העונש על אי מינוי יו"ר בחברת החשמל: קנס של 900 אלף שקל

לאחר יותר משנה ללא יו"ר דירקטוריון בחברת החשמל וארבעה ניסיונות מינוי כושלים, הרשות לניירות ערך קונסת את חברת החשמל ב-900 אלף שקל על אי מינוי יו"ר דירקטוריון. בנוסף, הרשות הטילה קנס גם על חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) בסכום של 888 אלף שקל מסיבה דומה. מדובר בפעם הראשונה בה מוטל קנס על חברות ממשלתיות בשל אי מינוי יו"ר דירקטוריון במשך יותר מ-60 יום.

בעוד בנתג"ז לא כיהן יו"ר דירקטריון במשך חצי שנה, מסוף אוגוסט 2021 ועד ל-9 במרץ 2022, אז מונתה היו"ר הנוכחית איה אבידור, בחברת החשמל הסיפור יותר מורכב. באוגוסט 2021 עזב את החברה יפתח רון-טל, ועד היום התפקיד לא אויש, אחרי שארבעה ניסיונות של שרת האנרגיה קארין אלהרר נכשלו. באפריל האחרון דווקא מונה יו"ר לחברה, דב בהרב, אך הוא פרש לאחר כשלושה שבועות בלבד בשל "מעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים בקרב חברי דירקטוריון וגורמים בהנהלת החברה", לדבריו.

אחד השיאים בסאגת מינוי דירקטוריון חברת החשמל היה בספטמבר, אז הדירקטוריון לא יכול היה להתכנס כלל, מכיוון שלא היה בו את המספר המינימלי של חברים מכהנים לכינוסו (7 חברים). שר האוצר ליברמן אישר אז את המינוי מחדש של נציגת העובדים בדירקטוריון ענת אורן-אלעד, אך סירב לאשר את מינויו של אילן בירן, מועמד בו תמכה שרת האנרגיה. לפי גורם שהיה מעורב בפרטים, המינוי של בירן התעכב בשל התעקשות שר האוצר ליברמן למנות מחדש את אברהם מנלה לדירקטוריון החברה, אך שרת האנרגיה אלהרר התנגדה. העיכוב הוביל את בירן לפרוש מהמירוץ באוקטובר.

על אף שמקובל שהשרים הם אלו המציגים את המועמדים הרלוונטיים לתפקיד יו"ר הדירקטריון, ברשות לניירות ערך מטילים את האחריות לאי המינוי על דירקטוריון החברה, לפחות על חלק מהעיכוב שנעשה, "בין אם מחוסר מעש ובין אם כי השתרש נוהג לפיו הדירקטוריון ממתין שהשר יציג מועמד". על פי רשות ני"ע, על הדירקטוריון "לנקוט מראש בכל האמצעים ולהיערך מבעוד מועד ובלוח זמנים מתאים על מנת שאישור מינוי יושב ראש דירקטוריון יעשה במועד."

יש לציין שעל אף שהליך המינוי בחברות הממשלתיות מעט ארוך יותר מאשר בחברות רגילות ודורש גם אישור של השרים הרלוונטיים (במקרה זה שרת האנרגיה ושר האוצר), החוק קובע כי חברי הדירקטריון נדרשים לאשר מינוי של יו"ר ולפעול ככל הנדרש לביצוע המינוי.