האם משרד האנרגיה יעניק לאנרג'יאן שי של מיליארד דולר?

בימים הקרובים צפויה להגיש מועצת הנפט את המלצותיה לשר האנרגיה הנכנס אלי כהן בנוגע לשינוי השטח של חזקת כריש צפון לבקשת חברת הגז אנרג'יאן. הבקשה נובעת מגילוי זליגה של כ־16% ממאגר כריש צפון אל מחוץ לשטח הרישיון הנוכחי של אנרג'יאן. משמעות המהלך, במידה שהבקשה תאושר ללא סייגים, היא שחברת הגז תקבל לחזקתה שטח נוסף המכיל 5 BCM (מיליארד מטר מעוקב) של גז טבעי במתנה. מדובר בכמות ששווה לכ־40% מהגז הטבעי הנצרך בישראל בשנה ובהכנסות של מאות מיליוני דולרים נוספים לחברה.

חזקת נפט או גז מוגדרת כרישיון מהמדינה לחברה להפיק גז או נפט בשטח מסוים. הענקת הרישיונות נעשית על ידי שר האנרגיה, לאחר המלצות של מועצת הנפט. במועצה מכהנים כיום תשעה חברים, והיא כוללת את נציגי משרד האנרגיה, משרד האוצר ונציגי ציבור. המועצה מגבשת את המלצותיה ומעבירה אותן לשר האנרגיה, שבסמכותו לאשר את שינויי השטח. ל"כלכליסט" נודע כי לפני שבוע וחצי עלתה בדיוני המועצה בקשתה של אנרג'יאן, המפעילה את מאגר כריש, ביחס לשינוי חזקת שטח של מאגר כריש צפון.

על פי הבקשה של אנרג'יאן, שפורסמה ב"כלכליסט", החברה מבקשת להעביר לשטח חזקתה, הכוללת את מרבית מאגר כריש צפון (שטרם החלה ממנו הפקת הגז), שטח נוסף שאליו המאגר זולג. מאגר כריש צפון מכיל, לפי הערכות, כ־32 BCM,‏ 27 מתוכם בשטח רישיון אנרג'יאן ו־5 נוספים בשטח שכיום בחזקת המדינה, הנקרא "אלון D".

לפני כחודשיים הושלם הסדר משפטי בין המדינה לחברות ניו־מד אנרג'י ושברון ביחס לשטח אלון D. החברות החזיקו ברישיון החיפוש בשטח עוד ב־2009, אך לא פיתחו אותו במשך 11 שנה, מה שאיפשר למדינה לקחת בחזרה את הרישיון. החברות הגישו עתירה למדינה כנגד החזרת הרישיון, אך לאחרונה דחתה המדינה את העתירה. עם דחיית העתירה ואסדרת הנושא המשפטי על השטח, הגישה אנרג'יאן בקשה למשרד האנרגיה לקבל לשטח חזקתה גם את 5

ה־BCM הנוספים הנמצאים בשטח שהיה במחלוקת. בבקשה זו דנו במועצת הנפט.

שינוי שטח של חזקות, לאחר שנמצאו בהן גז או נפט ולפני תחילת ההפקה, היא פרקטיקה מקובלת בשוק האנרגיה. זאת מכיוון שחלוקת רישיונות חיפוש הגז נעשית על פי חלוקה גיאוגרפית שלא תמיד משקפת את השכבות הגיאולוגיות. לכן, אין חולק בשוק האנרגיה שהשטח הנוסף צריך לעבור לחברת אנרג'יאן, כנהוג. השאלה שעולה היא המחיר שאותו תקבל המדינה עבור הענקת השטח לחברה, בהתאם להמלצות מועצת הנפט ואישור שר האנרגיה. כלומר, השאלה המרכזית היא לא האם להעביר את השטח לאנרג'יאן, אלא מה הפיצוי שתקבל המדינה בתמורה.

לא מדובר בסכום נמוך. הכנסות אנרג'יאן ממאגר כריש בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עמדו על 646 מיליון דולר ביחס ל־3.1 BCM שהופקו מהמאגר. כלומר, כ־208 מיליון דולר הכנסות בתמורה ל־1 BCM. לאור שינויים במחירי הגז הטבעי בעולם לא ניתן לבצע חישוב מדויק של ההכנסות של אנרג'יאן, אך על בסיס ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2023 מדובר בכמיליארד דולר.

גם ללא פיצוי עבור השטח שיתווסף לחזקה של אנרג'יאן, המדינה עדיין תקבל תשלום עבור הפקת הגז ממאגר כריש צפון. זאת מכיוון שכיום חברות הגז משלמות שלושה סוגי מס למדינה: מס חברות בגובה 23%, תמלוגים בגובה 12.5% מההכנסות ותשלומים לקרן העושר שמתחילים מהרגע שבו מאגר מגיע לשיעור רווחיות מסוים. כלומר, גם אם המדינה לא תקבל פיצוי עבור השטח שיימסר, היא עדיין תרוויח ממס עבור המאגר.

מאנרג'יאן נמסר: "החברה הגישה בקשה לשינוי גבולות החזקה בהתאם למבנה הגיאולוגי בשטח המדובר ובהתאם לחוק הנפט". על אף פניות מרובות של "כלכליסט" ביחס להליך, במשרד האנרגיה סירבו להתייחס.