הערכה: אסונות טבע גרמו לנזקים של 260 מיליארד דולר השנה

סערות, שיטפונות ושריפות גרמו לנזקים בגובה 260 מיליארד דולר בשנת 2022, כך לפי הערכות סוכנות הביטוח סוויס רה. מדובר בסכום גבוה משמעותית מהממוצע השנתי שנרשם ב-10 השנים האחרונות, העומד על 207 מיליארד דולר, ובירידה של 11% בהשוואה לשנה שעברה. חברות הביטוח נאלצו השנה לספוג הפסדים בגובה 115 מיליארד דולר כדי לכסות את הנזקים שהיו מכוסים ביטוחית, ובכך שנת 2022 עשויה להסתיים כאחת השנים היקרות עבור כיסויי אקלים בענף הביטוח.

האירוע היקר ביותר שהתרחש השנה הוא הוריקן איאן, שפקד את פלורידה ודרום קרולינה בספטמבר והרג יותר מ-100 בני אדם. לפי ההערכות הראשוניות, מדובר בנזק של כ-50-65 מיליארד דולר לנכסים מבוטחים, האסון השני היקר ביותר מאז הוריקן קתרינה שהתרחש ב-2005. לפי חברת הביטוח סוויס רה, הנזקים מדגישים את הפגיעות לאירוע בודד של קו החוף המאוכלס בצפיפות. לפי מדענים באוניברסיטת סטוני ברוק, כמות הגשמים בעת הוריקן איאן הייתה גבוהה ב-10% בשל שינויי האקלים.

הוריקן איאן הוא אמנם אירוע בודד שגרר הפסדים כבדים מאוד, אך גם אירועי מזג אוויר נקודתיים, שבקושי הגיעו למהדורות החדשות בעולם, הצליחו לגרור נזקים ועלויות כבדות. כך למשל שטפונות באוסטרליה ודרום אפריקה וסופות ברד בארה״ב ובצרפת, גרמו ליותר מ-50 מיליארד דולר בהפסדי מבוטחים. לפי נתוני סוויס רה, 2022 היא השנה השנייה ברציפות שבה אומדן ההפסדים המבוטחים היה 100 מיליארד דולר וכך אף נמשכת המגמה של עלייה שנתית ממוצעת של 5%-7% בהפסדים בעשור האחרון.

הרס בפלורידה לאחר הוריקן איאן. אירוע האקלים החמור ביותר מבחינת נזקים כספיים | צילום: AFP

שנת 2022 היא אמנם רק שנה אחת, אבל ברצף השנים האחרונות, מדינות העולם מתמודדות עם נזקים כלכליים בשל אירועי קיצון אקלימיים. בסך הכל, שינויי האקלים גררו נזקים בגובה 145 מיליארד יורו בעשור עבור האיחוד האירופי, בעקבות אירועי קיצון, ובהם גלי חום ושיטפונות עוצמתיים. בשנת 2020, יוון רשמה את ההפסדים הגבוהים ביותר לכלכלתה (91 יורו פר תושב) לעומת 27 יורו באיחוד האירופי, ו-0.70 יורו בבולגריה. הנזקים נערמים ביבשת אירופה, בין אם מדובר באירועי קיצון המסבים נזק לחיי אדם ורכוש, או אף ירידה בתפוקה החקלאית, בזמן שהטמפרטורות ביבשת אירופה עלו מהר יותר מבכל יבשת אחרת, כך לפי ארגון המטאורולוגיה העולמי.

מדי שנה ממשלות משקיעות כסף רב כדי להגן על אוכלוסייתן מפני אסונות טבע או להתמודד עמם. אך שינויי האקלים כבר משפיעים בפועל כיום על אורח החיים ברחבי העולם וימשיכו להחריף בשל הצטברות גזי החממה באטמוספירה, ואי ההפחתה בפליטות. כך למשל, דו"ח משנת 2021 של הארגון המטאורולוגי העולמי מצא כי אירועי מזג אוויר קיצוניים גרמו בממוצע לנזק של 383 מיליון דולר, עלייה של פי שבעה מאז שנות ה-70. העתיד אינו מבשר טובות: לפי דו"ח שפרסמה בשנה שעברה קבוצת הביטוח Swiss Re, עד שנת 2050 הכלכלה העולמית עלולה לאבד עד 18% מהתמ"ג אם לא יינקטו צעדים כדי למתן ההשפעות של שינויי האקלים.

יש מי שיפגע יותר, ויש מי שפחות. אירופה תאבד כ-11% מהתמ"ג שלה וארה"ב כמעט 10%. עם זאת, כלכלות אסיה ייפגעו בצורה הקשה ביותר, כאשר סין עלולה לאבד כמעט 24% מהתמ"ג שלה בתרחיש החמור ביותר. באופן גלובלי, אילו תנקט פעולה כלשהי, ההפסדים יפחתו לכדי 14%-11%, ואילו יצליח העולם לעמוד בהסכם פריז – 4% בלבד. לעת עתה, מדינות העולם רחוקות מעמידה ביעדים, ופליטות גזי החממה ממשיכות לעלות ולסכן את היציבות האקלימית שעליה נשענות גם המערכות הכלכליות.

למרות שכלכלנים מצביעים שנה אחר שנה על העלויות הכבדות של אי ההפחתה בפליטות גזי חממה, חוקרים מסבירים שלרוב מדובר בהערכות חסר. לפי ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תחום כלכלה וקיימות באוניברסיטת רייכמן, "ההערכות שאנחנו רואים הן לרוב הערכות חסר. יש השפעות רבות שאינן נלקחות בחשבון כמו פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, פגיעה במגוון המינים שאותם קשה לכמת. ההשפעה של הפגיעה בהם, במערכות האקולוגיות ובמגוון המינים תגרום לפגיעה לטווח הארוך שלא ניתן לכמת וכל הערכה כלכלית תהיה הערכת חסר. תפקוד המערכות האקולוגיות הטבעיות שעדיין נותרו הוא חיוני להמשך קיומנו והערכות חסר כמו שמוצגות לעיל מורידות מהתפיסות וההבנה של מקבלי ההחלטות. רק בישראל, הערכה כלכלית שביצענו במחקר מקיף עבור המשרד להגנת הסביבה על פארק הכרמל, קיבלנו תוצאה של ערך של למעלה ממיליארד וחצי שקל לשנה".