ראש אגף התקציבים מזהיר: 30% מהחבילה הפיסקאלית לא אושרו, יש לדון בכך בדחיפות בוועדת הכספים

הממונה על אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס, מזהיר מפני ההשלכות השליליות של דחיית אישור החבילה הפיסקאלית אותה אישרה הממשלה להתמודדות עם הגירעון החל מ-2025 - בסך 20 מיליארד שקל.

לפי מכתב ששיגר גרדוס אמש (ד') לחברי ועדת הכספים של הכנסת, נותרו בחוץ צעדים המהווים כ-30% מאותה חבילה - סכום משמעותי ביותר. המהלכים הפיסקאליים שנשארו בחוץ הם: הגדלת מס הפחמן, העלאת מס רכישה, אגרות רכב חשמלי, הפנמת עלויות פליטות מזהמות, מיסוי לשכירות נדל"ן וביטול הפטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי.

"לצד התקציב הנוסף לשנת 2024 הגישה הממשלה לכנסת תוכנית מאזנת רחבה, הכוללת בין היתר שורת צעדי התכנסות לצד הכנסות המדינה. התוכנית נועדה לאזן במידת מה את הגידולים המשמעותיים בהוצאות הממשלה הנובעים מהשלכות המלחמה", כתב גרדוס במכתב שהגיע לידי "כלכליסט", ומזכיר מספר צעדי התכנסות שתרומתם להכנסות המדינה עומדת על כ-6.6 מיליארד שקל בשנות התוכנית (חלק אמורים להיכנס לתוקף כבר ב-2024 ולהימשך עד 2027). הוא מבהיר לגביהם כי "צעדים אלו טרם אושרו בוועדה, וישנו חוסר ודאות באשר לכוונתה לדון בצעדים בטרם אישור חוק התקציב".

אם היתה חסרה הכתובת על הקיר, גרדוס כותב אותה באותיות קידוש לבנה: "לאישור התוכנית בשלמותה עם אישור התקציב הנוסף חשיבות מכרעת ליכולת של כלכלת ישראל לצאת במהירות מהזעזוע שפקד אותה. אישור צעדי ההתכנסות ישדר לשווקים המקומיים והגלובליים כי הממשלה מתנהלת באחריות ובזהירות, ונכונה לבצע גם צעדים שאינם קלים על מנת להשיב את הכלכלה למסלול, להעניק לה ודאות".

עוד הוא מדגיש כי "לא בכדי צעדי ההתכנסות הוזכרו גם בדו"חות חברות הדירוג כגורמים חיוביים לפרופיל האשראי של המדינה ומהווים איתות רצוי למשקיעים באשר לרמת הסיכון של המדינה". גרדוס מציין עוד כי "התנהלות אחראית זו מלבד השפעה ישירה שלה על הקטנת הגירעון והחוב, משפיעה גם על עלויות הגיוס של המדינה ומקטינה את נטל תשלומי הריבית". בסוף המכתב מבקש גרדוס מיו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני "לכנס את חבריה בהקדם ולקיים דיונים והצבעות בכל צעדי תוכנית המאזנת בטרם יובא התקציב הנוסף לקריאה במליאה".

חבילה של 20 מיליארד שקל היתה בגדר "המינימום" הנדרש לצורך התמודדות עם גירעון העתק עוד השנה (עלול להגיע ל-7% תמ"ג ויש הסבורים כי גם ל-8% - גירעון שאינו בר קיימא). גם הגירעון לשנת 2023 חרג באופן קיצוני מהתקרה: היעד עמד על 3.7% תמ"ג, אך הוא טיפס ל-4.2% או ל-5% - אם סופרים את מילוי קרן הפיצויים שהתרוקן, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סופרת אותו בתוך הגרעון. אתמול, לקראת חצות, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024.

אחד ההסברים לדחיית אישור החבילה הוא החלטתו של גפני לקחת את תקציב המדינה כבן ערובה עד שכל הכסף של תוכנית "אופק חדש" למורים החרדים לא יכנס "רגיל" לתקציב. הדבר בלתי אפשרי שכן משרד המשפטים סבר כי מדובר בהקצאה לא שוויונית. נזכיר כי החינוך החרדי הוא פרטי, לא מלמד ליבה וכמעט לא מפוקח, ולכן השוואת המורים בחינוך הממלכתי לחרדי מעלה קשיים אמיתיים.

גפני ממשיך בשלו: הוא לא רוצה לחזור לוועדת הכספים בעוד חצי שנה לבקש את הכסף שוב, ומסרב לדון בחבילה הפיסקאלית שממילא אין לו עניין לאשר (כולה גזירות מן הסתם). כעת, רוב הכספים המיועדים למגזר שלו מובטחים, אלא שמבחינת יציבות הכלכלה הישראלית מדובר בחשש לנזק כבד כפי שמזהיר גרדוס.