בזמן מלחמה: משרד ראש הממשלה מקדם את כריית הפוספטים בשדה בריר

משרד ראש הממשלה מקדם את הכרייה בשדה בריר, בתמיכת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: ביום א׳ תעלה לדיון בממשלה הצעת מחליטים המבטלת החלטת ממשלה שהוביל המשרד להגנת הסביבה בתקופת ממשלת השינוי. תכליתה: לערוך דיון מושכל בממשלה לפני קבלת החלטה בעניין כרייה בבריר ועריכת תסקיר השפעה על הסביבה באזור המכרה המיועד, בכדי לקבוע מדיניות כוללת בנוגע למשק הפוספטים בישראל. ההצעת המחליטים פורסמה היום בסדר היום של הממשלה, למרות התנגדות שר השיכון יצחק גולדקנופף לקידום הנושא. משרד הבריאות התנגד לאורך השנים לכרייה בבריר, וכעת לומד את ההחלטה שהופצה היום לשרי הממשלה.

ראש עיריית ערד המיועד, יאיר מעין, שזכה זה עתה בבחירות המקומיות שנערכו ביום שלישי האחרון, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ודרש להסיר את הדיון מסדר היום. ״אנחנו מתנגדים בתוקף להקמת המכרה שהוכח שיגרום לנזק בריאותי חמור לתושבי ערד. בשטח המכרה המתוכנן גרים כ-12 אלף תושבי אל פורעה ולא ניתן לפתח מכרה בטרם הסדרת התיישבותם. בשל כך פניתי לפני כשנה למנכ"ל מינהל התכנון לעצור את קידום מכרה שדה בריר עד להשלמת תכנון פיתוח והסדרת הישוב אל פורעה, מהלך שייקח 20 שנה לפחות. לכן, הדיון המתוכנן בממשלה כלל אינו רלוונטי בשלב זה. לא נאפשר לממשלה לפגוע בבריאות תושבי ערד, אל פורעה וכסייפה״. גם ראש העיר היוצא, עו״ד ניסן בן חמו, פנה לראש הממשלה: ״לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנושא עולה לדון בתזמון מושלם – עם חילופי השלטון בעיר ובעיצומה של מלחמה. התחושה היא של ביצוע מחטף של החלטה שתעמיד בסכנה את בריאותם של כל תושבי האזור״.

המאבק הסביבתי הוותיק בישראל

המאבק הסביבתי בנוגע לכריית פוספט בשדה בריר בנגב, בסמוך לערים כסייפה וערד וליישובי הפזורה הבדואית, נחשב למאבק הסביבתי הוותיק ביותר בישראל. זאת, שעה שעל הפרק עומדות שאלות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות באשר לכרייה. בשטח שבו מבקשת חברת רתם אמפרט (ICL) לכרות פוספטים (המשמשים בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית), מתגוררים היום אלפי תושבי הפזורה הבדואית. ברתם אמפרט טענו לאורך השנים כי אילו לא תאפשר המדינה לחברה לכרות בבריר, היא תאלץ לסגור את שעריה. זאת, בזמן שפיתוח עתודות לכרייה במרבץ זוהר ושדה בריר יאריכו את חיי מפעלי הדשנים במישור רותם בעד 20 שנה.

למרות שלכריית פוספטים ישנן השפעות סביבתיות ובריאותיות, לאורך השנים המשרד להגנת הסביבה לא התנגד לכרייה בבריר ומי שנעמד על הרגליים האחוריות הוא משרד הבריאות, שאף הניח על שולחן הממשלה חוות דעת של מומחים לפיהן הקמת המכרה תפגע בבריאות התושבים. אולם בחודש נובמבר 2022, פרסם עבודה חדשה aבה הציג שאלות מהותיות אותן יש לברר לעומק בטרם קבלת החלטה בנושא הכרייה.

כך למשל, הערך הכלכלי מפיתוח הכרייה בשדה בריר נאמד בכ-3.5 מיליארד שקל, מהם היקף התמלוגים מדמי חציבה למדינה מוערך בעד 170 מיליון שקל. זאת, שעה שהתמלוגים על כריית פוספטים נחשבים לנמוכים ביחס למחצבים אחרים כמו חצץ וחול, למרות שערכם בעולם הולך ועולה שכן מדובר במשאב במחסור. כלומר, ייתכן כי התקבולים הצפויים למדינה מכרייה של פוספטים מהווה חלק מזערי מערך המשאב. המסמך אף מציין כי שינויים בערכי סביבה, במקדמי פליטה, בנתוני רקע ובנתונים לגבי היקף הכרייה והיקף האוכלוסייה הסמוכה לשדה בריר, בהשוואה לתסקיר הסביבה האחרון שנערך באזור "עשויים להקשות על עמידה בערכים הקבועים בחוק אוויר נקי ועל מימוש העתודות".

לאור זאת ובקידום המשרד להגנת הסביבה והשרה שעמדה דאז בראשו, תמר זנדברג, בינואר 2022 קבעה החלטת ממשלה כי "בטרם קידום התמ"א המפורטת למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון, על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלבנטיים אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים".

אולם כעת לפי משרד ראש הממשלה, אין כל צורך לערוך בחינה ממשלתית בנושא. לפי הצעת המחליטים שבה תדון הממשלה ביום א׳, ״אין משמעות לדיון במדיניות כללית לכריית פוספטים בישראל, שכן בעת הזו נחשב שדה בריר כעתודה הרלבנטית היחידה לכריית פוספטים. תסקיר השפעה על הסביבה ממילא נדרש להתייחס גם לחלופת אפס (אי ביצוע כריית פוספטים בשדה בריר כלל). לעמדת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלבנטיים, ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה שנערך רק במסגרת תוכנית מפורטת, לא ניתן לקיים בממשלה דיון מקצועי מבוסס נתונים״.

תושבי ערד והאזור הנאבקים נגד הכרייה בבריר טוענים כי מדובר במחטף בזמן מלחמה ודורשים להוריד את הנושא מסדר היום. לדברי מטה המאבק נגד הקמת מכרה פוספטים בערד, ״בזמן מלחמה ראש הממשלה עסוק בכריית פוספטים בשדה בריר. תושבי ערד והסביבה דורשים להוריד את הנושא במיידית מסדר היום! כבר הוכח שהמכרה מסוכן לבריאות כל מי שחי מסביבו, 65,000 תושבים. הקמת המכרה תחייב גירוש של כ-12,000 תושבים מביתם ויצירת עימות בנגב המזרחי. האם זה מה שאנחנו צריכים עכשיו?".