מעורבות אונר"א במתקפת חמאס תעלה לה בכ־60% מהתקציב

אונר"א, או בשמה המלא סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים במזרח הקרוב, מצאה את עצמה בסוף השבוע האחרון בלב סערה תקשורתית עולמית, לאחר שהודתה כי חלק מעובדיה ברצועת עזה היו מעורבים בטבח חמאס ב־7 באוקטובר.

בעקבות החשיפה הודיעו בתוך 24 שעות תשע מדינות ובראשן ארצות הברית על הקפאת תרומותיהן, עד שתמוצה החקירה הפנימית. מדינות נוספות מונות, בין השאר, את גרמניה, בריטניה, איטליה, קנדה ופינלנד. מדובר במכה קשה, שכן הפעילות של אונר"א נשענת על תקציב שנתי של למעלה ממיליארד דולר שרובו מגיע כתרומות של ממשלות ברחבי העולם. אם יתמידו המדינות הללו בסירובן, הרי שהסוכנות תתייצב בפני שוקת שבורה ולא תוכל לממן פעילות.

כ־95% מתקציב הסוכנות מבוססים על תרומות של המדינות החברות באו"ם. השאר מגיע מתקציב האו"ם לכיסוי הוצאות מינהליות, ועוד תרומות מארגונים לא ממשלתיים וגורמים במגזר הפרטי. לפי הצהרות הסוכנות, 58% מתקציבה מופנים לתחום החינוך, כולל הפעלת בתי ספר ותשלום משכורות המורים. אחרי מתקפת חמאס התברר כי חלק מהמורים הללו היו פעילים בזרוע הצבאית של ארגון הטרור. 15% מתקציב אונר"א מופנים לתחום הבריאות, כאשר שאר התקציב מיועד, בין היתר, לתחזוק ולשיפור תשתיות במחנות הפליטים ומתן שירותי רווחה לפליטים.

בתחילתה של כל שנה בונה אונר"א תקציב ופונה למדינות החברות באו"ם בבקשה לתרומה. לפי דו"חות שפרסמה הסוכנות בשנים האחרונות, קיים פער משמעותי בין ההתחייבויות שהיא מקבלת מהמדינות התורמות לבין הסכומים שמתקבלים בפועל. בתחילת 2023 הציגה אונר"א את בקשתה לתקציב שנתי בגובה 1.63 מיליארד דולר. מדובר בתקציב גדול, אם לוקחים בחשבון כי התקציב השנתי הכולל של האו"ם מגיע לכ־3.6 מיליארד דולר. בפירוט שהגישה אונר"א היא ציינה כי 848 מיליון דולר מסכום זה יהוו את התקציב הבסיסי השוטף, ועוד 782 מיליון דולר יוקצו כמענה למצבי חירום (345 מיליון דולר לשטחים הפלסטיניים ו־437 מיליון דולר לסיוע לפליטים בסוריה). במהלך השנה ביקשה אונר"א תרומה נוספת בהיקף של 536 מיליון דולר כדי להתמודד עם משברים שפרצו במחנות הפליטים ג'נין ועין חילווה בלבנון, וכן עבור נפגעי רעידת האדמה בסוריה. מעדכון שפרסמה אונר"א בנובמבר 2023 עולה, כי התרומות לתקציבה הגיעו ל־80% בלבד מההתחייבויות. בסעיף סיוע החירום לגדה ולרצועה הגיע התקציב בפועל ל־46% מההתחייבויות.

מנתוני 2022 עולה שתקציב אונר"א הסתכם ב־1.174 מיליארד דולר. עיון במקור התרומות יכול להעיד על עומק הבעיה שאונר"א תימצא בה אם המדינות שהודיעו עד כה על הפסקת המימון יעמדו בהחלטתן, ואם יצטרפו אליהן מדינות נוספות. ארצות הברית וגרמניה, שהודיעו על הפסקת המימון בעקבות החשיפה על מעורבות הסוכנות במתקפה, היו שתי התורמות המובילות ב־2022, עם כ־344 מיליון דולר ו־202 מיליון דולר בהתאמה. סכום זה היווה כ־46% מכלל תקציבה של אונר"א באותה שנה. אם מצרפים את שאר המדינות שכבר הודיעו על הפסקת העברת הכספים לאונר"א, עולה כי כ־56% מתקציבה אבדו, והיא תתקשה לתפקד. על סמך התנהלותן עד כה, הסיכוי שמדינות ערב העשירות יפעלו להגדיל את התקציבים אינו גדול. לפי נתוני 2022, ברשימת 20 המדינות המובילות מבחינת היקף התרומה לאונר"א ניתן למצוא רק שלוש מדינות ערביות, וגם הן עם תרומות קטנות יחסית — סעודיה עם כ־29 מיליון דולר, כווית עם 12 מיליון דולר וקטאר עם תרומה של 10.5 מיליון דולר.

אונר"א החלה לפעול במאי 1950 כדי לסייע לפליטים פלסטינים להתקיים וליצור עבורם הזדמנויות תעסוקה. לפי נתוני סוכנות הסעד, היא מעניקה כיום סיוע וטיפול לכ־5 מיליון פליטים פלסטינים, הנמצאים מלבד ברצועת עזה, גם בירדן ובגדה המערבית, בלבנון ובסוריה. שירותי הסוכנות כוללים חינוך, טיפול רפואי, שיפור תשתיות ומחנות, תמיכה קהילתית, הלוואות וכן תגובות למצבי חירום כמו בזמן מלחמה או אסונות טבע. אונר"א מעסיקה למעלה מ־30 אלף עובדים, רובם המוחלט פליטים פלסטינים ולצדם צוות מצומצם של עובדים בינלאומיים. לאורך השנים חזרה ישראל והשמיעה ביקורת חריפה כנגד אונר"א, ובייחוד ביחס לרצועת עזה, זאת בטענה כי הסוכנות משמשת כזרוע של חמאס. בהתאם, ישראל דרשה את הפסקת פעילותה. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו כי טענות ישראל היו מוצדקות.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת