"אמון הציבור במערכת המשפט נסדק אבל אמון הציבור במערכת הפוליטית אבד לגמרי"

עולם המשפט כוסס ציפורניים לקראת הימים, השבועות והחודשים הקרובים. האם אנחנו צועדים לקראת משבר חוקתי? מה יהיו ההשלכות אם בג"ץ יחליט לבטל חוקי יסוד? מה יקרה אם לא תושג הסכמה סביב הרפורמה המשפטית? מה יהיה עם חוק הגיוס ופסקת ההתגברות? הרבה שאלות שבקרוב נקבל תשובות לפחות על חלק מהן.

לא מעט נושאים מהותיים עלו אתמול במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי שהתקיים אתמול בתל אביב בהשתתפות בכירי עורכי הדין מתחום המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל. המשתתפים שוחחו בין היתר על השבת אמון הציבור בבית המשפט ובמערכת המשפט, השלכות הרפורמה המשפטית על התחום הפלילי ועל מערכת המשפט והחברה בישראל, היחס לתחום המשפט הפלילי והצווארון הלבן מצד בית המשפט בישראל, מעמד המשטרה בישראל, השתוללות הפשיעה באופן כללי ובמגזר הערבי בפרט, ועוד נושאים רבים ומגוונים המשפיעים על החברה הישראלית בתקופה הנוכחית, "הפשיעה בחברה הערבית שוברת שיאים בשנה האחרונה, רק הבוקר התבשרנו על הנרצח ה-167. מדובר בבעיה אקוטית, שמחייבת טיפול חירום בנושא החוק לתיקון פקודת המשטרה", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100, ״מתעורר חשש מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח משטרתי״.

בכירי הענף שיתפו מניסיונם הרב כדי לשקף את המצב הנוכחי בסוגיות המדוברות ולהסביר לפרטי פרטים את האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית, מערכת המשפט, ובפני ענף המשפט הפלילי והצווארון הלבן.

צילום: ניב קנטור

בכנס השתתפו עו"ד אביעד שאולזון, שותף, קוסטליץ עורכי דין, עו"ד אדי אבינועם, בעלים ומייסד, משרד אדי אבינועם עורכי דין, עו"ד אורון שוורץ, שותף מייסד, שוורץ-נרקיס ושות', עו"ד אורית חיון, בעלים ומייסדת, אורית חיון משרד עורכי דין וניהול משברים, עו"ד גיא שנער, שותף, אייזבנרג, שנער - עורכי דין, עו"ד גלעד ברון, שותף מנהל, ברון ושות - משרד עורכי דין, עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (.FBC & Co), עו"ד הדר ישראלי, ראש מחלקת צווארון לבן, ברנע, ג׳פה, לנדה ושות׳, עו"ד זכי כמאל, בעלים ומייסד, זכי כמאל-משרד עורכי דין, עו"ד טל גבאי, שותף מייסד, פריד- גבאי עו״ד, עו"ד טליה גרידיש, מייסדת ובעלים ,משרד עורכי הדין טליה גרידיש, עו"ד יובל זמר, מייסד ובעלים, יובל זמר עורכי דין, עו"ד יובל ששון, שותף, מיתר עורכי דין, פרופ' יניב ואקי, שותף, חן, יערי, ואקי ושות׳, עו"ד ירון ליפשס, מנהל מחלקת צווארון לבן, כספי ושות׳, עו"ד מאור ברדיצ'בסקי, מייסד ובעלים, מאור ברדיצ'בסקי משרד עורכי דין, עו"ד עמית חדד, שותף מייסד, חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין, עו"ד ערן זך, שותף, צווארון לבן ודיני תחרות, ארנון, תדמור – לוי, עו"ד פנינה שפר עמנואל, ראש משותף מחלקת צווארון לבן, ש. הורוביץ ושות', עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים, גז ששי - משרד עורכי דין, עו"ד עידית רייכרט, מייסדת ובעלים, עידית רייכרט, משרד עורכי דין והנהלת דן אנד ברדסטריט.

דרכנו לאן?

"הטרגדיה הגדולה של הרפורמה המשפטית שהממשלה מובילה היא שהעיסוק בה "בזבז" את כל האשראי להעברת רפורמה משפטית רצינית, אשר יהיה בה ליתן פתרון של ממש לסוגיות משפטיות הרות גורל, דוגמת העומס במערכת המשפט, צמצום ניכר של סד הזמנים העומד למשטרה ולפרקליטות עד להחלטה האם להגיש כתב אישום, המותר והאסור בתרגילי חקירה, העלאת הרף הראייתי בעבירות מסוימות, בחינה יסודית של הנורמה שהשתרשה לפיה כמעט כל חקירה משטרתית מחייבת את מעצר החשוד, אינפלציית בהגשת כתבי אישום והעלאת הרף להגשת כתבי אישום ועוד", אמר עו"ד טל גבאי, שותף מייסד ב'פריד – גבאי, משרד עורכי דין'.

גם עו"ד יובל זמר, מייסד ובעלים, יובל זמר עורכי דין סובר שהרפורמה מפספסת הזדמנות לשינוי הנדרש לדבריו במערכת המשפט, "להגיד על הפרקליטות שהיא תופרת תיקים כמדיניות זו פשוט טענה לא נכונה ומעבר לכך מסוכנת. הפרקליטות בישראל היא שיכורת כוח, כן, היא מתנהלת בטהרנות ומתוך תפיסת עולם של 'אתה בחרתנו', כן, ומתנגדת לכל ביקורת כלפיה תוך שהיא מחסלת את מי שמעז לצאת כנגדה, כן. אבל מושחתת היא לא. חבל שהרפורמה המשפטית שכולנו מדברים עליה עוסקת בכל הנושאים הלא נכונים. רפורמה במערכת המשפט היא הכרחית אבל רפורמה כזו צריכה להיות כזו המחזקת את זכויותיו של האזרח מול הרשות ואת זה אין ברפורמה המוצעת, ואת זה אני אומר כמי שמתמודד מול הפרקליטות יום יום במשך שנים רבות".

עו"ד אורון שוורץ, שותף מייסד, שוורץ-נרקיס ושות' התייחס לנקודה של מהות הרפורמה המשפטית בהרחבה, "המשבר החוקתי שיבש לחלוטין את הרדאר של אנשי מערכת המשפט הפלילי, בפרט סניגורים, העמלים על ריסון מוקדי הכח - גורמי החקירה והתביעה. שכן עדיין, גם נוכח הרפורמה שיורה לכיוון הלא נכון, מערכות אלה דורשות שומרי סף גם מפניהם. באקלים שבו ראש ממשלה עומד לדין ולפתע השיחה המשפטית הופכת לנגועה בעמדה פוליטית, לא ניתן לערוך רפורמה נדרשת אמיתית. הרפורמה הנוכחית בזבזה את משאבי הקשב הציבורי והוכתמה בכתמים פוליטיים. משפט פלילי הגון דורש שינוי תרבותי. לא קריאת המון להחמרת ענישה, אלא שינוי תפישה מקצועי, בעל אג'נדה אזרחית ולא תביעתית. שינוי שיכלול מינוי שופטים רבים יותר מהמגזר הפרטי לעומת דומיננטיות של אנשי תביעה האוחזים עדיין ברוב המשרות השיפוטיות, ואולי רפורמה שתציב שופטי צד, עורכי דין שיגויסו כבמעין שירות מילואים, בדומה לגיוס מושבעים מקרב הקהילה, שיישבו לצד שופט מקצועי, בדומה לבתי הדין לעבודה ובתי הדין הצבאיים".

עו"ד מאור ברדיצ'בסקי, מייסד משרד עו"ד ברדיצ'בסקי הוסיף כי, "הרפורמה הנדרשת במערכת המשפט לא קשורה לעילת סבירות זו או אחרת אלא לזכויות חשודים. המעצרים שננקטים בשגרה בתיקי צווארון לבן פוגעים באופן לא מידתי בזכויות החשודים. אנשים נורמאטיביים נלקחים בזינזנה לתאי מעצר בתנאים לא אנושיים. בנוסף פרסום שמם של חשודים בעבירות כלכליות ממיט קלון על עולמם ומשחיר את שמם שלא לצורך בתחילת החקירה. מרבית החילוטים נעשים אף הם שלא לצורך ובסוף ההליך הכספים והנכסים משוחררים. לכן נדרשת רפורמה משמעותית בכל הקשור לזכויות החשודים ולשמירת חזקת החפות בדין הישראלי".

עו"ד זכי כאמל, מייסד ובעלים ב'זכי כאמל משרד עורכי דין' טען כי הרפורמה המשפטית היא בעצם ניסיון הפיכה שלטוני, "ניסיון ההפיכה השלטונית והפגיעה בדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל המכונה "רפורמה משפטית" לא היה מגיע לעולם אלמלא משפט נתניהו וכתבי האישום נגדו. לא יכול להיות ספק כי ככל שעובר הזמן והליכים משפטיים אלה נגד נתניהו עדיין לא הגיעו לסיומים, כך גוברת משמעותית הסכנה לשלטון החוק. על כן, קיים אינטרס ציבורי להגיע לסיום מהיר של הליכים אלה אם באמצעות עסקת טיעון או באמצעות ניהול הליך זה בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ומזורזת, גם אם הדבר יהיה כרוך בהקצאת משאבים מיוחדים".

סוגיית האמון בבתי המשפט מעסיקה רבים מעורכי הדין, "כל משפטן יודע שלבית משפט אין חרב ואין ארנק, הדבר היחיד שיש לו זה האמון שהציבור נותן לו. לצערי הרב, האמון הזה נפגם מאוד לאחרונה", אמר עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים, גז ששי - משרד עורכי דין, "כשראש ממשלה מגיע למשפט שלו ואומר בקולו ומאחוריו חלק מהשרים, ׳תפרו לי תיק!׳ מה אתה רוצה שאחרון הנאשמים שלי בכלא רמלה יגיד? אנחנו שנים מנסים לשכנע אותם שלא תופרים תיקים. למושג "תפרו לי תיק יש משמעות קשה מאוד, אפשר להגיד "טעו", ניתן להגיד "אני חף מפשע", זה להגיד שבפרקליטות במהלך פוליטי טיכסו עצה בכוונת זדון. אנשי משפט, שמתחילים לחשוב שתפרו תיק, זה אומר דרשני ואלו נזקים קשים לתיקון. אפשר להגיד על הפרקליטות הרבה דברים אבל "תופרים תיקים" הם לא".

פרופ' יניב ואקי, שותף במשרד חן, יערי, ואקי התייחס למספר תופעות שלשיטתו מהוות פגיעה קשה, לא רק בחשודים ובנאשמים, אלא גם בצדדי ג' ובאנשים חפים מפשע. "תופעה ראשונה קשורה בהתפרסותו של המשפט הפלילי הרבה מעבר לגבולותיו הרצויים. דבר שמוביל לטשטוש בין התנהגות מותרת ואסורה, באופן שהיום גם אזרחים נורמטיביים חשופים למשפט הפלילי. תופעה זו גורמת בין השאר לכך שאזרחים רבים נושאים בכתם פלילי. גם כלי החילוט שבמקור היו לו הצדקות, התפתח מהר מידי והשימוש בו הפך למופרז מידי, באופן שמוביל לפגיעה בלתי מידתית בחשודים ובנאשמים. כלי עם תכליות ברורות ומוצדקות הפך בן רגע לסוס פרא. תופעה שלישית מטרידה, עניינה בהפעלת הרוגלות. כלי רב עוצמה שנועד להילחם בארגוני פשיעה מוסט נגד אזרחים נורמטיביים וזאת בלי שהוצבו לו מנגנוני פיקוח ובקרה מתאימים".

גם עו"ד אביעד שאולזון, שותף בקוסטליץ ושות', עורכי דין לשם התייחס לסוגיית השבת אמון הציבור במערכת המשפט, "מנקודת המבט של עו"ד שעוסק בעבירות צווארון לבן, ישנה חשיבות עליונה לכך שהאיסורים הפליליים יהיו חדים ופשוטים, תוך הטלת הגבלות, בדרך של חקיקה או הנחיות מתאימות, על שימוש ב"עבירות סל", כמו עבירת הפרת האמונים. בנוסף, יש חשיבות רבה לפיתוח כלים לבר-פליליים, ובכלל זאת הרחבת הכלי של "הסדר מותנה", באופן שיותיר את האישומים הפליליים למקרים המובהקים ביותר, ואף יקצר את משך ההליכים הפליליים ועינוי הדין שנלווה להם".

עו״ד שי לוי, מייסד ובעלים שי לוי משרד עורכי-דין התייחס גם הוא לנושא, "אמון הציבור במערכת המשפט נסדק אבל אמון הציבור במערכת הפוליטית אבד לגמרי. מזמן. המערכת הפוליטית מנסה לפגוע במקצועיותה של המערכת המשפטית וסיבותיה ידועות. בית המשפט הוא המעוז האחרון שיכול לשמור על זכויות האזרחים. אסור בתכלית האיסור לפגוע בכושרו ובמקצועיותו ובשום אמתלה פוליטית. השאר פייק ניוז".

עו"ד הדר ישראלי, ראש מחלקת צווארון לבן ברנע, ג׳פה, לנדה ושות׳ טענה כי "אובדן האמון בעצמאותה ויושרתה של מערכת המשפט הישראלית תוביל להערכתי לעליה בהעמדה לדין של חשודים בשוחד ושחיתות במדינות זרות. יש לצפות שארה״ב תגביר את מאמצי האכיפה שלה גם נגד אנשי עסקים ישראלים, כך שיובאו לדין בארה״ב משום שלא תסמוך על ישראל שתעמיד אותם למשפט ותמצה עמם את הדין בהתאם לסטנדרטים המקובלים בקהילה הבינלאומית".

עו"ד יובל ששון, שותף, מיתר עורכי דין תיאר תמונה מדריגה וציין כי, "הרבה תיקים שאני מטפל בהם הם בכלל בחו״ל, תיקים שנוגעים לישראלים אבל מתנהלים בהונגריה, פולין, רומניה, טורקיה, דרום אמריקה ועוד. אני יכול לתאר מהניסיון שלי כמה תופעות, לדוגמה בטורקיה גומרים משפט רצח בחצי שעה. כשמחלישים משטרה, כשמחלישים פרקליטות, וחס וחלילה - כשמחלישים רשות שופטת, יש רק תוצאה אחת - זה פוגע בזכויות הנאשמים, הלקוחות שלנו יהיו הראשונים להיפגע מזה. משטרה חלשה היא משטרה מושחתת, משטרה של אנשים חלשים זו משטרה שמפברקים ראיות, שמעגלים פינות, שלא אכפת להם. פרקליטים שכל היום תוקפים אותם הופכים להיות או מוגנים ויורים בהם בחוף הים או שהם עושים מה שאומרים להם".

"זכות הערעור לערכאת הערעור הניתנת לכל נאשם מורשע, למעשה כמעט ולא קיימת"

בפורום עלו לדיון לא מעט נושאים הנמצאים בליבת העשייה הפלילית והצווארון הלבן, "כתמיד היה כנס פורה שהציף בעיות לא פשוטות במערכת המשפט הפלילי ומערכת אכיפת החוק, תוך הצעות פרקטיות לשיפור אמון הציבור במערכת המשפטית. חלק מהדברים שאמרתי נגעו לבעיה אמיתית וקשה לפיה זכות הערעור לערכאת הערעור הניתנת לכל נאשם מורשע, למעשה כמעט ולא קיימת, כאשר ההרשעה מבוססת על ממצאים ומסקנות הבאים מהתרשמות בלתי אמצעית מהעדים ובדגש על עדויות מתלוננים", ציין עו"ד אדי אבינועם, בעלים ומייסד, משרד אדי אבינועם, "בלתי נתפס שערכאת ערעור לא תוכל לשוב ולבחון מהימנות ואמינות עדים שהעידו בערכאה הדיונית, רק בגלל "היתרון" של הערכאה הראשונה שצפתה ושמעה העדים. אפשר לפתור זאת למשל בכך שהעדויות כולן בערכאה הראשונה יהיו מתועדות בווידאו. בכך למעשה יבוטל היתרון של הערכאה הראשונה וערכאת הערעור תוכל לשוב ולבחון אמינות ומהימנות של העדים בעצמה".

עו"ד טליה גרידיש, בעלים ב'טליה גרידיש משרד עורכי דין' התייחסה לאתגרי עבירת המרמה והפרת האמונים, "מרמה והפרת אמונים הינה עבירת סל, שמטרתה למגר שחיתות שלטונית, אלא שהיא מהווה הפרה יסודית של עיקרון החוקיות במשפט פלילי. הגבול הפלילי מעולם לא נקבע על ידי המחוקק, אלא ע"י בית המשפט ומעולם לא במבט צופה פני עתיד, אלא בהתפתחות הפסיקה. ההרשעה בעבירה זו, מוגדרת בפסיקה בלבד ולא באיסור הקיים בחוק. במיוחד בימים אלה, יש ליצוק תוכן לעבירה על ידי המחוקק או להוציאה מספר החוקים. שכן, פרשנות מרחיקת לכת בפסיקה, תהפוך אותה לאחות החורגת של עבירת השוחד, בניגוד כאמור לעיקרון החוקיות".

גם עו"ד פנינה שפר עמנואל, ראש משותף מחלקת צווארון לבן בש. הורוביץ ושות' התייחסה לנושא, "כסנגורית, אני מסכימה עם הביקורת לגבי הנוסח העמום של העבירה, אך מחיקתה מספר החוקים אינה פתרון נכון. קיימים מעשים חמורים שיכולים לעלות כדי הפרת אמונים, שאינם קשורים במתן טובות הנאה, ולכן לא יחשבו כשוחד. מחיקת העבירה לחלוטין תיצור כר פורה להתנהלות ציבורית שאיננו רוצים לראות כאן. הפתרון הראוי הוא תיקון נוסח העבירה, כך שההתנהגות האסורה תפורט, לצד הכללת הגנות, כגון, אישור הפעולה מראש או קבלת חוות דעת משפטית, שעשויות לייצר לעובדי הציבור את הוודאות משפטית שחסרה בעבירה בנוסחה כיום".

עו"ד ערן זך, שותף במחלקת צווארון לבן ודיני תחרות במשרד ארנון, תדמור – לוי התייחס לתיקים פליליים בתחום הצווארון הלבן, "מדובר בתיקים שהם לרוב גדולים ומורכבים ולכן הניהול שלהם כרוך בהשקעת זמן שיפוטי רב ומשאבים אדירים. בניסיון מתמיד להעלות את רף הענישה, העמדה העונשית של המדינה בתיקים אלה לרוב מחמירה במיוחד ובהתאם מסכלת את האפשרות לסיימם בהסדרי טיעון מהירים. לכן, גמישות בעמדה העונשית של המדינה מאינטרס מערכתי, תגביר את תמריצי הנאשמים להסכים להסדרי טיעון, ותגרום לסיום מהיר של התיקים תוך חסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר שיתפנה לטובת זירוז תיקים אחרים".

עו"ד גיא שנער, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד אייזנברג, שנער ושות' התייחס לפרשת הרוגלות, "פרשת הרוגלות היא סמנטית למה שבעצם צריך לכנות פיגוע בזכות להליך הוגן. זה לא כרסום בזכויות, זה הפיכתם ללעג. מה שמתחיל כלפי חשודים ונאשמים - יסתיים וגם אזרחים מן השורה. לצערי אנחנו היום חיים במדינה, שהאפשרות שהשלטון בולש אחר האזרחים היא מציאות קיימת. מצב שבו מגלים כי הופעלו אמצעי חקירה בלתי חוקיים קרי, שלא במסגרת הצו השיפוטי, תוך חריגה מהצו השיפוטי, וכל מיני ניסוחים "מקטינים", היה אמור להוביל להפסקה מיידית של ההליכים הפליליים. שוויון הנפש של מערכות אכיפת החוק, וגם של בתי המשפט, להפרות הקשות של הזכות להליך הוגן מטרידה אותי מאוד". עו"ד שנער הוסיף כי "כסניגורים פליליים אנחנו נתקלים בקשיים שהפרשה הזו מעלה כבר היום, במובן המעשי ביותר. בתיקים גדולים שבהם אני מייצג הופעלו אמצעים מהסוג הזה, כפי שהפרקליטות מודה בפה מלא, ואנחנו צריכים להקים הגנה ראויה. צווים שיפוטיים ותוצרים שנשאבו מניידים לא מועברים אלינו, אנחנו לא יודעים עד הסוף איך התבצעה החקירה, ואחרי כל זה מזמינים אותנו להשמיע את טענותינו בשימוע. בתיק עם נסיבות דומות הודענו לפרקליטות שעד קבלת תוצאות בדיקה מקיפה, לא ראוי לקיים שימוע וצריכה להינתן הוראה גורפת להתלות הליכים בכל מקום שבו הופעלה רוגלה, עד לבירור אם הדבר נעשה כדין".

עו"ד אורית חיון, בעלים ומייסדת, אורית חיון משרד עורכי דין וניהול משברים התייחסה לסוגיית השימוש בעדי המדינה בישראל, "אנו כולנו רואים מה עשו לעדי מדינה ואיך איימו עליהם. כולנו רואים את זה כל יום. התיקים רובם ככולם מבוססים על עדי מדינה, אנו במדינה שלא בנויה על חקירות של מז״פ, של טביעות אצבע, של דנ״א, של ראיות אובייקטיביות, אנו בנויים על עדים אינטרסנטים או שסחטו אותם להגיד את מה שרצו לשמוע או שהבטיחו להם דברים שלא היו צריכים להבטיח, כי הם בעצמם היו העבריינים והצילו את עורם על מנת להעיד ולהפליל אדם. קשה להגיד "הפרקליטות רשלנית או טעתה", אם עושים דבר כזה, רשויות החקירה עושות דבר כזה, עשייה של הדבר הזה היא עשייה יומיומית במערכת שלנו ואם כבר מדברים על רפורמה ואם אנחנו מדברים על שינויים, הם צריכים לבוא מתוך המערכת ומתוך הגישה שהפרקליטות מותר לה הכל, אין לה גוף ביקורת ולכן אני חושבת שהמקום לתקן צריך לבוא מהשורש".

d&b – לדעת להחליט