מכירת פעילות טיקטוק בארה"ב תלויה בנשיא שייבחר

בעוד שעות ספורות יתיישב נשיא ארה"ב מאחורי שולחנו בחדר הסגלגל, ישלוף את העט, ויחתום על החוק שמחייב את בייטדאנס הסינית למכור את טיקטוק, אחרת תחסם פעילות האפליקציה הפופולרית בארה"ב. ביידן הוביל את המאמצים בתחום כמעט מרגע כניסתו לבית הלבן, ובאופן נדיר המשיך במדיניות שיזם קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ. החתימה אולי יכולה להצטייר כסיומו של הסיפור, כרגע המכריע שבו ארה"ב הביסה את האיום על הביטחון הלאומי שטיקטוק מייצגת בעיניה. אבל למעשה מדובר רק בהתחלה. כי הדרך למכירה או חסימה של טיקטוק ארוכה מאוד, ולאורכה ניצבים מכשולים מהותיים דוגמת אתגר משפטי שצפויה להציב בייטדאנס, קשיים במציאת רוכשת מתאימה, תגובת נגד חריפה של בייג'ינג, ואפילו התנגדות מצד דונלד טראמפ, שעם תום התקופה שהוקצבה להשלמת המכירה עלול להיות ימים ספורים בלבד לפני חזרתו לבית הלבן.

הצעת החוק למכירת או חסימת טיקטוק בארה"ב אושרה הלילה בסנאט ברוב של 79 תומכים מול 18 מתנגדים, רובם מהמפלגה הרפובליקנית. חודש וחצי בלבד לאחר שאושרה בבית הנבחרים. אף שעם השלמת האישור בבית הנבחרים פרשנים פוליטיים היו ספקנים לגבי אישור מהיר, או בכלל, שלה בסנאט, צירופה לחבילת הסיוע לישראל ולאוקראינה איפשר השלמת החקיקה נגד טיקטוק במהירות ועם מינימום מכשולים. הצעת החוק תהפוך סופית לחוק עם חתימתו של ביידן עליה, שצפויה להתבצע היום.

מרגע זה, יוקצבו לבייטדאנס 270 יום על מנת להשלים את מכירת טיקטוק (עם אפשרות לתוספת זמן של שלושה חודשים במקרה שמתקיימים מגעים מתקדמים למכירה). הצעת החוק גם אוסרת על בייטדאנס לשמור את האלגוריתם שמציע למשתמשים סרטונים בהתבסס על תחומי ההתעניינות שלהם, ונמצא בלב הצלחתה. אם לא תושלם המכירה בתקופה שהוקצבה, תוסר טיקטוק מחנויות האפליקציות בארה"ב.

ממשל ביידן היה המקדם הבולט ביותר של הצעת החוק, כאשר הסיבה הרשמית היא האיום שמהווה טיקטוק לביטחון הלאומי של ארה"ב. לפלטפורמה 170 מיליון משתמשים פעילים במדינה. בממשל חוששים שהבעלות הסינית מאפשרת לבייג'ינג גישה למידע של משתמשים אלו ותאפשר לה לנצל את הפלטפורמה כאמצעי להפצת תעמולה במערב. המהלכים לקידום הצעת החוק זכו לתנופה משמעותית, כשבתקופה שלאחר מתקפת ה-7 באוקטובר התברר שטיקטוק (לצד פלטפורמות מדיה חברתית אחרות) משמשת במה להפצת מסרים אנטישמיים ואנטי־ישראליים.

התמיכה של ממשל ביידן התבטאה, בין השאר, בעריכת תדריכים ביטחוניים לחברי קונגרס בנוגע למסוכנות האפליקציה, וגם בקידום המהלך לצירופה לחבילת הסיוע לישראל ולאוקראינה, שהיה גורם מרכזי באישורה המהיר. ואולם, אף שמהלך החקיקה הושלם בהצלחה מלאה, יישומו בפועל עתיד להתברר כקשה ומורכב הרבה יותר.

ראשית, בייטדאנס לא צפויה לקבל את הגזירה ללא מאבק. פעילות הלובינג של החברה אמנם נכשלה, אבל היא כבר נערכה מבעוד מועד למאבק משפטי ארוך ויקר, שייתכן ויסתיים רק בבית המשפט העליון של ארה"ב. להערכות מומחים, טיקטוק צפויה להתבסס על הטיעון שהחקיקה מנוגדת לתיקון הראשון לחוק. החברה צפויה לטעון שמכירה מאולצת פוגעת בחופש הביטוי של משתמשיה מכיוון שבעלים חדש יכול לשנות את מדיניות התוכן בפלטפורמה ולהגביל את התכנים שיכולים משתמשים לשתף. במאבק זה יכולה טיקטוק לזכות לתמיכת ארגוני חברה אזרחית דוגמת האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), שכבר הביע התנגדות פומבית לחוק.

טיקטוק כבר רשמה הצלחה בחזית זו בעבר: בשלהי כהונתו ב-2020, ניסה טראמפ לאלץ את מכירת או חסימת טיקטוק באמצעות צו נשיאותי. המהלך נחסם על ידי בית משפט פדרלי, בקביעה שיישום הצו יוביל בפועל לסגירתה של פלטפורמה ולפגיעה בחופש הביטוי של משתמשיה. חוק במונטנה שאסר על פעילות טיקטוק במדינה נחסם בבית משפט מסיבות דומות.

בממשל ביידן מקווים שהחקיקה הפעם תשרוד את המאבק המשפטי, ועתידים להטיל את כל כובד מחלקת המשפטים של ארה"ב למאבק על מנת לוודא שזה יקרה. מומחים אמרו לניו יורק טיימס שכדי להצליח, צריך הממשל להוכיח שהסכנה לביטחון הלאומי שנובעת מבעלות בייטדאנס מחייבת להגביל את חופש הביטוי.

חסם אחר צפוי להגיע מכיוון סין, שמתנגדת נחרצות למכירה של טיקטוק. בעבור בייג'ינג, טיקטוק היא מקרה נדיר של פלטפורמה חברתית משמעותית שזוכה להצלחה במערב. לשליטה בה יש יתרונות תדמיתיים ופרקטיים בעבור המפלגה הקומוניסטית, והיא לא צפויה לוותר עליה בקלות. הרגולציה הסינית מאפשרת לבייג'ינג לאסור על מכירת האלגוריתם של טיקטוק, ומכיוון שהחוק האמריקאי מחייב את מכירת האלגוריתם ביחד עם הפלטפורמה יכול הממשל שם למנוע בפועל את מכירתה. עם אישור הצעת החוק בבית הנבחרים, גורמים רשמיים בסין מתחו עליה ביקורת, ובשנה שעברה משרד הסחר של סין אמר שהוא "מתנגד נחרצות" למכירה.

בינתיים, יכולה סין להפעיל לחץ נגדי באמצעות הטלת סנקציות על חברות אמריקאיות. ביום שישי כבר הורה הממשל לאפל להסיר את ווטסאפ ות'רדס של מטא (היריבה המרכזית של טיקטוק) מהאפסטור בסין. זאת, בטענה לשיקולי ביטחון לאומי. ייתכן שמדובר רק בצעד ראשון בשורה של סנקציות נגד אפליקציות אמריקאיות, שנועדו להבהיר שכל מהלך לפגיעת השליטה הסינית בטיקטוק יענה בפגיעה בפעילות של אפליקציות אחרות בשוק הסיני המכניס.

גם בלי חסמים משפטיים ופוליטיים אלו, בפני מכירת טיקטוק עומדים חסמים שנובעים מעצם מצב השוק. לפי הערכות, שווי השוק של פעילות טיקטוק בארה"ב עומד על כמה עשרות מיליארדי דולרים. תג מחיר זה מגביל את מאגר הרוכשות הפוטנציאליות. לענקיות כמו מטא או גוגל יש את המזומנים ואת הרצון, אבל הרגולטור לא ייאשר רכישה כזו לאור פגיעה מובהקת בתחרות. קרנות הון פרטיות ומשקיעים עצמאיים יכולים לאחד כוחות להצעת רכישה משותפת (מזכיר האוצר של טראמפ, סטיב מנוצ'ין, אמר במרץ שהוא שואף להקים קבוצה שכזו), אבל מדובר במהלך שאפתני.

רוכשת אפשרית אחרת, שתזכה לאישור הממשל והרוגלטור, היא מיקרוסופט. ב-2020, אחרי חתימת הצו של טראמפ, ניהלה החברה מגעים עם בייטדאנס לרכישת פעילות טיקטוק. העסקה אמנם מעולם לא יצאה אל הפועל, אבל סביר להניח שהעניין של מיקרוסופט לא דעך אלא רק התחזק. החברה נמצאת בתנופה חיובית על רקע ההימורים החכמים שעשתה בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI), ושליטה בפלטפורמת מדיה חברתית משמעותית היא בדיוק מה שהיא צריכה כרגע על מנת לאסוף מידע שדרוש לאימון מודלים חדשים ולבחינה והשקה רחבה של שירותי GenAI.

גם אם תמצא רוכשת מתאימה, הפרדת טיקטוק מבייטדאנס כרוכה באתגרים טכניים משמעותיים. החקיקה דורשת הפרדה מלאה בין שתי היישויות. ואולם, לפי הניו יורק טיימס, עובדי טיקטוק עושים שימוש בתוכנה של בייטדאנס לתקשורת ביניהם. בשלב זה לא ברור האם בייטדאנס תנסה למכור את כל טיקטוק, או רק את הפעילות בארה"ב (מהלך שיהיה מורכב עוד יותר).

אבל החסם המשמעותי ביותר עשוי להגיע מצד מי שהיה הראשון לקדם את מכירת או חסימת טיקטוק – דונלד טראמפ. בשנים שחלפו מאז ניסה לאלץ את מכירת הפלטפורמה, הפך טראמפ את עורו והיה למתנגד נחרץ של מהלך מסוג זה ושל החקיקה. זאת, לדבריו, מפני שמכירת טיקטוק תביא להתחזקות פייסבוק של מטא, שמאז שנחסם בה הוא אינו מגלה לה חיבה יתרה. בשבועות האחרונים לחץ טראמפ על סנאטורים רפובליקנים שלא לתמוך בהצעת החוק, וזו היתה אחת הסיבות שפרשנים העריכו שהאישור בסנאט יהיה ארוך ומורכב. רק חיבור טיקטוק לחבילת הסיוע איפשר למוסס את ההתנגדות הרפובליקנית ולסנאטורים להצביע בניגוד לעמדת טראמפ.

אם ביידן יחתום היום על הצעת החוק, תקופת 270 הימים שתוקצב לבייטדאנס תפקע ב-19 בינואר 2025. יום למחרת, ייתכן שטראמפ יושבע לנשיא ארה"ב וישוב לבית הלבן. משם, יהיו לו אמצעים רבים לשבש או למסמס את היישום בפועל של הצעת החוק – החל מהצגת הגנה לא משמעותית בבתי המשפט, עבור במתן הוראות לרגולטורים שלא לאכוף את החרם (למשל, דרך צו נשיאותי) ועד קידום הליך חקיקה מהיר לביטול החוק. עם בייטדאנס רוצה לשמור את טיקטוק, מדיניות טובה בעבורה תהיה לדחות ככל האפשר את המועד המכריע, ולקוות שכשזה יגיע יהיה בבית הלבן נשיא שיותר אוהד למטרותיה. לאור מצבו של טראמפ בסקרים כיום, מדובר אולי באסטרטגיה הטובה ביותר מבחינת החברה.