עם הפרדה מגדרית וכשרות למהדרין: יוצאי הנח"ל החרדי נענים לקריאה לשרת במג"ב

מאות אנשים ענו בימים האחרונים לקריאה שפרסמו משמר הגבול ועמותת נצח יהודה להתגייס לשורותיה של פלוגה חרדית ראשונה שמוקמת במג"ב ותעסוק במשימות של ביטחון שוטף בגזרת עוטף ירושלים, בית לחם וקבר רחל.

התנאים שמוצעים למשרתים בה יכולים להסביר את ההיענות הרחבה: השירות מתוכנן להיות בתנאי קבע ומיועד לבוגרי מסלולי השירות הקרביים של הנח"ל החרדי תוך התאמתו לאורחות החיים החרדיים ובליווי הרבנות של מג"ב, הסעדה בכשרות למהדרין, השתתפות בלימודים והקלות לבעלי משפחות כמו סיוע בשכר דירה בהיקף של כ־4,500 שקל בחודש ועוד. "השכר ההתחלתי של בעל משפחה המשרת ביחידה יכול להגיע לכ־16 וחצי אלף שקל", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל נצח יהודה יוסי לוי. העמותה פועלת לעידוד גיוס חרדים לנח"ל החרדי בצה"ל.

הפלוגה החרדית הראשונה של מג"ב תיקרא נחשון ובשלב ראשון ישרתו בה כ־80 לוחמים, כולם יוצאי יחידות הנח"ל החרדי בחטיבות כפיר, גבעתי וצנחנים. לפי לוי, זה תקופה ארוכה שנצח יהודה מבקשת להרחיב את שירות החרדים גם למג"ב אך המהלך לא מתאפשר בשל העדפות צה"ל להפנות את המתגייסים למסגרות הייעודיות שפועלות בתוך חטיבות החי"ר. הוא הוסיף כי השוטרים שישרתו בפלוגה החדשה יקבלו תנאי דת שניתנים לחיילים סדירים המשרתים בנח"ל החרדי.

המשמעות של הקמת הפלוגה ב"תנאי נצח" (נצ"ח - נוער צבאי חרדי) היא שהשירות בה יכלול עמידה בתנאים דתיים מחמירים: בסיס שבו משרתים גברים בלבד עם שרשרת פיקוד גברית, כשרות למהדרין, זמני תפילה, תנאים מלאים לשמירת שבתות וחגים ושירות של חיילים חרדים ודתיים בלבד.

התנאים האלה הוענקו עד כה ליחידות חרדיות משום שמדובר בשירות חובה. הבעיה העקרונית היא החדירה שלהם לשירות קבע כלומר לשוק העבודה. הנחיצות גם לא ברורה לאור העובדה שמדובר ביחידה שבה נשואים רבים שגם מנקודת מבט חרדית כבר פחות צריכים בסיס נפרד. לוי מסכים שאיש קבע ששרת שלוש שנים בצבא צריך לדעת להתמודד עם נוכחות נשים מדי פעם. לדבריו, הצורך בהפרדה נובע מכך שהוא מעוניין בעתיד להפוך את הפלוגה לסדירה.

לדבריו הסיבה שעמותת נצח עברה להתעסק גם עם יחידות קבע היא הצורך לדאוג למשתחררים לפרנסה. "יש לנו כבר מעל 20 אלף בוגרים. המשימה היא לשלב אותם במשק וזו תעסוקה מעולה שעדיפה בהרבה על עבודה באבטחה כמו שרבים מהבוגרים שלנו עושים". הוא מקווה שבשנים הקרובות תרשם עלייה במספרי המתגייסים החרדים. אז לדבריו ניתן יהיה להפוך את הפלוגה לסדריה. בנוסף, מהלך זה מבטא את הרצון של מג"ב והמשרד לביטחון לאומי להרחיב את הגיוון בקרב המשרתים.

המהלך החריג הזה יוצא לדרך ימים אחדים לאחר ביקורם של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ועוזרו חנמאל דורפמן בבסיס מג"ב. באותו מעמד בן גביר אמר כי הוא רואה במג"ב בסיס להקמת המשמר הלאומי שעליו סיכם במסגרת ההסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כשברקע פתיחת פלוגת החרדים החדשה במג"ב, בחמישי האחרון שר הביטחון יואב גלנט הזהיר את שותפו לממשלה בן גביר מההשלכות של מהלכיו להקמת משמר לאומי שיהווה גוף ביטחוני חדש ויפעל תחת סמכותו. גלנט הזהיר כי במדינת ישראל אין מקום למליציות פרטיות, והבהיר שהקמת גוף ביטחוני חדש תגרום לקושי בפיקוד ובשליטה ובתיאום מהלכיו מול גופים ביטחוניים אחרים בזמן של פעילות מבצעית ובנוסף לכך יגרום לבזבוז משאבים.

הקמת יחידה חרדית במסגרת משמר הגבול, בשעה שבן גביר מבקש להפוך את מג"ב לחלק מהמשמר הלאומי, מעוררת באופן טבעי חששות להשתלבות שלה במיליציה ימנית. זאת, בייחוד לאור כמה פרשיות בהן נטען כי חיילי נצח יהודה התנכלו לערבים בשטחים והביאו אף לבדיקה של השגרירות האמריקאית את הפעילות של הגדוד. מקור שמקורב ליחידה טוען שהקמת הפלוגה סוכמה עם מפקד מג"ב "ואני לא יודע אם בן גביר בכלל ידע". מצדו, בן גביר צייץ בהתייחס להקמת הפלוגה כי מדובר ב"בשורה גדולה".

לוי מסכים שיחידות מגזריות הן בעיה לצבא אבל לדעתו הן הכרחיות. לדבריו, "השאלה היא אם רוצים חרדים במג"ב ואם רוצים חרדים בצבא ובכלכלה". לטענתו, "הדרוזים לא היו באים לצבא בלי גדוד חרב (גדוד חי"ר דרוזי שנסגר ב־2015). היום כשכבר יש אלוף דרוזי לא צריך גדוד מגזרי".

הוא מאמין שבעוד 15 שנה גם החרדים לא יצטרכו גדודים נפרדים. הוא מעריך שהפלוגה במג"ב לא תהפוך לגדוד אבל מקווה שיוקם גדוד חרדי שני בצה"ל, "פלוגה ועוד פלוגה עד שהציבור החרדי יתרום את חלקו". הצבא אגב מתנגד ככל הידוע בחריפות לגדוד שני בשל ההתנגדות ליחידות מגזריות.