האם יידיש היא שפה זרה? ומה אכפת ל"ניו יורק טיימס" מלימודי הליבה?

ליבה תמורת תקציבים. ביוני האחרון, רגע לפני פיזור הממשלה, יצאה לדרך התוכנית ללימודי ליבה בחינוך החרדי הפרטי היסודי לבנים. מצטרפת בולטת לתוכנית היתה חסידות בעלז, שהגיעה עם משרדי החינוך והאוצר לסיכום על מתווה תקדימי לפיו החסידות תקבל תקציב מוגדל תמורת לימוד תכני ליבה מוגברים בתלמודי התורה. המהלך יצר לראשונה סיכוי לחדירת לימודי ליבה לגופים חרדיים שמרנים.

כשנתניהו נלחץ. בעקבות המהלך איים מנהיג סיעת דגל התורה הליטאית, הרב גרשון אדלשטיין, בפילוג של יהדות התורה, הרשימה המשותפת לכנסת עם אגודת ישראל החסידית, שהאדמו"ר מבעלז הרב יששכר דב רוקח הוא מחשובי רבניה. נתניהו, שנבהל מהאיום מחשש לאובדן מנדטים לגוש, הבטיח לממן לבעלז תוספת תקציבית גם בלי ליבה. בעלז התקפלה - והמהלך טורפד.

המדינה תקבע מינימום. במכתב הסטטוס קוו של דוד בן-גוריון יש ארבעה סעיפים. שלושה מהם מבטיחים את מעמד דיני השבת, הכשרות והנישואים במדינה שבדרך והם מקוימים. הסעיף הרביעי עוסק בעצמאות החינוך החרדי והוא מקוים למחצה. החלק שלא מקוים הוא ש"המדינה תקבע מינימום של לימודי חובה ותפקח על מילוי מינימום זה". כלומר הליבה היא חלק בלתי נפרד מהסטטוס קוו, ולמרות זאת מצפצפים עליה.

ראשי תיבות? אף ש"ליבה" יוצא ראשי תיבות של "לימודי יסוד בחינוך הממלכתי", לא מדובר בראשי תיבות - זה תרגום של המילה האנגלית Core. תוכנית הליבה כוללת את המכנה המשותף של ידע, ערכים וכישורים שמדינה מצפה שיהיו לכל אזרחיה. כן היא אמורה ליצור בסיס להשתלבותם בשוק העבודה. למדינה יש עניין רב ביישום תוכנית הליבה, ולכן מדינות במערב בדרך כלל אינן מממנות כלל חינוך פרטי או שהן מממנות רק את לימודי הליבה.

מי ידע שיש ליבה? עד 1998 מעט מאוד אנשים ידעו שיש בחוק הישראלי חובה ללמד לימודי יסוד שהחרדים מפרים בריש גלי והמדינה מעלימה עין. המחדל נחשף במחקר של ד"ר ורדה שיפר, שעורר שיח חדשותי הולך ומתרחב.

המהפך של 1977. הבנות החרדיות לומדות ברובן תוכני ליבה ברמה נמוכה יחסית בשל תפקידן החברתי לפרנס בעל אברך. הבנים ברובם המכריע לא לומדים ליבה כלל. האמת היא שעד המהפך של 1977 גם רבים מהבנים החרדים למדו לימודי ליבה במסגרת רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל. אבל אז נכנסו החרדים לממשלת בגין והחלה הזרמת תקציבים. התקציבים הביאו לפריחה של מוסדות חרדיים פרטיים לבנים, שהתחרו בוויתור על לימודי חול.

יידיש כשפה זרה. הבעיה הראשונה במאבק לאכיפת תוכנית הליבה על החרדים היתה שמשרד החינוך לא פרסם תוכנית כזו. רק ב-2002, בעקבות עתירה של ח"כ יוסי פריצקי המנוח ממפלגת שינוי, נאלץ משרד החינוך לפרסם תוכנית. אלא שזו היתה ליבה ללא ליבה - שרת החינוך דאז לימור לבנת מהליכוד הסבירה בריאיון לעיתון החרדי "בקהילה": "ההגדרה הרשמית היא שפה זרה, בפירוש לא אנגלית. תיאורטית שפה זרה יכולה להיות גם יידיש למרות שהיא מאמע לושן".

תופרים תקציב. השיטה העיקרית שבה רוקן משרד החינוך את תוכנית הליבה מתוכן היא הקביעה שמוסדות החינוך החרדיים יקבלו 55%-75% מימון ממה שמקבלים מוסדות ממלכתיים, אם ילמדו שיעור כזה של תוכנית הליבה. התוכנית המלאה דורשת מהם כ-8 שעות לימודי חול בשבוע בלבד. כך כדי לקבל את המימון הם נדרשים ללמד 6-4 שעות, כלומר שעה לימודי ליבה ביום, בדיוק מה שהם לימדו קודם.

חשבון לומדים כשעייפים. ברוב תלמודי התורה הפרטיים לבנים יש בין שעה לשעתיים של לימודי חול אחר הצהריים, שבהם לומדים עברית וחשבון בסיסי. הבעיה היא שאת השעה הזו מלמד בדרך כלל המורה הכי פחות נחשב בתלמוד התורה הקרוי "שרייבר", ולעתים גם הוא רכש את הידע במקצועות חול בתלמוד תורה.

עקפו את בג"ץ מראש. ביולי 2008 עמד בג"ץ לקבוע בעתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה שיש להפסיק לממן ישיבות חרדיות לגילאי תיכון (המכונות "ישיבות קטנות") משום שאינן מלמדות לימודי ליבה. כמה ימים לפני פסק הדין העבירה בכנסת ממשלת המרכז שמאל, בראשות קדימה ובהשתתפות העבודה, חוק עוקף בג"ץ שאישר את המשך המימון. זו ככל הידוע הפעם היחידה שהכנסת עקפה את בג"ץ מראש. ח"כ משה גפני מדגל התורה משתמש באירוע הזה להוכיח שהחרדים יכולים לקבל מהמרכז-שמאל הרבה יותר. "לא היה כלום בתקשורת", הוא הזכיר במליאה ב-2014, ואז תיקן את עצמו: "אה. שחר אילן. שמענו עליו".

ליבה אמריקאית. בראשית השבוע פרסם "הניו יורק טיימס" תחקיר על יותר ממאה מוסדות חסידיים בברוקלין שאינם מלמדים ליבה אבל מקבלים מימון של כרבע מיליארד דולר בשנה. השבוע עברו שם תקנות לפיהן המימון למוסדות שאינם מלמדים תוכני ליבה ייפסק.