טישרט של קוצ'ינטה | צילום: איה וינד
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לחגוג 80 לרוברט דה נירו, להפגין בסטייל ולתמוך במטרה חשובה, להתמגנט לפרשת רצח סנסציונית, להתרענן עם גספצ'ו של גלעד כהנא, לראות את מגי אזרזר ב"הדה גאבלר" או לחזור ל"מכתבים למערכת"
קולנוע
לחגוג 80 לרוברט דה נירו
לרוברט דה נירו יש היום יום הולדת 80. מזל טוב, בוב, בהגיעך לגבורות! אבל זה, כמובן, לא מעניין אותנו, אלא אם אפשר למנף את התאריך הזה להזדמנות לצפייה ביצירות מופת קולנועיות שדה־נירו שותף להן. בסינמטק תל אביב תוכלו הערב ב־19:00 לראות את הגרסה המלאה והארוכה (4 שעות) של "היו זמנים באמריקה", סרטו האחרון של סרג'יו ליאונה, פרויקט החלומות שלו, שתקע לו את כל הקריירה עד שהגיע ארנון מילצ'ן, מימן לו את הסרט והגשים לו את החלום (והונצח לעולמים בתפקיד קטן בתור הנהג של דה נירו, שנייה אחת בקולנוע שתיזכר בעתיד הרבה יותר מקריירה שלמה של עסקאות נשק וספסרות בבקבוקי שמפניה וסיגרים). אפוס הפשע המאוד אלים ומדמם של ליאונה מספר את סיפורה של המאפיה היהודית בניו יורק של שנות ה־20. הפסקול של אניו מוריקונה הוא אחד היפים בתולדות הקולנוע. הסרט יוקרן גם ב־yes vod, שם יקדישו ערוץ לדה נירו שיכלול גם את "נהג מונית" ו"השור הזועם" של מרטין סקורסזה (על "השור הזועם" הוא זכה באוסקר, האחרון שלו בינתיים), ואת "צייד הצבאים" ו"היט". ולצד הסרטים הקשוחים גם את — וזו המלצה חמה — "מרדף חצות", קומדיית האקשן הנפלאה שגילתה לנו בפעם הראשונה שדה נירו לא יודע רק להלחיץ ולהפחיד, אלא גם להצחיק.
יאיר רוה
מחאה
להפגין בסטייל ולתמוך במטרה חשובה
לקראת עוד מוצאי שבת בקפלן אפשר ואף מומלץ להצטייד ב"מארז קפלן" שייצרו “נשות קוצ'ינטה”, מיזם כלכלי וסוציאלי המבוסס על אמנויות של מבקשות מקלט אפריקאיות. הן מעצבות ומייצרות מלאכת יד שמעוגנת בתרבות שלהן, למשל, סלים סרוגים יפים או מוצרי טקסטיל מבדים אפריקאיים. הקולקטיב הוקם ב־2011 ומאז הוא דואג להן לשכר הוגן ולתנאים סוציאליים, וגם לחלל שהוא כמו בית עבורן. זו הזדמנות לתמוך בנשים הללו, ובתוך כך גם להביע מחאה על הסכנה שבפגיעה בזכויות אדם ואזרח. המארז כולל שני צמידים, תיק בד עם הכיתוב We Were All Once Refugees, וחולצה ועליה הכיתוב "חופש" בטיגריניה, השפה המדוברת באריתריאה. "ההפיכה המשטרית תעמיד בסיכון את קהילת מבקשי המקלט בישראל ותפגע בהם", אומרת דידי מימון־קהן, מייסדת קוצ'ינטה ומנכ"לית שותפה. "ההפגנות וההמון ברחובות החזירו לנו את התקווה בחברה הישראלית, חברה לוחמת ואמיצה, שנלחמת בשביל דמוקרטיה, צדק, שוויון וקבלת האחר". 100 שקל.
עילית מינמר
טלוויזיה
להתמגנט לפרשת רצח סנסציונית
"אהבה ומוות", מיני סדרה של HBO המבוססת על סיפור אמיתי ושבעת פרקיה זמינים ב־yes, מתרחשת בסוף שנות ה־70 בוויילי שבטקסס. זהו פרבר ציורי חמים ונעים, פיסת אמריקנה עם בתים פרטיים יפים, פיקניקים של סוף השבוע ושירה התנדבותית במקהלת הכנסייה. הכל יפה וטוב בשכונה שבלב יצירת הטלוויזיה הזאת של דייוויד א' קלי, ממש כמו ב"שקרים קטנים גדולים" שלו, עד שהכל לא. למעשה אנחנו לומדים זאת מהדקה הראשונה של הסדרה, כשידיה של הגיבורה מגואלות בדם. מהרגע הזה חוזרת הסדרה לאירועים משנתיים לפני כן, שהביאו לסצנת הפתיחה הזאת. הגיבורה היא קנדי, אחת מעקרות הבית הנואשות של הפרבר (אליזבת אולסן, "וונדהויז'ן"), שמחליטה ליזום רומן עם השכן שלה אלן (ג'סי פלמונס, "שובר שורות"), הנשוי לבטי (לילי רייב, "אימה אמריקאית"). פרשת האהבים נגמרת בזה שקנדי הורגת את בטי, בגרזן. הדרמה ממשיכה במשפט של קנדי, שהפך לסנסציה בארצות הברית. עד כדי כך שבשירות הסטרימינג של דיסני מוצעת מיני סדרה נוספת על אותה פרשה בדיוק, ששמה "קנדי" ומגלמת אותה ג'סיקה ביל. החוזקה של "אהבה ומוות" היא בשחקניה המעולים, במיוחד אולסן, ובתקופתיות שהיא משחזרת, ביכולת של קלי לספר סיפור ממגנט, ובפסקול של שירי התקופה. בונוס לישראלים — בתה של קנדי שרה ומנגנת את "הללויה" של להקת חלב ודבש מהאירוויזיון, באנגלית, כאילו היה זה שיר טקסני מקומי לכל דבר.
רותה קופפר
אוכל
להתרענן עם גספצ'ו של גלעד כהנא
מסעדות ישראל מנסות כמעט כל דבר אפשרי כדי לשרוד את הימים הלא־פשוטים הללו. אחת היוזמות הנחמדות מגיעה כעת ממסעדת נונו, האיטלקייה הפופולרית שהפכה כבר מזמן לרשת קטנה ומצוינת. זו מארחת בסניף הרצליה שלה זמרים ואמנים לארבעה שבועות של בישול משותף. עד כה הספיקו לבשל ערן צור ואפרת גוש, בשני הקרוב יעלה ויבוא גלעד כהנא, ואחריו ב־28.8 עידן אלתרמן. כהנא יכין סלט לברק עם רוקט, זעתר, בצל ירוק, פלפל חריף וצנונית, ומימזג שרימפ הכולל גספצ'ו עם שרימפ חלוט, אבוקדו וחזרת. "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מאוהב בפרושוטו, מסתודד עם רגל קרושה ונעלם לפרקים עם בויאבז", אומר כהנא, "אוכל תמיד הסעיר אותי. יד ביד עם יצירה ואהבה. תמיד יש מנה שחובה לטעום, מסעדה שחייבים לעלות אליה לרגל ופסגת טעמים שמספרים אודותיה והיא כנראה תשנה את חייך. הציפייה להארת החך כמעט תמיד מוגזמת לחלוטין, אבל הכמעט הזה שווה את כל הטלטלה".
חיליק גורפינקל
הצגה
לראות את מגי אזרזר ב"הדה גאבלר"
המחזה "הדה גאבלר" שכתב הנריק איבסן ב־1890 נחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות של התיאטרון המודרני, וזכה למאות עיבודים על הבמה והמסך. דמותה של הדה מעוררת רגשות חזקים וסותרים, והיא אחד התפקידים הנשיים הנחשקים על ידי שחקניות. אל נעליה נכנסת החל מהשבוע השחקנית מגי אזרזר, בהפקה חדשה ועדכנית של תיאטרון בית ליסין (נוסח עברי: מאיה ערד יסעור) ולצידה קאסט מופלא: נעמי לבוב, תום חגי, רמי הויברגר, אסף יונש, דינה בליי ואורה מאירסון. מלאכת הבימוי הופקדה בידיו של יאיר שרמן, אחד הבמאים המסקרנים והמקוריים ("המלט", "השחף") שלוקח קלאסיקות למחוזות ולקצוות חדשים. "ההצגה עוסקת במתח שבין הצורך של האדם בביטחון - לבין הרצון לחיות את החיים עד הסוף. דמותה של הדה היא התגלמות המשפט 'הכל או כלום'", אומר שרמן. "אנחנו מציגים בישראל, ב־2023, מחזה שנכתב באירופה בסוף המאה ה־19. מה שהיה חשוב מבחינתי הוא לברוא עולם עם מערכת חוקים שאתה יכול לעקוב אחריה, שלא חייבת להיות ריאליסטית וכובלת, כי הקלאסיקה מאפשרת חופש, אבל אתה כן צריך להיות עקבי בהיגיון הפנימי שבנית".
מאיה נחום שחל
מופע
לחזור ל"מכתבים למערכת"
פסטיבל הקומדיה הישראלי ע"ש אפרים קישון יתקיים בשבוע הבא זו השנה השנייה, ביוזמת תיאטרון האינקובטור בירושלים. חמישה ימים של מופעי סטנד־אפ (אסי כהן, שיר ראובן ורבים אחרים), הצגות מקור חדשות, הרצאות, מופעי מוסיקה (אקו, איה כורם) והקרנות חוץ של קומדיות ישראליות. אחד מאירועי הפסטיבל הוא מחווה של חבורת פואטרי סלאם ליהונתן גפן, אולי אבי השירה המדוברת בארץ. זהו מופע המוקדש ל"מכתבים למערכת" של גפן, שיתבסס על טקסטים מתוך המופעים והאלבומים שהפכו למיתולוגיים, כמו "מכתבים למערכת" שהעלה גפן עם דני ליטני ויצא כאלבום ב־1976, או "הווי ובידור" שהעלה עם שלמה גרוניך ויצא כאלבום ב־1984. הם יבצעו בליווי מוזיקלי ביצועים חדשים של קטעי השירה המדוברת המפורסמים של גפן: “שיר היורה”, “רכבת העמק”, “האיש הירוק”, “מה זאת אהבה”, “אדוני המלחמה”. טקסטים נוגעים תמיד, עכשוויים תמיד, שמעוררים געגוע לגפן, ובכלל לאקלים תרבותי ולשוני מסוג אחר.
שירי לב־ארי
