הרווח של ענקית הספנות מולר־מארסק צלל - המלחמה תחריף את המשבר

ענקית הספנות מולר־מארסק נערכת לקיצוץ 10,000 משרות לפחות לאחר שתקופת השגשוג בימי מגפת הקורונה התחלפה בביקושים חלשים ברקע המשבר הכלכלי הגלובלי.

הבעלים של חברות הספנות, שהיא השנייה בגודלה בעולם לפי מספר ספינות, דיווחה ביום שישי האחרון כי היא מאיצה את קצב קיצוץ העלויות בשל הפגיעה הקשה נוכח משבר יוקר המחיה העולמי.

חברות הובלה ימיות כבר הזהירו מוקדם יותר השנה כי המצב צפוי רק להחמיר, אך התחזית עתה קודרת מהצפוי. מנכ"ל מרסק וינסנט קלרק הזהיר כי עלויות השילוח יוסיפו להיות נתונות ללחצים בשנתיים הבאות, בהוסיפו כי הקבוצה הדנית נאלצה לבצע קיצוצים משמעותיים בכוח האדם, כולל בחטיבה הלוגיסטית, למרות השאיפות להרחיב את נוכחותה לאורך שרשראות האספקה העולמיות.

הפיטורים הם סימן נוסף לעוצמת הפגיעה של הירידה בהוצאות הצרכנים על חברות ספינות המשא הגלובליות, שביצועיהן מהוות ברומטר להיקפי הסחר העולמי. העסקים הללו הניבו רווחי שיא במהלך מגפת הקורונה, כשהזינוק של רכישות מקוונות ולצדו בעיות אספקה גרמו לפקקים בנמלי העולם ואיפשרו למחירי ההובלה הימיים לזנק.

בה בעת, השנה צנחו מחירי ההובלה לאחר שהזינוק בהכנסות בתקופת המגפה גרר ביקורת קשה מצד רגולטורים, ובמקביל, חברות הספנות ניצבו בפני לחצים גדולים להשקיע בהפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהן. אנליסטים אומרים שהירידה ברווחי חברות התובלה הימיות היא גם תוצר של התנהלותן, אחרי שהשקיעו סכומי עתק בספינות חדשות במהלך המגפה - מה שמוביל כעת להיצע עודף של כלי תעבורה ימיים.

מרסק דיווחה כי הרווח לפני מס צנח ב־94% ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל־691 מיליון דולר, אף כי ההכנסות נותרו גבוהות יותר מאלה שקדמו למגפה. החברה הזהירה כי "ההאטה בכלכלה הגלובלית ורשימה ארוכה של מתיחויות גיאופוליטיות, החל ביחסים מתוחים בין סין לארצות הברית וכלה מלחמה באוקראינה וכעת במזרח התיכון, יחסלו את השיפורים שהיו צפויים להתרחש בשנה הבאה".

החברה מסרה כי בכוונתה לצמצם את כוח האדם אל מתחת ל־100 אלף לעומת 110 אלף בינואר — מהלך שצפוי להניב חיסכון שנתי בהיקף של 600 מיליון דולר.

קלרק ציין כי במסגרת הפחתת מצבת כוח האדם, מרסק כבר פיטרה 6,500 עובדים, כאשר "כל המשרדים" ברחבי העולם הושפעו ממהלכי צמצום העלויות הללו.

"נאלצנו לשכור הרבה עובדים במהלך המגפה, אבל כעת אנחנו לא זקוקים לאותו היקף של כוח אדם", הוא הוסיף. "אנחנו לא סבורים בהכרח כי העניין הזה הסתיים ואנחנו נוקטים לפיכך מהלכים מאוד קיצוניים כדי לדאוג לכך שנהיה במצב הטוב ביותר האפשרי על מנת להתמודד עם אתגרי העתיד".

מרסק הזמינה מספר ספינות נמוך משמעותית לעומת מתחרות בתעשייה, בהן החברה המובילה בתחום, מדיטרניאן שיפינג קומפני (MSC) שבסיסה בשוויץ. במקביל, היא הזרימה רווחים למטרת פיתוח מחסנים, רכישת מטוסים והרחבת שירותי הלוגיסטיקה. כעת, לפי קלרק, המספר הרב של ספינות שנכנסות לשוק "עשוי להפעיל לחץ על מחירי התובלה למשך השנתיים הבאות", מה שיפגע בשאיפות של מרסק להרחיב את הנוכחות שלה לאורך שרשראות האספקה.

לדבריו, מרסק נאלצה לבצע "הרבה מאוד" קיצוצי משרות בחטיבת הלוגיסטיקה, זאת אף שהחברה קיוותה כי המחלקה הזו תהיה חסונה יותר מפני משברים כלכליים. מרסק הזהירה כי ההוצאות של החברה בכל החטיבות שלה יהיו נמוכות יותר השנה ובשנה הבאה וכי היא בוחנת מחדש את כדאיותה של תוכנית לרכישה חוזרת של מניות בשנה הבאה.

הרווחים נמצאים במגמת ירידה בדיוק בתקופה שבה גורמים רשמיים מהדקים את הפיקוח על ענף הספנות, זאת בעקבות קושי בעבר לבצע בו רגולציה, בגלל פעילותו הבינלאומית. בשנה שעברה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן התחייב לפעול נגד תשע החברות בבעלות זרה שמחזיקות במונופול על עסקי הובלת המכולות, בעוד רגולטור הספנות האמריקאי הגביר את הפיקוח על המגזר. בהתאם, האיחוד האירופי ביטל בחודש שעבר את ההחרגה מחוקי התחרות שנהנתה ממנה התעשייה. לפי גורמים באיחוד, ההחרגה הזו "הפסיקה לשרת את מטרתה" אחרי שנים ארוכות של התבססות ועלייה ברווחים.

לחצים נוספים מגיעים מכיוון פעילי סביבה. בקיץ האחרון מדינות החברות באו"ם קבעו יעד לצמצום תלותה של תעשיית הספנות בדלקים מאובנים ולהגעה לאפס פליטות פחמן סביב 2050. בספטמבר מרסק התרחבה לעסקי האנרגיה והשיקה חברה לייצור דלק ירוק, זאת בתגובה ללחץ הגובר להפחית את היקפי הזיהום שלה.