

למזלנו ולמזלו גם, פלה לא הצטיין בשחיתות וצביעות כפי שהצטיין בכדורגל. מורשתו לא באמת הוכתמה. והאמת, הכתמים כל כך קטנים ביחס למה שהעניק לעולם.

התחלנו עם סיפור שמקורו בבריטניה ונקנח עם סיפור שמקורו בבריטניה.

הפעם רוי קין, חניך של בריאן קלאף, משתמש בשמו של פלה כדי להוכיח שהוא בעצמו לא באמת היה שחקן גדול.

קין הצליח להפתיע את סיימון טורנבול, כתב "האינדיפנדנט" ביומו הראשון כמאמן סנדרלנד ב-2006. "האם אתה חושב שתוכל להיות מאמן גדול כמו שהיית שחקן גדול?", שאל הכתב את מנג'ר סנדרלנד, והוסיף: "הרבה שחקנים גדולים נכשלו במשימה הזו".

"יהיה בסדר", ענה קין, "מעולם לא הייתי שחקן גדול". כשטורנבול המופתע התעקש על כך שקין אכן היה "שחקן גדול", קין שאל אותו: "האם פלה היה שחקן גדול?". "כן" ענה הכתב. "האם אתה שם אותי באותו סטטוס עם פלה?", שאל קין שוב. "לא", ענה טורנבול וקיבל את התשובה: "נו, אתה רואה, אז אני לא שחקן גדול. לכן לא תהיה לי שום בעיה".

אכן. קין צודק. יש "כדורגלנים גדולים" ויש פלה. ופלה היה רק אחד.